Northern night
New member
ערפל קוסמי
אולי אני סתם מצטער על כך שפספסתי את התוכנית על אירלנד. חיכיתי זמן כה רב שאייל פלד ייסע לשם ויעביר את התוכנית. משהו מושך מאוד בארץ הנהדרת, משהו אנושי ומשהו מסתורי. איני יודע... אני כותב בפורום הזה אולי בפעם הראשונה. אין זו גחמה. אולי סתם עניין או רצון טוב. קראתי פה קצת את תגובותיכם לדברים שונים. אנשים חדשים ואנשים ותיקים. בגרויות, פיות, רגשות והתלהבות מאירה ולא עצורה. ובכן... השעה 4 לפנות בוקר, והבוקר עוד מעט יאיר. אולי אני רוצה קצת הכרה, ואני מקווה שההודעה הזאת לא תיפול ותשאיר חותם. אפילו קטן. יש לי מסכה קטנה ושם המשתמש שלי מזכיר לי את הרוח הצפונית דווקא, באותו איזור בו מתרחש הזוהר (אבל לא קבלתי..). הירח מאיר מחוץ לחלוני בלילה הזה. ידעתי גם איפה למצוא אותו כי אני זוכר את השעה הזאת ואת מיקומו בשמיים בעת הזאת. או לפחות, בזכות התאריך המוגדר ועצם היותו של הירח גורע. אין זאת התחדשות הידיעה כשנאמר שהוא משנה את מקומו בכל פעם. ובכל פעם, במקום אחר. עד אשר חולפת לה שנה. אולי גם אנחנו שכחנו את עצמו במקצת, ובכל פעם אנחנו מופתעים למצוא את עצמנו באותו מקום, בתום שנה אחת מיני שנים רוויות נצח ייחודי. כן,אבל גם אנחנו מתפתחים. אבל הירח של הלילה הזה היה חבוי בין עננים. הוא הזכיר לי את הערפל שכיסה את הרחובות השקטים באיזור מגוריי רק לפני שבוע וחצי. והשקט הזה של הלילה... איני יודע מה לומר. אני תמיד מרגיש שיש שם משהו. אולי פיות, אולי משהו אחר. מעבר להמולת היום. מעבר למתרס האור החגיגי של שעות הבוקר. מעבר לשקיעה עצמה ולפני הדמדומים- יש משהו לא מוגדר אפילו בהרגשה עצמה. אבל זאת היא רק שלי לעת עתה. אני תוהה... כמה אנשים אנחנו רואים באמת? דיברתם קצת על עדשת המצלמה. האם היא קולטת את האנשים כמות שהם? באותו רגע אחד קפוא של התרגשות... ואולי איננו רואים את התמונה כולה, ורק עדשת ההרגשה העצמית יכולה לאותם אנשים שמראים לנו רק את אשר הם יכולים או חפצים. כמובן, אם איננו מכירים אותם באופן אישי. ועדיין אני ממשיך לחשוב אולי כך גם הפיות האלה.. או כל אותם יצורים מעניינים. אפשר להגיע לחלקם, וחלקם אולי רק נמצאים באותו חלק מוגדר שנקרא לו פנטסיה. אולי בשביל הפנטסיה הזאת שווה לחיות חיים שלמים. באותם דרכים לא מוגדרות אפשר ללכת לאיבוד. אולי בתוך הערפל הזה נמצא איזו תשובה. ואולי כשיתפוגג יאבד הזיכרון לנצח. ההתמודדות הזאת עם הלחץ היום יומי והחיבור לאותם דברים בהם אתם עוסקים, הם מעניינים. וטוב שכך.. אולי חלקם בכלל... פיות. איני עומד בדיוק על הדבר, אבל ממשיך לנסות. ובכל זאת, מה שהתחיל כשאלה עצמית ונסיון להשיג האדה מסוימת, רק על מנת למצוא נושא מעניין לדון בו בשעה הזאת, ייהפך עכשיו למשהו אחר. זה נכתב ממחשבה עצמית אבל למען Pixy led. אולי הפיה האמיתית ביותר שפגשתי מעודי... ומזל שהיא מצולמת בהרגשתי. ולמען הפורום שלכם, אני מניח... לילה טוב. רק טוב.
