פח שעולה על גדותיו בחדר של המתבגרHELP!!!

[אמאל2 היחיד]

פח שעולה על גדותיו בחדר של המתבגרHELP!!!

בחדר של הבן כמעט בן 14 הפח עולה על גדותיו שאריות חטיפים,אריזות שוקולד,שאריות פירות,עטיפות קרטיב ועוד כיד הדמיון הטובה כשנכנסתי לדבר אמרתי לו אני מבקשת לפנות את הפח הוא אמר:בטון גבוה ,כך אני רוצה כשארצה אפנה אני כמובן לא קבלתי זאת ,גררתי את הפח ממתחת לשולחן והוא אמר לא נתתי לך רשות!!! כשארצה אפנה אני אמרתי אם לא תפנה כל הדברים שבפח עכשיו לא יכנסו יותר הביתה זה לא השפיע והוא עד עכשיו מהצהרים לא פינה. אני משתדלת ממש לא להגיע איתו לעימותים ובהרגשה שלי אני מעדיפה להתרחק ממנו ולהמנע מחיכוחים מה עושים איך מתמודדים??? דבר שני,איך מגבילים שעות מחשב ובמיוחד בחופש???הוא נשאב לזה וזה כל עולמו-לשמחתי הוא לא בצטים ופייסבוק כי יש לו דיסלקציה וקושי בקריאה וכתיבה וזה לא מענין אותו אלא,משחקי מחשב,שידורים חוזרים של ארץ נהדרת ועוד...

 

[ButtercupA]

אם את לא רוצה להכנס לחיכוך

דברי איתו על זה מחר, כי היום זה כבר בהרגשה של "טרום מלחמה". תאמרי לו שאת רוצה שיפנה את הפח כי יש שם שיירי פירות וזה לא היגייני. שאם הוא לא מפנה באופן שוטף, אז שיזרוק בפח שבמטבח ולא יהיה לו פח בחדר. בעקרון אני לא מפנה להם פחים מהחדר, רק מנדנדת שיפנו

לגבי מחשב- לא יודעת איך להגביל. הוא עושה שיעורי בית לחופש? או שזה מפריע לו גם בזה?

 

[RiddlerWoman]

אצלנו בבית לא היה אף פעם פח בחדר של הילדים.

הם תמיד זורקים בפח הראשי במטבח.

 

[אמאל2 היחיד]

הוא לא עושה שיעורי בית בכלל

על אף זה מצליח די יפה במבחנים. אני רוצה להגביל בגלל שאני חושבת שכל כך הרבה שעות מזיק לו תודה על תגובות מנסיונכם

 

[חני ב]

תעיפי את הפח מהחדר שלו

אני שונאת פחים בחדרים, כנ"ל בחדרי שירותים. הבת קבלה ליום הולדת לפני כמה שנים פח מהבן הכי הכי אהוב עליה. היה שנה בחדר שלה ועף מתישהו. הייתי צריכה להזכיר לה מדי פעם לנקות אותו. הכל נזרק לפח במטבח.

 

[חני ב]

לגבי המחשב....אני לא מגבילה

לא בזמן לימודים ובטח לא בזמן בי"ס.

 

[חני ב]

* התכוונתי ובטח לא בחופשים

 

[אמאל2 היחיד]

כמה שעות הילד גולש???

אשמח לדעת האם מדובר בילד שלא נשאב למחשב וזה כל עולמו??!! או מדובר בילד שיש לו גבולות לעצמו והוא גם עושה דברים אחרים?? הבן שלי מלפני כחודש כשמגיע מבית הספר עד לערב משחק במשחקי רשת.תןדה לאל לא גולש בצאטים ופייסבוק בחופש מאז הבוקר המאוחר 10.00-11.00 ועד הערב עם הפסקות קצרות לשירותים,מקלחת,ואוכל מה הייתם עושים ואיך משיגים הפחתת שעות???

