אחרי כל כך הרבה שנים קשה ועם הידע המועט שיש
בנושא ועם קשר השתיקה שסביבו קשה לשפוט או להביע דעה בנרטיב הזה.
יחד עם זאת צריך להבין שמי שלא חווה על בשרו את נסיונות החוזרים ונישנים של האוייב להרגו, לא יכול להבין מה גורמת המלחמה לאדם. כל התחושות והמעשים הבסיסים הפרימיטיבים יוצאים החוצה והמעשים השונים (ולאו דווקא המסופר בסיפור זה) ונעשים תחת התחושה של "הנה אני עוד מעט הולך למות ולהירקב באדמה". כאמור, מי שלא חווה את שריקת כדורי המוסלמים לייד ראשו או לא הרגיש פגז 105 מ"מ פוגע לו בטנק כשהכל בוער ומתפוצץ, לא יבין את זזה.
ושלא תהיה שום הבנה, אם הסיפור נכון, אני ממש לא מצדיק אותו ומתבייש בו.
