ערב יום העצמאות - חוויות של פאראמדיק

ערב יום העצמאות - חוויות של פאראמדיק


"הנערה הראשונה נכנסה למיון דקה לפני חצות, היא הייתה בת 13.
הבגדים שלה היו מסריחים מאלכוהול וספוגים במים שאנשים שפכו עליה, כדי שתתפכח. הנשימות שלה היו כבדות והיה לה מבט שברירי בעיניים, כזה שלא יודע להבדיל בין טוב לרע. בגלל שהיא הקיאה בשביל חיים שלמים, הגוף שלה היה נואש לנוזלים, עשינו לה עירוי והנחנו לה להירדם. היא רעדה, לא היו יותר מידי בגדים על הגוף שלה, כיסינו אותה בשמיכה עבה והמתנו להורים שלה שיגיעו. אני לא מאחל לאף הורה להתעורר בלילה אל שיחת טלפון כזאת, אבל יש הורים שצריכים להתעורר.
הנערה השנייה הייתה רק בת 15, אך כבר לבושה כמו אישה.
הרגליים הקטנות שלה היו בתוך עקבים כל-כך גדולים, והאיפור גירש את התמימות מהפנים שלה. הושבנו אותה בכסא גלגלים, כי היא לא הצליחה לעמוד בכוחות עצמה. זה שהגיע איתה, החבר שלה, לא הוריד את הידיים שלו ממנה, הוא לא הפסיק להחליף רוק איתה. הוא היה מכוסה בריח של סיגריות, וכשבעטנו אותו מהמחלקה הוא ירה לעברנו קללות בצרורות. הנערה גם היא קיללה אותנו, היחידים שרוצים בטובתה, האלכוהול בחר את המילים בשבילה. גם הגוף שלה התפלל לנוזלים, גירשנו את כל הג'יפה מהדם שלה והמתנו להורים שלה שיגיעו.
ואז הגיעו שלושה נערים, כולם פרזנטורים של סטלה חרבות.
אי אפשר היה לנשום אותם מרוב שהם היו מסריחים. הבגדים שלהם היו ספוגים בקיא, ואחד מהם לא הפסיק להקיא. הגוף שלו נזל, התפורר, הוא לא הצליח לנשום בכוחות עצמו כי הוא שאף את הקיא לריאות. חיברנו אותו לחמצן כי הנשימות שלו היו אגרסיביות, כוחניות, היה חשש ממשי לחיים שלו. הייתה לו הרעלת אלכוהול, שזה מצב שבו שתייה מוגזמת הופכת את האלכוהול לרעל. רמת האלכוהול בדם שלו הייתה 500 מיליגרם לדציליטר; אם הוא לא היה מגיע למיון - הוא היה מת. נער בן 16 לכל היותר שבחר לחגוג את החיים בדרך שכמעט הביאה למותו.
ואז הם התחילו להגיע בערמות, בארגזים, כמו זומבים במדים, יחצנים של נייס גאי.
וכולם נערים, וכולם מתנדנדים מאלכוהול, וכולם מטונפים; וכולם הם הילדים שאני לא רוצה. והם מדברים הרבה, ממלמלים מילים לא ברורות ומתעצבנים עלינו שאנחנו לא מבינים אותם. וכולם מנסחים זאת במילים יפות, עם נאומים ארוכים שמסתכמים בשתי מילים 'עירוי' ו'הביתה'. הם מסתכלים עליי כאילו אני בית חרושת לאינפוזיות, מתייחסים לגוף שלהם כאילו הוא רובוט. וכשאני מודיע להם שמחובתי לעדכן את ההורים שלהם, כי הם פאקינג ילדים, השטן יוצא מהם, הם מקללים, מאחלים את הרע מכל.
