פז בתי הגדולה,כבר תקופה ארוכה

[שירלי אמא של פז ושי]

פז בתי הגדולה,כבר תקופה ארוכה

שהיא מתבכיינת על כל דבר קטן.מדברים קטנים כמו התיסרוקת בבוקר או אם נפל משהו מהיד ועד ויכוחים עקרוניים איתנו. פז בת 31/2 ואחותה שי בת שנה וחצי. אני משתדלת שלא להתערב ביניהן בשעת משחק עד שהן מגיעות לידי קרב פיזי. והן מגיעות עליי לציין לקרב בגלל הקטנה.היא היוזמת האגרסיבית ופז זו היא הפסיבית.עליי לציין שפז בעלת אוצר מילים עשיר ומתבטאת נהדר.אך באמת שהבכי כבר מעצבן! פז מאוד אחראית כלפיי אחותה והאמת שלאחרונה גיליתי שיותר מדיי לדעתי והתחלתי לנסות להוריד מכתפיה הקטנות אחראיות גדולה זו הייתי מבקשת לדעת כיצד לנהוג עם הבכי הזה

 

[linet1]

אנסה לעזור מנסיוני

בטח שלא להקניט אותה או לרמוז לה שהיא בכיינית!!! גם אצלנו היתה תקופה כזו. הרבה שיחות היו דרושות כדי לתקן את המצב. הרבה עידוד. יכול להיות שעובר עליה משהו ולמרות אוצר המילים הרחב שלה היא לא יכולה לבטא זאת. מנגד יכול להיות שזהו באמת ביטוי לחולשתה כלפי הילדה הצעירה יותר. כל פעם שהיא מתחילה לבכות הרגיעי אותה ובקשי ממנה לספר מה קרה. הסבירי לה שאת לא מבינה כאשר בוכים. שאת מבינה דיבורים. הסבירי לה כי היא ילדה בוגרת. וניטעי בה את הביטחון שלא משנה מה...היא תמיד יכולה לבוא ולספר. מעבר לזאת, קטונתי...רק סבלנות.

 

[שירלי אמא של פז ושי]

תודה

 

[גרא.]

פז מנסה לומר לך משהוא דרך הבכי,

שאינה יכולה לומר לך,או אולי אינה יודעת איך לומר,למרות אוצר המילים העשיר שלה.יתכן שהיא עדיין מקנאת באחותה הקטנה,זו שרק בתחילת הדיבור, ואשר משתמשת כנראה בבכי,כדי להשיג את מבוקשה.פז כנראה ילדה רגישה מאד, ונכנסת למצבי תסכול,לעיתים כתגובה לארועים פעוטי ערך,כמו,כדברייפ,אם נפל לה משהוא מהיד..פז עדיין מתקשה לדחות ספוקים,ולהתאפק ,וכשמבוקשה לא ניתן לה,כשהיא מאוכזבת,היא מן הסתם מתבכיינת.כתגובה לתסכול,וכרמז עבה לך,"אני לא מרוצה"..בכל מקרה,תני לה לבכות כרצונה.התעלמי מהבכי.את יכולה לשדר אמפתיה,אבל חבוק למשל,רק יחזק את תגובות הבכי.כשבאה אלייך בוכייה, ומנסה לספר משהוא תוך כדי הבכי.אמרי לה בפירוש "קודם תפסיקי לבכות.אני לא מבינה כלום ממה שאת אומרת".אל תנהלי עימה שיחה על מה שקרה,אלא אם כן היא מדברת בקול/טון רגיל.רעיונות נוספים כיצד להתמודד,ראי בתשובה לאם שפנתה בעניין כמעט דומה.