פחדים בלילה - אשמח להתייעצות

פחדים בלילה - אשמח להתייעצות

(מנהלות - לא ידעתי לאן לשרשר).

עברנו לילה הזוי -
הלילה איה (3.7) התעוררה בבהלה וקראה לי. בפעם הראשונה חיבקתי והחזרתי למיטה. בפעם השניה היא אמרה שיש לה חלזונות בחדר ושהיא מפחדת. הכלתי את הרגש, שאלתי מה מציעה לעשות, "הוצאתי" אותם מהחלון, וסיכמנו שנגיד מילת קסם "קישטה" שתגרום להם להיעלם. היא ממש רעדה ופחדה, חזרה לישון ושוב קראה לי. ישבתי איתה. כל פעם היא אמרה שיש עוד ועוד. ביחד גירשנו אותם. אחר כך גם כתבתי שלט על הדלת עם X ו"קישטה" כדי שהם ידעו לא להיכנס. כל זה לא ממש עזר. מדי פעם היא אמרה בעצמה "קישטה" ואני עודדתי, ועדיין לא רצתה לישון בחדר שלה. העברתי אותה לסלון, וגם שם היו חרקים וכריש. הסכמתי חד פעמית שתישן אצלנו בחדר, ואחרי כמה דקות גם אצלנו היא ראתה חלזונות. כל זה לקח איזה שעה.
בן הזוג התעורר והלך איתה לחדר. הם היו המון זמן בחדר. הילדה כבר היתה ממש עירנית, דיברה, בכלל לא בעניין של לישון. בסוף בחמש בבוקר קראתי לבן זוגי שיחזור לישון והכרזתי שלילה והולכים לישון.
מה עושים כדי שכל הסיפור לא יחזור על עצמו הלילה? חשבתי לצייר יחד את החלזונות ומה שהפחיד אותה. אשמח לעוד הצעות, תודה וסליחה על האורך.
 

yaelal1

New member
קודם כל, זה שזה קרה לילה אחד

זה לא אומר שזה עניין של הרגל ויקרה כל לילה.
אני באמת מקוה בשבילכם שזה חד-פעמי.

התיאור שלך הזכיר לי סיפור שסיפרה הגננת של ביתי בטרום-טרום חובה. היא אמרה שבאה הפסיכולוגית של הגן להתבוננות. זה היה גן קיבוצי שבו יש גם שנת צהריים. באמצע שנת הצהריים התעורר ילד ובכה שהוא מפחד ממפלצות. הגננת דיברה איתו, הם תיארו את המפלצת והסבירו איך הם ביקשו ממנה לצאת מהגן והיא אכן יצאה והילד נרגע והלך לשחק. אח"כ בשיחה עם הפסיכולוגית, הפסיכולוגית הסבירה לה שבספרות המקצועית הגישה היא אחרת. היא הסבירה לה שלעיתים "להכנס עם הילד לתוך הדימיון" לא מרגיע אותו, אלא מבלבל אותו. היא אמרה שבגיל הזה הגבולות בין מציאות ודימיון הם מטושטשים קצת וחשוב שהמבוגרים יסייעו לילדים להבין מתי דברים הם "אמיתיים" ומתי דמיוניים. הגננת הסבירה שיש זמן בגן שמוקצה למשחק דמיון אבל זה מאוד תחום במקום ובזמן. בשאר הזמן היא לא משתפת פעולה עם המשחק. לעיתים זה נראה "מרובע" אבל ע"פ התיאוריה הפסיכולוגית, זה מאוד תומך בביטחון של הילדים לדעת שהמבוגר אומר להם איך הדברים באמת.

