פח שעולה על גדותיו בחדר של המתבגרHELP!!!

לא על כל דבר עולים על בריקדות מולם כי זה באמת

הופך את החיים בבית לבלתי נסבלים. אבל הצבת הגבולות חייבת להעשות בצורה ברורה וחד משמעית. אם הוא בא אלי ומבקש לנהל איתי דיון הגיוני ומתורבת (בלי צעקות, דיבור לא יפה וכד') אני מוכנה לשמוע מה יש לו להגיד ולפעמים גם לשנות או להתאים את הגבול או הבקשה. אבל אם ביקשתי משהו והוא פשוט שם פס ועושה מה שהוא רוצה, לא מוכנה לשמוע כלום, מפעילה סנקציה. מצידי שיעשה כמה פרצופים שהוא רוצה. למרות שאצלנו מלכת הפרצופים והדרמות היא דווקא הקטנה בת ה-10, אין לי ספק שאיתה מחכה לי גיל התבגרות מאתגר במיוחד....
 
בין הפח(של האשפה) לפח המילולי

יש שני נושאים שונים אחד-החוקים והכללים בבית. הפח בחדרו המתמלא באשפה ,מה שהופך לבלתי הגייני . את מבקשת שיפנה את הפח והוא עונה לך בטון גבוה. את מוציאה את הפח - ואז הוא אומר לך לא נתתי לך רשות וזה אותי לפחות מקפיץ מהכיסא. יתרה מזאת את כותבת שאת מנסה לא להגיע איתו לעימותים ומתרחקת.(הימנעות). אני חושבת שגישה אסרטיבית יכולה להואיל הרבה יותר. אבל מעבר לפח האשפה ,יש לי תחושה שיש בעיה יותר גדולה של הגדרת הגבולות שלו- המותר והאסור, השטח ה"פרטי" המחויבות שלו לבית ובעיקר- איך לא מדברים עם הורה. אז נכון שאת לא באה עם החגורה להכות את ישבנו החצוף,אבל הוא חייב לדעת את הגבולות שלו בתוך המערכת המשפחתית. ואת- חייבת להבהיר אותם חד וחלק (גם אם זה יהיה במחיר התעמתות לפעמים).
 

gili009

New member
הוא בשלב שלא אוהב לקבל הוראות..

לפי התגובה שלו, נראה שכבר קיבל בחייו בבית לא מעט.. אולי לא במודע, היית די "מנהלת" אותו..? תגובה כזו מצביעה על רצון לעצמאות. מה שנותר לדעתי, גם כדי לחסוך עימותים ובעיקר כדי להגיע לתקשורת טובה - להגיד לו שקשה לך עם זה, ושאת מפחדת מג'וקים ושאר מרעין בישין. אבל חשוב שתדברי רק על עצמך, על הרגשתך בנושא. בצורה כזו זוכים להרבה יותר שיתוף פעולה.
 
אני לא יודעת אם אני עושה נכון

אבל אצלינו כשאני מבקשת מבן ה-13 כמעט,ישר באה תגובת האוףףףףףףף,ומאחר והם ישנים כולם באותו החדר ( כן כן 4 בחדר אחד)אין דבר כזה,את לא יכולה להכנס לחדר,ואם לא מוכן לסדר מה שאני מבקשת אני מודיעה שכל עוד הוא גר בבית שלי,הוא עושה מה שאני מבקשת ממנו,כאשר יעזוב את הבית,יעשה כרצונו,זה משתיק אותם לרוב,הם כבר מזמן הגיעו למסקנה שלא כדאי לחפש בית אחר,שהכי טוב אצל אבאמא,
 

guinness22

New member
לגבי המחשב - טכנית זה ממש לא בעיה.

רוב הנתבים הביתיים (הטובים) יודעים לחסום גישה לאינטרנט למחשבים מסויימים מחוץ לשעות מוגדרות מראש בצורה שרירותית לגמרי. אבל גלשתי לנושא טכני ולא קשור. אני מדבר מנסיוני כמתבגר - הייתי כזה עד לפני כמה שנים... וההורים שלי אמרו לי דבר פשוט - "אתה רוצה לחיות במזבלה - בהצלחה." הם כנראה הבינו שבשלב מסויים זה יעבור לי. לי אישית הרצון "לחיות במזבלה" עבר כשהופיעה אצלי חברה... דאגתי לנקות כל גרגיר אבק לפני שהיא הגיעה :) הוא נמצא בגיל שבו נורא חשוב לו להבהיר שהוא זה ששולט בטריטוריה שלו. אפשר להשוות את זה להתבגרות אצל כלבים (עד כמה שההשוואה הזאת לא נוחה מבחינה רגשית, זה די דומה). אם מנסים להכריח אותו לשנות משהו במרחב המחיה האינטימי שלו - זה רק יגרום לו לעשות דווקא. לא מתוך מקום של חוסר הבנה, כי רוב הסיכויים שהוא מבין שרוצים בטובתו, אלא מתוך הרצון (הנטו הורמונלי) לשלוט בטריטוריה שלו, לשלוט בהגדרה העצמית שלו ולנסות להפגין "בגרות" על ידי אימוץ של משהו שהוא ההיפך הגמור מהנורמה המקובלת במקום. זה יתמתן עם הזמן, וכשהוא יבין שאף אחד לא עושה עניין מה"מזבלה" שלו, הוא ידאג לפנות אותה. (כי זה "שטח המחיה" שלו, ואני בטוח שגם הוא מעדיף שזה יהיה יחסית נקי). זה לא יעבוד לא בטריקים של "מקל וגזר" ובטוח שלא בכפייה. אם תנסי לכפות עליו, הוא ימצא משהו יותר קיצוני להוציא דרכו את הרצון שלו לעצמאות.
 
למעלה