עתיד טוב לשילוןט בארץ (קישור)

מצב
הנושא נעול.

ה ו מ ר

New member
עתיד טוב לשילוןט בארץ (קישור)

עתיד טוב לשילוןט בארץ (קישור)
היום בהארץ - הסוף לתעתיקים מבלבלים, די לבלאגן ר"י, מע"צ, נתיבי איילון וכו'.
 

alantan

New member
../images/Emo32.gif כתבה חובבנית ולא רצינית

עתיד טוב לשילוןט בארץ (קישור)
היום בהארץ - הסוף לתעתיקים מבלבלים, די לבלאגן ר"י, מע"צ, נתיבי איילון וכו'.
כתבה חובבנית ולא רצינית
ה"כתבים" האלה פשטו ציטטו את מה שחברי הכנסת האכילו אותם בלי לעשות מינימום של מחקר. על כל תחלואיה, מע"צ הוא הגוף היחיד מבין אלה שהוזכרו שדווקא כן עובדת לפי כללי התעתיק שהונחו על ידי האקדמיה. יש להדגיש שמדובר בתעתיק לועזי, לא אנגלית, ולפיכך יש שימוש מוגבר באותיות Q (קוף) ו-W (וו). מי שלא מקפידים הם בדרך כלל הרשויות המקומיות, וכמו כן נתיבי אילון (שכותבים הכל בתעתיק שהם המציאו לשפה האנגלית). למרות שהתוצאה של נתיבי אילון סבירה יותר לדובר אנגלית מן המניין, זאת לא הייתה ההנחיה מלמעלה. עוד מן החובבנות בכתבה. כתבו "Queysaria", בעוד אני בטוח שלא כתוב כך באף שלט. מן הסתם הכותב ראה פעם "Qesaria". במקרה הזה, אולי עדיף באמת לוותר על התעתיק מכיוון שמדובר במקום עם שם לועזי מובהק "Ceasaria". כמו כן, סביר להניח שראה Sea of Galilee, ולא את Sea of Galilay, וזה סביר כי זה השם המוכר באנגלית. אבל בתעתיק סביר שראה את Yam Kinneret עם n כפולה שהרי הנון דגושה. בכלל, היה ראוי שהכתבה היתה מבחינה בין טעויות כתיב (נפוצות ברשויות המקומיות בכלל, ועל גבי דגלי תחנות אוטובוס בפרט) לבין שימוש לא אחיד בתעתיק ואנגלית.
 
מה זה משנה?

כתבה חובבנית ולא רצינית
ה"כתבים" האלה פשטו ציטטו את מה שחברי הכנסת האכילו אותם בלי לעשות מינימום של מחקר. על כל תחלואיה, מע"צ הוא הגוף היחיד מבין אלה שהוזכרו שדווקא כן עובדת לפי כללי התעתיק שהונחו על ידי האקדמיה. יש להדגיש שמדובר בתעתיק לועזי, לא אנגלית, ולפיכך יש שימוש מוגבר באותיות Q (קוף) ו-W (וו). מי שלא מקפידים הם בדרך כלל הרשויות המקומיות, וכמו כן נתיבי אילון (שכותבים הכל בתעתיק שהם המציאו לשפה האנגלית). למרות שהתוצאה של נתיבי אילון סבירה יותר לדובר אנגלית מן המניין, זאת לא הייתה ההנחיה מלמעלה. עוד מן החובבנות בכתבה. כתבו "Queysaria", בעוד אני בטוח שלא כתוב כך באף שלט. מן הסתם הכותב ראה פעם "Qesaria". במקרה הזה, אולי עדיף באמת לוותר על התעתיק מכיוון שמדובר במקום עם שם לועזי מובהק "Ceasaria". כמו כן, סביר להניח שראה Sea of Galilee, ולא את Sea of Galilay, וזה סביר כי זה השם המוכר באנגלית. אבל בתעתיק סביר שראה את Yam Kinneret עם n כפולה שהרי הנון דגושה. בכלל, היה ראוי שהכתבה היתה מבחינה בין טעויות כתיב (נפוצות ברשויות המקומיות בכלל, ועל גבי דגלי תחנות אוטובוס בפרט) לבין שימוש לא אחיד בתעתיק ואנגלית.
מה זה משנה?
נניח וכמו שאתה אומר מע"צ היא כליל השלמות בנושא השילוט, עדיין יש צורך בהאחדה של כללי שילוט לכל הגופים המוזכרים.
 

alantan

New member
זה משנה מאוד

מה זה משנה?
נניח וכמו שאתה אומר מע"צ היא כליל השלמות בנושא השילוט, עדיין יש צורך בהאחדה של כללי שילוט לכל הגופים המוזכרים.
זה משנה מאוד
אני מסכים איתך לחלוטין שיש צורך בהאחדה. החיצים שלי כוונו כלפי ה"עיתונאים".
 