בקיצור, מכל הסיפור הזה לקחתי את המסר שלפעמים חשוב להשאר "עם הרגליים על הקרקע" ולהיות "המבוגר". אז הצעתי היא, אם אכן קורה שביתך מתעוררת מסיוט, זה להתיחס לזה באופן מאוד פשוט ותמים. לומר, אין כאן בחדר חלזונות/מפלצות/מכשפות. אפשר להדליק את האור כדי "להוכיח". וזהו. לשאול אותה אם היא רוצה שתשארי עד שתרדם. להמנע משיחות ארוכות על מה שחלמה, פשוט לנחם ולתמוך.
 

yuliyuli1

New member
בטרום טרום ההמלצות הן הפוכות

לפחות בכל החומר שאני מצאתי על הפחדים בלילה, היה כתוב שלא לבטל את מה שהילד ראה (אם הוא ראה חילזון, לא להגיד לו שאין חילזון) אלא למצוא פתרונות אחרים (כמו החילזון הזה רק רוצה לשחק איתך / להביא לו בובה שתשמור עליו מהחילזון וכו').

אצלנו מאוד עזרה בובה של אריה שמגרשת את החיה שהוא "ראה" בגיל שנתיים ותשעה חודשים, ושלשום הוא ראה פתאום דבורים ורק מעבר למיטה של ההורים הרגיע אותו (למרבה המזל זה לא חזר על עצמו אתמול).
 

kramerkaren

New member
אני מסכימה עם מה שאת אומרת

אני חושבת שלבטל פחדים של ילד זה זלזול בעולם המושגים שלו.
באנלוגיה למבוגרים:
זה כמו שאני אתלבט אם להעלות את הילד שלי לגן או לחכות עוד שנה\להתלבט לגבי לתת חיסון כזה או אחר או לא\כל החלטה אחרית שנראית לי גורלית ומהותית ושחברה שהיא אמא ותיקה תבוא ותגיד "נו, באמת, זה נורא לא חשוב, זה לא משנה". זה מחרפן.
עבור הילד המפלצת אמיתית. אני יכולה להסביר עד מחר, עד שאין לי אויר שאין מפלצות, אבל מבחינה התפתחותית - הוא מאמין במפלצות, וככל שאני מסבירה יותר שאין - אני יוצאת שקרנית. מה שגם - באותה הנשימה אני אומר שיש אריות בתוך הספריה הציבורית, שפיית השיניים באמת קיימת ו...ובכוונה בשביל להסביר עד כמה - אני גם אומרת שיש דמות בשמיים שמשגיחה ושומרת עלינו.
בדמיון אנחנו מעניקים לילד את אחת המתנות הכי חשובות שהוא יכול לקבל, עולם עשיר במיוחד, אבל עם הדמיון יש "סכנה" וזה מתבטא בפחדים. אם את רוצה שיאמין בקסם, אם את רוצה שיאמין שאליהו הנביא שותה מהכוס, אם את רוצה שיאמין שפיית השיניים השאירה מתנה, אז המחיר הא גם האמונה במפלצות וחלזונות ודינוזאורים שמשוטטים בחדר הילדים.
 

yaelal1

New member
זאת מדינה חופשית ומותר לכן לחשוב אחרת

אני מאוד מסכימה עם הגננת והפסיכולוגית במקרה הזה.
דווקא ילדים צריכים גבולות ברורים.
אני רואה שאצלי זה מאוד מנחם ותומך.
כל אחד באמונתו יחיה.
 

yuliyuli1

New member
אלה שני דברים שונים לחלוטין

זה שלא מבטלים את מה שהילד חושב שהוא ראה לא אומר שלא מציבים לילד גבולות בבית.
לגמרי אין קשר בין הדברים.
 

yaelal1

New member
ממש לא בא לי להמשיך בדיון

את תעשי מה שנראה לך מתאים.
אני הצגתי דעה אחרת שגם מנומקת בספרות המקצועית.
באמת - אם הגישה שלך עובדת עבורך - מה טוב.
הגישה שלי עובדת עבורנו.
 

kramerkaren

New member
אבל למה בכעס? לא הותקפת....

