ערך גליקגמי וערך אינסוליני

[ofec bar]

ערך גליקגמי וערך אינסוליני

הייתי בטוחה שזה אותו הדבר עד שמישהו הזכיר את שני הערכים בהודעה אחת, וציין שקיים הבדל ביניהם. אז העדפתי להסב את ראשי ולחסוך ממני את הטרחה שבברור העניין (ובכך "לעצום עיניים" ולהתעלם מהעניין בבחירת המזון...), אולם עכשיו זה מציק לי ואני רוצה לדעת מה ההבדל. אז מה ההבדל? (או לחילופין באיזה מאמר אני יכולה למצוא את ההבדל ביניהם? קראתי את כולם, ואם אני זוכרת נכון אין שם משהו שמתייחס לשני הדברים)?

 

[d_style]

את לא זוכרת נכון.

המאמר.

 

[ofec bar]

תודה ושאלה

אוקיי, הבנתי מהמאמר מהו אינדקס אינסוליני. בסיכום כתוב שסוג הפחממה מנקודת מבט של איבוד שומן לא אמור לשנות, בהנחה שהכמות זהה. אבל הבנתי מהפורום שמזונות בעלי אינדקס אינסוליני גבוה גורמות בעקיפין לאגירת שומן. האם זה נכון? ואם כן, מה התהליך? (משהו כמו שהאינסולין מעודד כניסה של הפחממות לתאים, אך אם לא כולן משמשות בזה הרגע להפקת אנר' הן יאגרו כשומן, בניגוד לפחממות עם א"א נמוך שלאחריהן כמות האינסולין שתופרש תהיה פחותה)

 

[machinehead]

תשובה

לגבי ה א"א, בהחלט הוא תורם לעלייתו של האינסולין, לגבי אגירת שומן, זה תלוי כמה את אוכלת ומה את מוסיפה. ניקח לצורך העניין: 250 גרם גבינה לבנה 0.5%, 4 פרוסות לחם מקמח מלא, 5 גרם שומן המגיע משמן זית. במקרה זה תהיה עליה מסויימת - נניח X מקרה שני: 250 גרם גבינה לבנה 0.5%, 4 פרוסות לחם לבן. במקרה זה תהיה עליה גבוהה מאוד כי אין מקור שומן המוריד את התגובה הגליקמית והא"ג גבוה מאוד, לכן תהיה עליה גבוהה מאוד באינסולין. התגובה יכולה להגיע ל 2X ואפילו יותר (אני משער) זו הסיבה מדוע לא טוב לאכול דגני בוקר ממותקים עם חלב, זה גורם לתגובה גבוהה של שחרור אינסולין. זה מהנק' מבט שלי, אני מסתכל על זה ככה. כמובן שאם תחליפי לצורך העניין את ה 250 גרם גבינה ב 90 גרם חזה עוף מבושל/צלוי (26 גרם חלבון), התגובה האינסולינית תפחת, אך אני לא יודע בכמה. אותו דבר להחליף את ה 250 גרם ב7 חלבוני ביצה. לפי מה שידוע לי, לא נעשה מחקר מקיף על הא"א, ולכן אין לי יודע מדיי מידע. אולי יוסי מכיר עוד מחקרים על הא"א, הכוונה למחקרים מקיפים לאורך זמן