בכתבה מצוין

זה משנה מאוד
אני מסכים איתך לחלוטין שיש צורך בהאחדה. החיצים שלי כוונו כלפי ה"עיתונאים".
בכתבה מצוין
שיש מי שמפקח על השילוט במע"צ אולם הבעיה היא ברשויות המקומיות חברת דרך ארץ ונתיבי איילון
 

אלון 58

New member
בעבר הקרוב הפורום כבר התיחס לנושא..

עתיד טוב לשילוןט בארץ (קישור)
היום בהארץ - הסוף לתעתיקים מבלבלים, די לבלאגן ר"י, מע"צ, נתיבי איילון וכו'.
בעבר הקרוב הפורום כבר התיחס לנושא..
והרבה נכתב על שגיאות ודברים מוזרים שנכתבים על שלטי-חוצות ושלטי-דרכים בישראל.אין יד מכוונת,וכל גוף עושה ככל העולה על רוחו.לפעמים נדמה שמי שאחראי על הכיתובים בשלטים הם אנשים אנאלפאביתיים,ואני חוזר ומעלה את השאלה ששאלתי אז:במרכז הארץ,בשלטים בהם יש הכוונה לעיר פתח-תקוה,מי קבע שזה חייב להכתב פתח תקווה?מה,קוראי עברית לא יודעים שמדובר באות "ו" שמבטאים אותה?ומדוע בטקסט הלועזי,זר שמזדמן לארץ צריך לקרוא פתה-תקואה= PETAH TIQWA?למה לא להשתמש באו "V",שהיא תעתיק נכון לאותיות "ו" או "ב" לא דגושה?לאנאלפאביתיים פתרונים.
 

alantan

New member
חוקי התעתיק נקבעו לפני עשרות שנים

בעבר הקרוב הפורום כבר התיחס לנושא..
והרבה נכתב על שגיאות ודברים מוזרים שנכתבים על שלטי-חוצות ושלטי-דרכים בישראל.אין יד מכוונת,וכל גוף עושה ככל העולה על רוחו.לפעמים נדמה שמי שאחראי על הכיתובים בשלטים הם אנשים אנאלפאביתיים,ואני חוזר ומעלה את השאלה ששאלתי אז:במרכז הארץ,בשלטים בהם יש הכוונה לעיר פתח-תקוה,מי קבע שזה חייב להכתב פתח תקווה?מה,קוראי עברית לא יודעים שמדובר באות "ו" שמבטאים אותה?ומדוע בטקסט הלועזי,זר שמזדמן לארץ צריך לקרוא פתה-תקואה= PETAH TIQWA?למה לא להשתמש באו "V",שהיא תעתיק נכון לאותיות "ו" או "ב" לא דגושה?לאנאלפאביתיים פתרונים.
חוקי התעתיק נקבעו לפני עשרות שנים
(אולי אף יותר?) כמדומני על ידי האקדמיה ללשון העברית. כנראה שבאותו העת היה חשוב יותר ליור הבחנה בין האותיות השונות בעברית על ידי ייצוגן באמצעות אותיות לועזיות שונות. כך הגיעו להחלטה להבחין בין בית רפויה (V) לבין וו 0(W), או בין כף דגושה (K) לבין קוף (Q). יתכן שהשימוש ב-W לא נתפס אז כבעייתי במיוחד, לאור השימוש הרווח שנעשה באות הזו בשפות גרמניות, בהן היא מייצגת את הצליל של הוו. לדוגמא המלה Wasser בגרמנית, המבוטאת כ-"ואסר". בדיעבד ההחלטות שהתקבלו לא היטיבו עם שימוש שוטף בתעתיק על מנת לכתוב שמות של מקומות, כשהציבור מצפה ששלטים אלה יכתבו בשפה הנפוצה הקרויה אנגלית, ולא תעתיק לשפה לועזית בלתי-מוגדרת.
 

