לא בדיחה במובן הרגיל שלה
אבל אותי זה מאד הצחיק- בשנה הראשונה ללימודי למדתי קורס שנקרא "מדע קטלן" (על ניצול המדע לצרכים שליליים, הנאצים, הירושימה, ועוד ועוד, ממש לא משנה כרגע) והיה לנו מבחן על זה. אני בדיוק לא הרגשתי טוב או משהו כזה, ובאתי לפתיחת מבחנים לראות כמה קיבלתי (העדפתי לא להסתכל ברשימת הציונים לפני, אלא לראות את המבחן שלי ואז להסתכל). בואו נגיד ככה שדחיתי את הקץ, כי זה היה מבחן הראשון ובכלל לא למדתי לו, וממש שנאתי את עצמי שאני מזלזלת. אני זוכרת שהורים שלי נסעו בדיוק לחו"ל, ואני רק עשיתי חיים במקום ללמוד. בקיצור, היה פתיחת מבחן וכל הסטודנטים באו לבדוק את המבחנים אני באתי לראות כמה קיבלתי ולא מצאתי את המבחן שלי אני מחפשת ומחפשת ולא מבינה איפה המבחן שלי מה המרצה איבד אותו? המרצה היה עסוק בלהסביר לאחרים טעויות ואני השתגעתי כבר להיכן נעלם המבחן שלי טוב אני רואה שכמעט כל מי שבחדר מסתכל על איזה מבחן שנמצא שם וקוראים מה הבן אדם כתב שם וכולם ככה שקועים וכאלה ואז אני באה להסתכל מה אני רואה????????? כולם מסתכלים על המבחן שלי!!!! הוצאתי 97 וכל שאר הכיתה הוציאה פחות מ-80....... ואני כזה בשוק לוקחת את המבחן וכולם כזה-"זה המבחן שלך"?? אני אומרת כן אז כולם אומרים לי בהתפעלות- ואוו, את "מיכל ----?" (ושם משפחתי שלא בא לי לפרסם בפורום) אמרתי כן וחייכתי
ואז כזה כמה התיישבו לידי והשוו בין מה שאני כתבתי לבין מה שהם האמת אין לי מושג בכלל מה כבר כתבתי שם מיוחד אבל אותי זה ממש הצחיק כל הסיטואציה הזאת ושוב אני מגיעה למסקנה ............ אני חכמה אני מבריקה אני אוהבת את עצמי אפילו כשאני שמה זין ולא לומדת טוב אני עדיין מבריקה הפסקתי לשפוט את עצמי כל פעם אני נזכרת בעוד דוגמאות מהעבר (כמו זו) שמוכיחות שגם במצבים הכי גרועים שלי אני מצליחה!
אוהבת את עצמי מקבלת את עצמי צוחקת מהכל ונהנית מהחיים