 

[ButtercupA]

בעיני זה ענין של זכויות וחובות

הוא צריך למלא את החובות שלו= שיעורים, עזרה בבית. מעבר לזה, מאוד לא פשוט להכריח לעשות פעילות אחרת. לגבי מינון השעות- היתה תקופה שהיה סיכום עם הבן (שהיה המון שעות על המחשב) שהוא נכנס למחשב ואחרי שעתיים עושה הפסקה לפחות של שעה. ממש פתחנו מסמך אקסל על הדסק טופ- ובמסמך הוא כתב מתי נכנס ומתי יצא

מובן שזה לא עבד חלק, אבל ניסינו לתת מסגרת כל שהיא.

 

[חני ב]

שעות על גבי שעות

מדובר בילד בכתה י'. ילד שיש לו חוג פעמיים בשבוע וכל יום כמעט הולך לחדר כושר. כמעט ולא מתראה עם חברים. שעות נמצא במחשב (אמא שלו טיפה פחות ממנו).

 

[RiddlerWoman]

בדיוק , בגלל שאני הרבה שעות אני מבינה אותם.

 

[ButtercupA]

גם אני הממממון שעות...../images/Emo3.gif, אבל

זה לא מונע ממני למלא את החובות בבית ובעבודה. אני יודעת להפסיק כשצריך, אני מכינה ומארגנת ודואגת ומטפלת, ואפילו יוצאת לעשות קצת ספורט. ולא יושבת כמו זומבי מול המחשב.

 

[חני ב]

נכון, אבל זה ההבדל ביננו לבינם

הם לא צריכם לעבוד לפרנסת המשפחה, הם לא צריכים לנהל משק בית. יש להם בעיקר חובה אחת והיא ללמוד.

 

[ButtercupA]

בגלל זה כתבתי קודם- ענין של זכויות וחובות

כל אחד וחובותיו הוא. אמנם עיקר "עבודתם" היא ללמוד, אבל לא מעט פעמים יש דברים אחרים כמו תפקיד שהוא שלהם בבית. אז קודם כל אני רואה איך הוא עומד במטלות שיש לו- האם הוא דוחה, מתעלם, מחפף. ואז אני חושבת אם סביר שיבלה את כל זמנו על המחשב או לא.

 

[RiddlerWoman]

אין לי מה להגיד על זה , את צודקת מליון אחוז.

 

[מגפי בוקרים]

הפח בחדרים משמש רק לניירות וחידודי עיפרון

בשום אופן לא לאוכל או שאריות אוכל. אני בכלל לא מרשה לאכול בחדרים. לגבי מחשב - הבת כבר פחות מוגבלת כי סדר העדיפויות שלה ,כפי שהיא מתכננת בעצמה, כזה שהמחשב הוא אחרון, אז אם נשאר לה זמן בין שלל הפעילויות שלה (לימודים/חוגים/חברות)אני כבר לא מגבילה. הבן לא מתעניין במחשב בנתיים.

 

[12114]

בבקשה...

אני לא נוגעת בפח של הילדים בחדר, מבקשת בנימוס לפנות. אם הם לא מפנים (הם טוענים שהם שכחו...) לא נענית לבקשות שלהם שלא מתעכבות להגיע, כמו למשל "אמא תקפיצי אותי ל..." אני שולת "פנית את הפח?" הם מייד מבינים ומפנים. חוצפה לא באה בחשבון, הם יודעים שזה מעליב אותי ואני מפסיקה להיות נחמדה להרבה זמן, כך שהם מבינים שזה לא כדאי להם ורק לעתים רחוקות יש "פליטות" לא נעימות. אל תיקחי את זה אישי, כל המתבגרים לא מתייחסים לפח שלהם כמו שהיינו רוצים, אני מנסה להיזכר מה הייתה ההתייחסות שלי לפח בחדר כנערה וממש לא זכור לי...וזה אומר שהוא בכלל לא עניין אותי בזמנו!!! יש לנו מנהג קבוע, לפני שמגיעה המנקה עושים סדר ומרוקנים פחים, כי חבל על זמן הניקיון שיתבזבז על דברים שבאמת אפשר לעשות לבד. לגבי המחשב, זה מאד פשוט, אתם מחליטים ביחד על שעות מחשב הגיוניות, בין לבין עליו לעשות עוד דברים אחרת יהיה משועמם ויחזור למחשב. אם את לא סומכת עליו תנעלי בסיסמה, אני מקווה שאת לא חוששת מהצעד הזה...