alantan

New member
כמו כן, לגבי ה-Q

חוקי התעתיק נקבעו לפני עשרות שנים
(אולי אף יותר?) כמדומני על ידי האקדמיה ללשון העברית. כנראה שבאותו העת היה חשוב יותר ליור הבחנה בין האותיות השונות בעברית על ידי ייצוגן באמצעות אותיות לועזיות שונות. כך הגיעו להחלטה להבחין בין בית רפויה (V) לבין וו 0(W), או בין כף דגושה (K) לבין קוף (Q). יתכן שהשימוש ב-W לא נתפס אז כבעייתי במיוחד, לאור השימוש הרווח שנעשה באות הזו בשפות גרמניות, בהן היא מייצגת את הצליל של הוו. לדוגמא המלה Wasser בגרמנית, המבוטאת כ-"ואסר". בדיעבד ההחלטות שהתקבלו לא היטיבו עם שימוש שוטף בתעתיק על מנת לכתוב שמות של מקומות, כשהציבור מצפה ששלטים אלה יכתבו בשפה הנפוצה הקרויה אנגלית, ולא תעתיק לשפה לועזית בלתי-מוגדרת.
כמו כן, לגבי ה-Q
בתעתיק לועזי של השפה הערבית מקובל מאוד השימוש ב-Q לציון האות המתאימה בערבית (איני בקיא בשפה, כך שאני לא יודע את שמה). כנראה שהקוף בעברית מקבילה לאות הזו המבוטאת בחלק האחורי של הלוע במין "קליק" כזה, ולכן הוחלט להשתמש ב-Q על מנת להבדילה מהכף הדגושה שלה צליל מעט נוקשה יותר הנוצר בקדמת הפה. וסליחה על ה-O שהשתרבב לתגובה הקודמת.
 

אלון 58

New member
גם זה ידוע לי...!

כמו כן, לגבי ה-Q
בתעתיק לועזי של השפה הערבית מקובל מאוד השימוש ב-Q לציון האות המתאימה בערבית (איני בקיא בשפה, כך שאני לא יודע את שמה). כנראה שהקוף בעברית מקבילה לאות הזו המבוטאת בחלק האחורי של הלוע במין "קליק" כזה, ולכן הוחלט להשתמש ב-Q על מנת להבדילה מהכף הדגושה שלה צליל מעט נוקשה יותר הנוצר בקדמת הפה. וסליחה על ה-O שהשתרבב לתגובה הקודמת.
גם זה ידוע לי...!
כדובר השפה הערבית(אמנם לא על בוריה...),כולל קריאה וכתיבה,ידוע שהתעתיק של המקבילה של "ק" העברית היא האות הלועזית "Q",כי בערבית האות "ק"(=ق) מבוטאת בהדגשה ובחוזק בהשואה למקבילה של "כ". כאן המקום לחזור לענין הקושי של התעתיקים הערביים לשמות עבריים,מה שמאלץ "בלשנים" שרוצים לעצב שלטים,להשתמש באותיות מהאלפבית הפרסי,עקב חוסר היגויים מתאימים בין 2 השפות,על-אף שיש אותיות מקבילות(שההיגוי שלהן שונה).
 
אכן הצלילים

גם זה ידוע לי...!
כדובר השפה הערבית(אמנם לא על בוריה...),כולל קריאה וכתיבה,ידוע שהתעתיק של המקבילה של "ק" העברית היא האות הלועזית "Q",כי בערבית האות "ק"(=ق) מבוטאת בהדגשה ובחוזק בהשואה למקבילה של "כ". כאן המקום לחזור לענין הקושי של התעתיקים הערביים לשמות עבריים,מה שמאלץ "בלשנים" שרוצים לעצב שלטים,להשתמש באותיות מהאלפבית הפרסי,עקב חוסר היגויים מתאימים בין 2 השפות,על-אף שיש אותיות מקבילות(שההיגוי שלהן שונה).
אכן הצלילים
G,V,P מאומצים מהאלפבת הפרסי....
 

alantan

New member
מצב
הנושא נעול.
למעלה