פיגוע רודף פיגוע וכולם שותקים
פיגוע המוני מתרחש בישראל מידי שבוע וכולנו שותקים! הרוגים, פצועים, וכולם שותקים? האומנם? הכיצד? וגם אם נניח שהמדינה "מרוויחה" מכך (זה הזיות או מציאות) היכן התקשורת (האם היא ממלאת את תפקידה?) שתעיר אותנו? מה אנו לא שמים לב למתרחש סביבנו??? אנו "ישנים בשמירה" ולא מתייחסים לחיים שלנו. אנו נפצעים קשה ואף נהרגים וכולם ממשיכים כאילו כלום לא קורה. כ-ע-ש-ר-י-ם בני אדם נהרגו בשבוע האחרון !!! עשרים משפחות! עשרים מקומות עבודה! מאות בני משפחה, חברים, ידידים מכרים ואנשים רבים נוספים האבלים עקב מוות מיותר ומטופש. אם היה מתרחש פיגוע לאומני בו היו נהרגים אף מספר נמוך מכך, הממשלה והקבינט היו מתכנסים לדיונים אין ספור לגבי סיכול ממוקד / פעולה צבאית בהתאם, וכיצד להגיב לרצח כה מזעזע. כל העם היה זועק!!! הפגנות נגד . . . הפגנות בעד . . . ועוד. ואלו חלק קטן מהפרשיות שהסעירו אותנו בחודשים האחרונים: • מלחמה קשה ועקובה מדם של הרוגים ופצועים (מספר ההרוגים במלחמה הוא כמספר ההרוגים בתאונות במשך כשלושה חודשים) • פרשיית הנשיא קצב • השר רמון המתפטר, והנשיקה ה . . . • ראש הממשלה אולמרט שלפי סקרים אמינותו שואפת לשיאים . . . • פרשת האחים פרניאן, והמפכ"ל המתפטר, והמינויים החדשים במשטרה בפרשיות אלה קמו ועדות חקירה, התפטרו בעלי תפקידים, התקשורת רעשה ועסקה בכך יום ולילה ללא הפסקה (במקרים מסויימים בצדק), אנשים דיברו על "נבצרות" מתפקיד, הדחה, הכנסת קיימה ומקיימת דיונים אין ספור ועוד ועוד. רק כאשר יש פיגוע בכבישים אף אחד לא מתרגש, אף אחד לא מתפטר וראש הממשלה לא מכנס שום קבינט לצורך פעולת חירום לצורך הצלת חיים בכבישים. ועדות חקירה רבות קמו בנשא תאונות הדרכים, עצומות רבות נכתבו על האסון הלאומי שלנו, אולם בשום מקום לא היו "המלצות אישיות" וכולם שוכבות במגירות מעלות אבק, ואנו ממשיכים . . . מה עוד צריך לקרות כדי ייערך סיכול ממוקד כנגד פיגוע יומיומי? הרי כמעט כל יום נהרג אדם, ונפצעים כמאה איש ויותר . . . האם זה לא מספיק רציני כדי שראש הממשלה יתייחס לנושא? ולמה התקשורת לא פונה אליו בנושא? האם יש כאן שיתוף פעולה סמוי? האם באמת המדינה מרוויחה מהאסון הזה? והיכן אנחנו? למה אנו ממשיכים לשתוק? למה אנו לא דואגים לעתידו של הדור הבא? למה אנו יודעים להפגין כאשר מפריטים לנו את מקום העבודה, מלינים את שכרנו, פוגעים בזכויות שלנו, אולם כאשר אנו מאבדים את חיינו ככה סתם בכבישים אנו ממשיכים לשבת מול ה . . . ולפצח גרעינים???
פיגוע המוני מתרחש בישראל מידי שבוע וכולנו שותקים! הרוגים, פצועים, וכולם שותקים? האומנם? הכיצד? וגם אם נניח שהמדינה "מרוויחה" מכך (זה הזיות או מציאות) היכן התקשורת (האם היא ממלאת את תפקידה?) שתעיר אותנו? מה אנו לא שמים לב למתרחש סביבנו??? אנו "ישנים בשמירה" ולא מתייחסים לחיים שלנו. אנו נפצעים קשה ואף נהרגים וכולם ממשיכים כאילו כלום לא קורה. כ-ע-ש-ר-י-ם בני אדם נהרגו בשבוע האחרון !!! עשרים משפחות! עשרים מקומות עבודה! מאות בני משפחה, חברים, ידידים מכרים ואנשים רבים נוספים האבלים עקב מוות מיותר ומטופש. אם היה מתרחש פיגוע לאומני בו היו נהרגים אף מספר נמוך מכך, הממשלה והקבינט היו מתכנסים לדיונים אין ספור לגבי סיכול ממוקד / פעולה צבאית בהתאם, וכיצד להגיב לרצח כה מזעזע. כל העם היה זועק!!! הפגנות נגד . . . הפגנות בעד . . . ועוד. ואלו חלק קטן מהפרשיות שהסעירו אותנו בחודשים האחרונים: • מלחמה קשה ועקובה מדם של הרוגים ופצועים (מספר ההרוגים במלחמה הוא כמספר ההרוגים בתאונות במשך כשלושה חודשים) • פרשיית הנשיא קצב • השר רמון המתפטר, והנשיקה ה . . . • ראש הממשלה אולמרט שלפי סקרים אמינותו שואפת לשיאים . . . • פרשת האחים פרניאן, והמפכ"ל המתפטר, והמינויים החדשים במשטרה בפרשיות אלה קמו ועדות חקירה, התפטרו בעלי תפקידים, התקשורת רעשה ועסקה בכך יום ולילה ללא הפסקה (במקרים מסויימים בצדק), אנשים דיברו על "נבצרות" מתפקיד, הדחה, הכנסת קיימה ומקיימת דיונים אין ספור ועוד ועוד. רק כאשר יש פיגוע בכבישים אף אחד לא מתרגש, אף אחד לא מתפטר וראש הממשלה לא מכנס שום קבינט לצורך פעולת חירום לצורך הצלת חיים בכבישים. ועדות חקירה רבות קמו בנשא תאונות הדרכים, עצומות רבות נכתבו על האסון הלאומי שלנו, אולם בשום מקום לא היו "המלצות אישיות" וכולם שוכבות במגירות מעלות אבק, ואנו ממשיכים . . . מה עוד צריך לקרות כדי ייערך סיכול ממוקד כנגד פיגוע יומיומי? הרי כמעט כל יום נהרג אדם, ונפצעים כמאה איש ויותר . . . האם זה לא מספיק רציני כדי שראש הממשלה יתייחס לנושא? ולמה התקשורת לא פונה אליו בנושא? האם יש כאן שיתוף פעולה סמוי? האם באמת המדינה מרוויחה מהאסון הזה? והיכן אנחנו? למה אנו ממשיכים לשתוק? למה אנו לא דואגים לעתידו של הדור הבא? למה אנו יודעים להפגין כאשר מפריטים לנו את מקום העבודה, מלינים את שכרנו, פוגעים בזכויות שלנו, אולם כאשר אנו מאבדים את חיינו ככה סתם בכבישים אנו ממשיכים לשבת מול ה . . . ולפצח גרעינים???