עשיתם לי חשק לשעת סיפור ../images/Emo63.gif../images/Emo6.gif
אני אקצר במילים, הישר מתוך יער ארבעת האלמנטים.... תכירו את טריסטן. הוא ערפד. הוא שולט (תרתי משמע) והוא תותח על
(לא שאני משוחדת, כן? חחח) "סודות הירח", פרק... עוד לא החלטתי
תהנו
רייבן ישנה לה על הדשא צמוד לגזע העץ, לואיס ישן מצידה האחד ודרק מצידה השני. הלילה היה קריר יחסית לעונה והדשא היה לח, לא המקום הכי נוח לישון בו, אך היה זה המקום היחיד ביער בו הם יכלו להבעיר מדורה. השלישייה ישנו שינה עמוקה ולא שמו לב לצל שעבר על פניהם. לפתע רייבן הרגישה כאילו מישהו נמצא קרוב מאוד לפנייה. היא הרגישה אותו מביט בה, הרגישה את נשימותיו. היא פתחה את עיניה בזהירות וגילתה לתדהמתה פנים חיוורות של בחור המביט בה. "שלום." הוא אמר בחיוך. רייבן המבוהלת צרחה. היא נסוגה אחורה עד שנתקעה בגזע העץ מאחוריה. היא המשיכה לצרוח, מתנשפת בכבדות ומביטה בפחד בדמות מולה. היה זה בחור צעיר בעל עור חיוור להפליא שהיה לבוש בבגד אלגנטי, אך מיושן במקצת, ומעליו ברדס שחור. עיניו היו צהובות כמו שלא ראתה מימיה ושפתיו, שבלטו באדמומיותן מהחיוורון של עורו, חייכו בחיוך שובב שחשף את ניביו החדים. רייבן לא הייתה בטוחה שהוא בכלל אנושי, והעובדה שהוא ריחף מעל הקרקע רק חיזקה את חשדותיה. "ששש... למה בצעקות? אני חושב שיהיה יותר מנומס אם נכיר זה את זו בלחיצת יד חמימה..." הוא אמר ברוגע וריחף קצת יותר קרוב אליה. "אל תתקרב אליי!" רייבן צעקה בפחד והידקה את גבה אל גזע העץ מאחוריה. הצרחות של רייבן העירו את דרק ולואיס. שניהם היו די מנומנמים ולא הבינו מה קרה כשהביטו בה, אך כשראו את הפחד בעיניה הפנו את מבטם לכיוון אליו הסתכלה וראו את אותו יצור שעמד מולם. לואיס נבהל ונרתע אחורה, אך דרק מיד נעמד על רגליו, מוכן לתקוף. "מי אתה??" הוא קרא אליו בכעס. "עזוב מי הוא... מה הוא??" אמר לואיס. "ובכן... אני רואה שמהיכן שאתם מגיעים לא לימדו אתכם נימוסים כלל." "נימוסים?? להתגנב לכאן באמצע הלילה, עם אלוהים יודע איזה כוונות בראשך, ולהבהיל אותנו למוות זה מנומס??" קראה רייבן בכעס ובפחד, עדיין מתנשפת. "טריסטן, נעים מאוד להכיר." אמר היצור וקד קידה קטנה. "לא בדיוק נעים מאוד..." רטן לואיס. "מה אתה בכלל?" שאל דרק בבילבול. טריסטן צחק. "אתם מגיעים ליער שלי ומעיזים לתחקר אותי?" "היער שלך? חה. היער הזה אינו בבעלותך... אי אפשר לרכוש יער בכלל!" "אולי לא... אבל יצורים כמוני הם אלו ששולטים ביער הזה במשך מאות שנים." "יצורים כמוך? ואיזה יצור אתה בדיוק?" שאל בחשדנות לואיס. "זה לא ברור? אני ערפד." אמר טריסטן כאילו היה זה מובן מאליו. "ערפד??" אמרו השלושה יחד בהפתעה. "אל תיראו כאלה מופתעים. אתם עוד תגלו שאני היצור הכי חביב ביער הזה..." "למה אתה מתכוון?" שאלה רייבן בבילבול, מפחדת מהתשובה. "אני מתכוון לכך שאם פתאום תמצאו את עצמכם מול אדם-זאב מטורף ונוטף ריר שכל רצונו הוא לקרוע אתכם לגזרים, אתם תרוצו חזרה אליי בלי היסוס." "כדי שאתה תרוקן את הגוף שלנו מדם? לא תודה." "כשאתה מציג את זה באור כזה שלילי אתה גורם לי להיראות ממש רע... תן לי להראות לך כמה עדין אני יכול להיות." טריסטן מתח את שתי ידיו לצדדים כך שהן היו מכוונות אל דרק ואל לואיס, וכשפתח את כפות ידיו שדה כח יצא מהן והעיף לצדדים את הנערים, שנפלו בחבטה על אחד העצים. "מה אתה עושה??" צעקה עליו רייבן. "מה נראה לך שאני עושה?" ענה לה טריסטן והתחיל לרחף קרוב יותר אליה. "ילדה קטנה, לא לימדו אותך שמסוכן להסתובב לבד ביער חשוך?" ....
כמובן שיש המשך! אבל אני עצלנית מדי להקליד אותו
אולי מחר..... (ואני ממש חייבת לסיים את הציור של טריסטן חחח יש לי דחף יצירתי מטורף פתאום!.... me likey
)
אני אקצר במילים, הישר מתוך יער ארבעת האלמנטים.... תכירו את טריסטן. הוא ערפד. הוא שולט (תרתי משמע) והוא תותח על







