פותחת לי ערב...

[pinkish123]

לייק גם על סרוגים וגם על העוגה אנסה אותה!

 

[pinkish123]

כמה זמן בתנור וכמה מעלות

 

[שורדת בשקט]

תלוי בתנור

אצלי בתנור מחומם מראש- 170 מעלות, בערך חצי שעה,לתקוע קיסם ,מוכן רק כשיוצאים פירורים עליו. לא כדאי אפייה ממושכת מידי= מתייבש..

בהצלחה !

 

[pinkish123]

תנקס!

 

[ילדה Zיג Zג]

תודה

זה באמת לא פשוט. מתלבטים מאד.

 

[o r i t 8 8]

יאאא!!! שמחה לשמוע!!

שיהיה הרבה בהצלחה!

 

[אמאבולי]

יא, ברכותיי

איזה כיף!!!

אתם בטוחים במקום שאתם בו עכשיו- שם אתם רואים את עצמכם בעתיד? אם כן- לא הייתי עוברת בשביל שנה אחת עם ילדים בגילאים האלו. עם הנסיעות מסתדרים, קצת פספוס, מודה, אבל גברים יצירתיים יכולים לקום מוקדם לפני הפקקים, לנצל את הזמן למד"ס בוקר, להשאר לישון יום בשבוע, לנסוע בזוגות- יש פתרונות. אם לא- אז זה משו אחר לגמרי... שיהיה בהצלחה, החלטות טובות

 

[ילדה Zיג Zג]

זהו - איתך אני צריכה לדבר!!

את מבינה ש"לישון לילה בשבוע שם" מבאס לי את הצורה???? לא רוצה לא רוצה לא רוצה. לקום כל בוקר ב4:00?! נראה לי סיוט לשנינו. אנחנו גרים בחור, לא מאמינה שיהיה עוד משהו מהאזור.. לנהוג כל יום 3-4 שעות....?? אוףף. אני יודעת שזה מטורף ושלילדים זה יהיה לא פשוט, וגם לנו. ממש לא בא לי לעבור דירה וגם כלכלית זה לא הכי חכם.. וכן, נכון לעכשיו, אנחנו רואים את עצמינו משתקעים כאן... אבל -- אני במצב כזה שאני חייבת בעל בבית. לא רוצה לילות לבד בשנה הזאת. בעל שמידי פעם גם יהיה כדי להשכיב את הילדים, שמידי פעם יוכל לקום בנחת..

 

[hugsy the penguin]

זיגוש- אין לי הרבה על התפקיד

על בטן מלאה על הנסיעות. זה גוזל המון. כוחות. זמן. שינה. נוחות. ריכוז במשך היום ועוד ועוד. מוכנה לפרט אם תרצי מה לעשות? קטונתי. אבל אתם רוצים להישאר? באמת? חשבתי שאתם בכיוון העיר של גואה כל הזמן

 

[בילבי_לא_כלום]

גם אני כאן , אבל

י ב

אחרי השכבות מתישות ...

 

[ילדה Zיג Zג]

וגם רציתי לעדכן שהניתוח

עבר בשלום, הילדה בחדר התאוששות.

 

[שולה78]

או יופי!

נהדר נהדר! בשורות מעולות! הרבה רפואה שלמה

 

[שוקולדה ממולאה]

ברוך ה'

 

[candy can do it]

עכשיו גם אני פה....

אחרי שהשארתי לאיש הודעה מיואשת/זועמת... פפפפפפ מה יהיה?

 

[גואה4]

מה יהיה? מקווה שיהיה טוב...

 

[pinkish123]

:-\

זה מזכיר לי אותי מתעצבנת על מותם בטרם עת של אפטרים וכל מיני דברים כאלו. להתעצבן על הצבא זה גדול מידי אי אפשר. ואז בעלי מקבל ריקושטים ואז לי יש רגשות אשמה שבעצם הוא לא אשם. אוף.

 

[אשת נמש]

נשמע מוכר

 

[יוליה323]

גם אני כאן

כן, בסוף לא נסעתי איתו לחתונה, חבל על העצבים, על הזמן ועל הכסף... אז הוא הגיע, התארגן ויצא, יחזור מאוחר בלילה.

 

[גואה4]

מבינה אותך

גם אני לרוב מוותרת למרות שהייתה חתונה אחת שכן הלכתי וממש נהנתי , לרוב מדירה רגלי

 

[נ ט ש ה]

זה הכל שאלה של כמה תהני שם

לנו יש חתונה השבוע. זה אומר להשיג בייביסיטר, לחזור בלחץ כי יש גבול כמה זמן אפשר להחזיק את הבייביסיטר, לשלם 500 שח.. וכבר היינו בחתונה עם כולם לפני חודש... אז הודעתי שאני מוותרת. אם יש חתונה שאני יודעת שמגיעות נשים שאני מחבבת, ושאני במצב רוח לרקוד, אז אני באה.