פחד קהל

פחד קהל

עד כמה שאני מבינה בזה(לא הרבה) אני חושבת שאני סובלת מפחד קהל וגם מפחד ממעגל אנשים (למשל,קבוצה של אנשים יושבת במעגל וכל אחד צריך להציג את עצמו).הסימפטומים שמופיעים אצלי הם- הזעת יתר,רעידות בידיים, דפיקות לב מואצות ,גם תחושה מוזרה ברגליים-מעין שיתוק וגם עיוות הפה,כאילו ישנן תנועות שאיני שולטת בהן.לפי מה שתיארתי, עד כמה חמור העניין והאם אתה ממליץ טיפול ?
 
מה שמשעשע זה הניסוח שלך

כתבת את זה כמו דוקטור מוסמך אשר מאבחן בעיה ואומר שהמטופל סובל מבעיה כזאת וכזאת המאובחנת בדרך כזאת וכזאת כולל סימפטומים. "סובלת מפחד קהל" בחייך... אין חיה כזאת. פחד קהל זה לא דבר שסובלים ממנו, וזה לא מונח שתמצאי בספר רפואה או פסיכולוגיה. זה דבר טבעי שעליך לעבור אותו .. ואני מדבר בתור אחד שמופיע כדרך קבע. לכי תעלי על הבמה, דפיקות לב וכו' וכו' וכו'.. בסוף ההופעה תגידי "עשיתי את זה". בפעם הבאה תעשי אותו דבר.. ושוב.. אותו דבר.. ובשלב מסויים הפחד כבר לא יהיה. בהצלחה. ללא מרשם רופא
 

inbal76

New member
אין לי שם בסדר, סלח לי, אבל

תשובתך מאוד תמימה, שלא לומר מלגלגת. לידיעתך ולהשכלתך הכללית לגבי "פחד קהל" - 1. יש חיה כזאת. 2. זה כן דבר שסובלים ממנו. הרבה מאוד אנשים. סובלים מאוד. 3. זה שאתה עצמך לא חווית מעולם בעיה מסוימת, לא אומרת שהיא לא קיימת. 4. בין אם משהו מופיע בשם זה או אחר בספרי הפסיכולוגיה שלך או לא - כאשר מישהו מתאר בפניך עובדה שבמצבים כאלה וכאלה קורה לו כך וכך והוא סובל מזה, אז אתה לא יכול להגיד לו שאין דבר כזה או שהוא לא סובל. כי מבחינתו זאת עובדה, זה קורה לו, והוא סובל. להגיד לו שלא, זה פשוט ללעוג לו. זו לא התייחסות רצינית. 5. אם אינך מסוגל להבין בעיה, או אפילו להכיר בקיומה, אז בוודאי שאין ביכולתך להציע פתרון. 6. "פשוט תעשי את זה ויהיה בסדר" - זה לא פתרון. זה פשוט לא עובד ככה. החיים לא תמיד כל כך פשוטים. 7. בברכה, ובתקווה שאתה לא נעלב.
 
דעותינו חלוקות בנושא הזה.

וזה ממש בסדר.. אני לא עסוק בשכנוע. נ.ב אם היית קורא את המכתב שלי כמו שצריך, היית שומע שם שגם אני בא מתחום הבמה, ואני בתחילת דרכי חוויתי המון פחד במה ויצאתי מזה.. וגם הסברתי איך. תודה על הקריאה.
 

יובל

New member
ושוב סלח על הבילבול של הניקים

אני ואחותי כותבות מאותו מחשב..
 

גרא.

New member
אילניתושקה,לפני התייחסות לפתרון

הסבה לסמפטומים מהם את סובלת,יש צורך תחילה להעריך אם אכן הסבה לכך היא פחד קהל,או יותר נכון,חרדה חברתית.לפיכך, המלצתי היא שתכנסי לאתר החרדה החברתית המופיע בקישור המצ"ב,תקראי את המאמרים השונים. אבל ובעיקר, ישנו באתר,שאלון ליבוביץ להערכה עצמית של רמת החרדה החברתית, אם בכלל.חשוב שתעני על השאלות, ותחזרי לכאן עם ה"השגים" שלך.מכאן נוכל להמשיך הלאה.
 
עשיתי את השאלון שביקשת

על פי השאלון -אני סובלת מחרדה חברתית קשה מאוד.. זה נראה לי קצת מוזר,כי אני לא נחשבת לבחורה ביישנית.מה הלאה? מה עליי לעשות?
 

גרא.

New member
אילניתושקה,בחרדה חברתית, אפשר

לטפל בטיפול תרופתי,יחד עם טיפול נפשי, בדרך כלל קבוצתי. הטוב ביותר הוא להקשיב לנסיונם של אחרים,שהתמודדו עם החרדה, ויכלו לה.כפי שתוכלי לקרוא בקישור המצ"ב (מקווה שיעלה).
 
גרא.

מה עושים אם מבחינה כלכלית אין אפשרות לטיפול? האם טיפול עצמי בעזרת קריאת ספרים וכאלה עלול ללעזור?
 

גרא.

New member
אילניתושקה,אי אפשר לבצע טפול עצמי

רק תוך כדי קריאה בספרים,זה פשוט לא מציאותי, וודאי לא במקרה שלך.מה שאת יכולה לעשות, זה לפנות למרפאת קופ"ח שלך ולקבל טיפול מסובסד. כלומר,פרט לטיפול תרופתי, שעלותו נמוכה, טיפול פסיכולוגי במידה ואת זקוקה לכך, ההשתתפות שלך היא בסביבות 160 ש"ח לפגישה. את שאר הכסף, ממנת הקופה.אבל זה מן הסתם גם לא מעט. אם את גרה באזור המרכז, את יכולה לפנות לקליניקה ליד המחלקה לפסיכולוגיה של בר אילן. הקליניקה מטפלת גם בפונים שאינם סטודנטים, במחיר יחסית, ממש סמלי, כפי שתוכלי לראות בקישור הבא.
 
אפרתש

הלינק באמת לא עובר, אז פשוט תכתבי את שם האתר ב"חיפוש", פה באתר תפוז ויהיה בסדר.
 
למעלה