אולי אני סתם מצטער על כך שפספסתי את התוכנית על אירלנד. חיכיתי זמן כה רב שאייל פלד ייסע לשם ויעביר את התוכנית. משהו מושך מאוד בארץ הנהדרת, משהו אנושי ומשהו מסתורי. איני יודע... אני כותב בפורום הזה אולי בפעם הראשונה. אין זו גחמה. אולי סתם עניין או רצון טוב. קראתי פה קצת את תגובותיכם לדברים שונים. אנשים חדשים ואנשים ותיקים. בגרויות, פיות, רגשות והתלהבות מאירה ולא עצורה. ובכן... השעה 4 לפנות בוקר, והבוקר עוד מעט יאיר. אולי אני רוצה קצת הכרה, ואני מקווה שההודעה הזאת לא תיפול ותשאיר חותם. אפילו קטן. יש לי מסכה קטנה ושם המשתמש שלי מזכיר לי את הרוח הצפונית דווקא, באותו איזור בו מתרחש הזוהר (אבל לא קבלתי..). הירח מאיר מחוץ לחלוני בלילה הזה. ידעתי גם איפה למצוא אותו כי אני זוכר את השעה הזאת ואת מיקומו בשמיים בעת הזאת. או לפחות, בזכות התאריך המוגדר ועצם היותו של הירח גורע. אין זאת התחדשות הידיעה כשנאמר שהוא משנה את מקומו בכל פעם. ובכל פעם, במקום אחר. עד אשר חולפת לה שנה. אולי גם אנחנו שכחנו את עצמו במקצת, ובכל פעם אנחנו מופתעים למצוא את עצמנו באותו מקום, בתום שנה אחת מיני שנים רוויות נצח ייחודי. כן,אבל גם אנחנו מתפתחים. אבל הירח של הלילה הזה היה חבוי בין עננים. הוא הזכיר לי את הערפל שכיסה את הרחובות השקטים באיזור מגוריי רק לפני שבוע וחצי. והשקט הזה של הלילה... איני יודע מה לומר. אני תמיד מרגיש שיש שם משהו. אולי פיות, אולי משהו אחר. מעבר להמולת היום. מעבר למתרס האור החגיגי של שעות הבוקר. מעבר לשקיעה עצמה ולפני הדמדומים- יש משהו לא מוגדר אפילו בהרגשה עצמה. אבל זאת היא רק שלי לעת עתה. אני תוהה... כמה אנשים אנחנו רואים באמת? דיברתם קצת על עדשת המצלמה. האם היא קולטת את האנשים כמות שהם? באותו רגע אחד קפוא של התרגשות... ואולי איננו רואים את התמונה כולה, ורק עדשת ההרגשה העצמית יכולה לאותם אנשים שמראים לנו רק את אשר הם יכולים או חפצים. כמובן, אם איננו מכירים אותם באופן אישי. ועדיין אני ממשיך לחשוב אולי כך גם הפיות האלה.. או כל אותם יצורים מעניינים. אפשר להגיע לחלקם, וחלקם אולי רק נמצאים באותו חלק מוגדר שנקרא לו פנטסיה. אולי בשביל הפנטסיה הזאת שווה לחיות חיים שלמים. באותם דרכים לא מוגדרות אפשר ללכת לאיבוד. אולי בתוך הערפל הזה נמצא איזו תשובה. ואולי כשיתפוגג יאבד הזיכרון לנצח. ההתמודדות הזאת עם הלחץ היום יומי והחיבור לאותם דברים בהם אתם עוסקים, הם מעניינים. וטוב שכך.. אולי חלקם בכלל... פיות. איני עומד בדיוק על הדבר, אבל ממשיך לנסות. ובכל זאת, מה שהתחיל כשאלה עצמית ונסיון להשיג האדה מסוימת, רק על מנת למצוא נושא מעניין לדון בו בשעה הזאת, ייהפך עכשיו למשהו אחר. זה נכתב ממחשבה עצמית אבל למען Pixy led. אולי הפיה האמיתית ביותר שפגשתי מעודי... ומזל שהיא מצולמת בהרגשתי. ולמען הפורום שלכם, אני מניח... לילה טוב. רק טוב.
