פחד פתאומי...

פחד פתאומי...../images/Emo32.gif

לפעמים תוקף אותי מין פחד פתאומי שכזה, משום מקום. הכל אותו דבר, שום דבר לא קרה, שום דבר לא השתנה, ועדיין הלב מתכווץ. אני יושבת ומנסה להבין ממה בעצם אני פוחדת ולמה דווקא עכשיו, ובדרך כלל לא כל כך מוצאת את התשובות. אבל היום דווקא יש לי הסבר, אולי. פתאום "ירד לי האסימון" לגבי הגמילה מסיגריות שנחתה עלי בהפתעה שכזאת. ככה זה אצלי. המעשים קודמים להבנה. קודם הפסקתי לעשן, ורק עכשיו אחרי כמעט שלושה ימים אני מבינה שבעצם זהו, אין יותר סיגריות, אין יותר הקאות, אין יותר התעסקות באוכל, אין יותר הרגלים רעים. והשאלה הבאה המפחידה יותר היא אולי – אז בעצם מה כן יש ? מה נשאר לי מעצמי ? מי אני עכשיו ? הרי הבולמיה והאוכל והסיגריות מילאו את כל חיי, את כל זמני עד לפני שלושה שבועות, ועכשיו הם לא פה יותר. במובן מסוים עד לפני שלושה שבועות ההרגלים הרעים האלה היו אני, הם היו חלק מהזהות שלי, ואולי אני לא מצליחה להסביר את זה כל כך טוב, אבל הם היו חלק בלתי נפרד ממני, משהו מהותי שאפיין אותי ועיצב אותי, ועכשיו הם אינם. אז מה נשאר ממני ? מי אני עכשיו ? איך לומדים לגלות מי היא אילונה האמיתית ? אז אני יודעת שאני אוהבת את העבודה שלי, ואני יודעת שאני אוהבת את הספרים שלי, ולפעמים אני גם כותבת, אבל זה לא מספיק, זה לא משהו שמאפיין אותי כמו הבולמיה, או כמו הסיגריות, שכבר לא פה. מרגישה שמשהו מאוד מהותי, מאוד בסיסי חסר לי פתאום בעוצמה, ואולי מפה הפחד, מהתחושה שמשהו מאוד משמעותי נלקח ממני, וכרגע אין לו תחליף עדיין. אולי אני אצטרך עם הזמן למצוא לעצמי משמעות אחרת, חיובית יותר, אבל כרגע זה רק תחושת ריק וחוסר מפחיד. מרגישה פתאום מאוד לבד, מאוד רחוקה מכל האנשים שמקיפים אותי פה, מאוד רחוקה אפילו מעצמי, אולי כי אני עוד לא יודעת מי אני. צריכה מילה טובה וחיבוק עכשיו, שלכם אילונה.
 

amitami

New member
אילונה

אילונה יקרה......... זה נפלא להיות עדה לתהליך שאת עוברת וחושפת כאן..... מרגש - כמו לידה מחדש......!!!!!! אני איתך , כמו כל החברים שלנו כאן בסהר.... עוקבת אחריך בהערצה... שואבת ממך המון עידוד.. חושבת עליך במשך היום , בעבודה - ולא פעם אחת... המון המון
 

Kesem_

New member
אילונה יקרה

התהליך שאת עובדת הוא בהחלט לא פשוט לא קל לשנות דרך חיים ולהיגמל מהרגלים וזה גם בהחלט יכול להיות מפחיד כמו שאת מתארת. את הופכת להיות מישהי אחרת, אילונה אחרת, את משתנה את פוחדת שלא יכירו אותך, או שאולי לא תכירי את עצמך ? הרגשות שלך הם בהחלט לגיטימיים, הגיוניים מאוד. לא קל להשתנות בצורה כזו, וזה דורש המון המון כוחות וכח רצון ואת אלה - אנחנו כבר יודעים שיש לך. אני מאמינה שעם הזמן, את תפתחי לעצמך אילונה קצת שונה מזו שהכרת עד עכשיו, עם הרגלים שונים, והרבה יותר טובים (!!!) ואני בטוחה שתאהבי את האילונה הזו, כמו שכולנו נאהב אותה, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים את האילונה הנוכחית שמשתנה לנו פה מול העיניים
אני קוראת את ההודעות שלך ולפעמים אני ממש מרגישה שאני עוברת את כל התהליך הזה יחד איתך מרגישה ממש מה עובר עלייך כואבת את כאבייך שמחה את שימחתך ויותר מכל - מאושרת לראות שאת חזקה ועומדת בכל זה בכזה אומץ לב, בכזו נחישות. כל הכבוד !!
קבלי חיבוק חזק ((((((((((אילונה)))))))))) והמון
ממני
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
אילונה יקרה...

את תוהה מה נשאר לך מעצמך... ואנחנו אומרים: כל כך הרבה... את שואלת מי את... ואנחנו עונים: עולם ומלואו... מתחבטת בשאלה מה נשאר ממך... ואנחנו חושבים: המון... הרי רק בהודעה זו, סיפרת על מספר דברים שאת אוהבת... העבודה... הספרים... הכתיבה... את מרגישה שזה לא מספיק... ואולי טבעי שתרגישי כך... את עוברת תהליך מופלא של גילוי עצמי... ותהליך, מטבע הדברים, לוקח זמן... הבולמיה והסיגריות - ליוו אותך זמן רב... את מרגישה שהפכו לחלק ממך... אבל אילונה, הם לא היו כל כולך... נכון שהיו משהו בסיסי ומהותי אבל יש בך עוד כל כך הרבה.. ויש לך כל כך הרבה מה להציע לעולם... הרשי לנו להיות שותפים לתהליך הזה... תני לנו לעבור אותו איתך... ולגלות, יחד איתך... תמיד כאן בשבילך (((אילונה)))
 

Ellie2

New member
אילונה היקרה../images/Emo41.gif../images/Emo39.gif../images/Emo141.gif../images/Emo142.gif../images/Emo20.gif

אילונה אני לא רחוק ממך,מה שחשבנושזה נחנו ובלי הדברים (הרעים)זה לא אנחנו אז יש לנו טעות, עכשו אנחנו מתחילים לגלות דברים חדשים שעד עכשו חשבנו שהם לא חלק שלנו,ומעתה ואילך,הדברים החדשים שנגלה על עצמנו, יתפסו את מקומם של כל מה שהינו לפני כן,ואלו הם הדברים החיוביים,שאיתם נמשיך את חיינו, אני מאמין בך ובעצמי שנוכל לאט לאט לשנות ולהשתנות רק לטובה,זו דרך קשה אבל חיובית,מקוה שנחזיק מעמד,ואני לא רואה שום סיבה שלא, שלך אלי.המושיט לך יד להמשך דרכנו החדשה.
 
למעלה