נתנו גישה אחרת, נפוצה יותר. את עונה קצת באגרסיביות...
 

zivaf2

New member
נראה לי שכל הילדים עוברים שלב כזה

תיכף יבואו המומחיות, אצלנו היתה תקופה ממש ארוכה שרות פחדה מ"אריה". ניסיתי המון שיטות, גם את השכנוע שאין פה אריה, ואנחנו בקומה גבוהה, ויש סורגים, ואריה נמצא בגן חיות מאחורי גדר וכו'- לא עזר. גם לזרום עם הפחד- שמנו לה ליד המיטה "ספריי קסמים שמגרש אריות" ולא עזר. היא היתה מגיעה אלינו לילה אחרי לילה למיטה וחוזרת למיטתה רק אם יהיו לידה.
אין לי נחמה מדי גדולה עבורך, חוץ מזה שזו תקופה וזה עובר. אצלנו אחרי כמה חודשים היה שיפור והיום היא כבר לא באה בכלל. תחשבי מה חשוב לך יותר- שעות השינה שלך או העיקרון שתישן במיטתה. אני לא מסוגלת לנהל בלילה מלחמות ולכן הייתי מרשה לה להביא את השמיכה שלה ולישון על הרצפה ליד המיטה שלנו.
 

iameden

New member
לדבר על זה ביום ולא בלילה ולמצוא לכך "פתרון"

נשמע שהתמודדת עם זה טוב והכלת את הפחד שלה ולא ביטלת אותו (מה שחשוב מאוד כי אחרת היא תחשוב שאת פשוט לא רואה ולא מבינה שהיא תשאר לבד עם הפחד) אבל באמצע הלילה, הטוב ביותר הוא בעיקר לומר לה שאת שם ושומרת עליה ואם היא צריכה תבואי כשתקרא לך ושעכשיו ישנים. פיתוח שיחה ותשומת לב רבה, גורמים להתעוררות ולכך שהילד כבר עזו בדברים אחרים וכבר לא מנסה לישון...
לכן, כדאי לדבר על דברים במהלך היום, הרבה לפני השינה. ואז לצייר, לדברף לספר וכל דבר אחר... ואז למצוא לכך איזה שהוא פתרון- כל דבר קסום או מיוחד (אבקת קסמים שמונעת מהם להכנס, שתפזרו לפניה שינה. טלק זה העדיפות שלי אבל תזרמי עם מה שבא לך). מכיוון שהפחד הוא לא ראציונאלי, גם הפרון יכול להיות לא ראציונאלי ודמיוני.
אפשר גם לספר לה סיפורים שונים הקשורים לפחד (יש הרבה ספרים בנושא).
אבל לפני הכל- יכול להיות שזה היה חד פעמי ובכך זה נגמר. נסו לשים אבקשת קסמים ובלילה- רק אימרו לה ששמתם אבקה והם לא יכולים להכנס ועכשיו ישנים. עם אמפטיה אבל בענייניות...
 

kramerkaren

New member


 
מעדכנת

תודה על כל התגובות.
מה שעשיתי הוא שאחרי הגן כשישבנו יחד אמרתי לה "החלזונות מאוד הפחידו אותך בלילה". היא חיבקה אותי ואז ביקשה שנלך לחדר שינה שלנו, ודרך החלון הראתה לי
שיש שם חילזון ("חילי החילזון"), ושהוא ישן עכשיו. אמרתי לה שאולי הוא בכלל חלזון תינוק.
מפה לשם, היא דיברה על מה שהיה קצת, ואמרנו שאולי בלילה החלזונות ילכו לבניין של השכנים. היא הזכירה שאפשר להגיד "קישטה" והם ייעלמו.
הצעתי שנביא אבקת/ספריי קסמים שמסלק חלזונות.
לפני השינה היא ביקשה את הספריי, ולא היה לי שפריצר פנוי, אז השפרצתי קצת מים. זה לא עבד. אמרתי לה שאני אביא לה ספריי (בסוף לא הספקתי...).
מאז עברו שני לילות והיא לא התעוררה.
 
למעלה