 

[adif11]

גם אני עובדת לפעמים בשיטת "אמא כועסת"

כדי להמנע ממלחמה של ממש , איומים , עונשים וצעקות , אני מסבירה שאני כועסת שלא מכבדים את בקשתי (לשמור על הגיינה ובריאות בבית במקרה זה) ועוזבת את החדר של הילד. ואני ממשיכה לכעוס בשקט , בלי צעקות ובלי עונשים עד שלבסוף הוא צריך ממני משהו , ואין אפס ...הם תמיד צריכים .... תקפיצי אותי/ אולי יש לך 50 ש"ח / עזרה בשיעורים וכו וכו...וזה הזמן לאמר שכשאני כועסת על כך שלא מכבדים את בקשותי בבית אין לי חשק להתאמץ ולעזור. בדרך כלל זה עובד

 

[אמאעובדתלדעת]

יש לי בעיה עקרונית עם מה שאמרת.

מצד אחד את מבקשת להציב בפניו גבולות - לפנות את הפח בחדר, לענות לך בצורה מכבדת, להגביל את הזמן שבו הוא נמצא על המחשב..... ומצד שני את כותבת "אני משתדלת לא להגיע איתו לעימותים ... אני מעדיפה להתרחק ממנו ולהמנע מחיכוחים." חייבת להגיד לך, לא מכירה קסם כזה. הצבת גבולות היא סוג של עימות. הרי אם הוא היה מציב את הגבול לעצמו בלי שנדרשת למעורבות, לא היית צריכה להתערב בצורה אקטיבית ולהציב את הגבול?! כלומר, הוא לא עושה את זה מעצמו, אז יש לך שתי ברירות - להחליט שהנושא לא מספיק חשוב בעינך, לוותר לו ולא להתעמת או להחליט שזה כן חשוב לך ואז אין ברירה אלה להציב גבול ברור וחד משמעי, גם אם זה יוצר עימות. למה את מפחדת ממנו? את ההורה והוא הילד. החובה שלך והתפקיד שלך הוא להציב לו גבולות. גם אם הוא לא אוהב את זה, הוא צריך את זה כדי ללמוד איך חיים בחברה. את ביקשת ממנו לפנות את הפח. הוא לא עשה את זה. אז למה את נכנסת לחדר לפנות לו, הרי אמרת לו לפנות? זה יוצר חוסר הערכה שלו כלפיך וכלפי דבריך. תתני הנחיות ברורות, תגדירי זמן ברור והגיוני לביצוע המשימה ותגידי מה הסנקציה שתפעילי אם זה לא יעשה. לדוגמא - " הפח שלך עולה על גדותיו. אני מבקשת ממך לקום ופנות אותו כי הוא מסריח את החדר. אני חוזרת עוד 10 דקות לחדר שלך, אם הפח לא מפונה אני סוגרת לך את המחשב (אם הוא במחשב)." זהו, בלי צעקות, בלי מריבות. אחרי 10 דקות את חוזרת לחדר. אם הפח לא מרוקן, את פשוט סוגרת את המחשב. (בלי צעקות) רק מודיעה - "אני רואה שלא פינית את הפח ולכן המחשב שלך נסגר עכשיו. תוכל להדליק אותו שעה אחרי שתפנה את הפח." בפעם הראשונה הוא יהיה בהלם ואולי יצעק ויתרגז. אל תיגררי לעימות. בפעם הבאה הוא כבר יתייחס אליך ולדבריך ברצינות.

 

[ButtercupA]

הזכרת לי משהו שהזוגי היה אומר לי

כשהייתי דורשת משהו מהבן/בת, הם היו עושים את זה אבל עם פרצוף חמוץ. זה היה מעצבן אותי!! אז הוא היה אומר לי- מה את רוצה? גם שיעשה מה שאת מבקשת/דורשת וגם שישמח מזה?