ופתאום נהג מונית אחד מגיע ומגיש לי נערה בת 17, והוא אומר שלוש מילים מאוד ברורות "משהו לא בסדר". אני לוקח אותה יד ביד ועוד לא צעדנו מטר אחד והיא כבר נוזלת לי, מתרסקת על הרצפה. אני מושיט לה יד, היא צוללת אל תוך העיניים שלי, רוצה להושיט את היד שלה, אבל לא יכולה. המצוקה צורחת מהעיניים שלה, אני צובט אותה והיא לא מגיבה, אני צובט אותה חזק ואין תגובה. והיא עם עיניים פקוחות, היא חשה בכאב אבל לא יכולה להילחם בו, כאילו מישהו שם אזיקים על הגוף שלה. בדם שלה היה מינון גבוה של gamma hydroxybutyrate, הידוע בשמו המקוצר GHB, סם שמשתק את מערכת העצבים. סם אונס קטלני שיוצר נתק בין הגוף לראש, הגוף חי, פועם, אבל המוח בטראומה, לא מסוגל להעביר פקודות. הגוף הופך לפלסטינה, אפשר לבצע בו הכל, והוא לא יכול לבצע פעולות פשוטות כמו הרמת יד או זעקה לעזרה. ל-GHB אין טעם או ריח והוא מתפוגג מהר בגוף, שוחה בתוך הדם, חי בו, אבל לא משאיר עקבות שהוא היה שם. אילו נהג המונית לא היה עירני או אכפתי מספיק, הנערה הזאת הייתה מסיימת את הלילה בחדר 4. למזלה זה נגמר בשלשולים והקאות שאנחנו יצרנו, כדי שכל הרעל יצא מהגוף שלה; מדללי דם והרבה נוזלים, מים שטיהרו את הגוף המזוהם שלה והחזירו אותה למסלול לאחר כמה שעות שבהן הגוף היה בברוגז עם המוח.
משנה לשנה יום העצמאות הופך ליום הכי שנוא בשנה על אנשי הרפואה וכוחות מד"א, אנחנו עדים לזוועות, לנשיקות הרטובות על הצוואר, להחלפות רוק שיוצרות מחלות קטלניות, לסמים, לידיים מתחת לחולצה, לנגיעות בישבן, ללבוש המינימלי, לנערים שיש להם פוטנציאל מאוד גדול להפוך בעתיד לאנסים, לבני נוער שלבושים בקיא של עצמם ומתרסקים על הכביש, לקללות, לאלימות, לנערות שמדברות כמו פרוצות ולנערים שמתנהגים כמו סרסורים, משנה לשנה היום הכי שמח בשנה משנה צורה ל-24 שעות של תופת.
ואני שואל שאלה אחת פשוטה, מתי ההורים יתעוררו? כשהם יצטרכו להגיד קדיש מעל הקבר של הילד שלהם או כשהם יראו את פרי בטנם נכנס לכלא והעיניים שלהם ידממו? בחיים אני לא אבין איך הורים מאפשרים לילדה בת 13 לצאת מהבית כשהיא עם בגדים שהם לא בגדים, והאבסורד הוא שהם קנו את השיט הזה מהכסף שלהם. ולמען הסר ספק, גם אם נערה בת 13 מסתובבת ברחוב ערומה - זה לא נותן לנערים חיות אדם את הלגיטימציה לאנוס אותה. הקורבן אף-פעם לא אשם. וזה חינוך מקולקל שנולדים אליו, חינוך עקום מהשורש שמצמיח פירות רקובים.
שלא תבינו אותי לא נכון, יש לנו נוער מדהים, ברובו. נוער עם נתינה אינסופית וגמילות חסדים בשפע. אבל יש מיעוט קטן שהוא כמו סרטן שמכרסם את הכלל, מלכלך את היופי שלו, מסתיר את השמש."
(כתב אליאסף עזרא)

אז היה מופע לחגיגות השבעים, הייתה פירוטכניקה משגעת, צבעים נהדרים, רקדנים, זמרים וזמרות, שחקנים ושחקניות, רחפנים בשמיים, זיקוקים, פיצוצים,
דגלים, דגלנים, עמוד דום, המסדר יעבור לנוח, העם מרותק. לחם ושעשועים, כולם מאושרים, בווטסאפ מלא ציפצופים - ראית? איזה יופי? וואו! מרהיב! נפלא!
כאילו לא ראינו לפני שנים את הפתיחה לאולימפייאדת בג'ין או ארבע שנים אחר כך את הפתיחה לאולימפייאדת לונדון, העיקר כולנו מאושרים ובאותו לילה, עשרות ואפילו מאות בני נוער שתו את עצמם כמעט למוות. משהו רע עובר על הנוער. אני לא יודעת אם זאת תופעה עולמית, אני חושבת שכן, נורא מתחשק לי להגיד שפעם זה לא היה ככה אבל אולי כן, מה אני יודעת... אני יודעת רק שזה עצוב.

שבת שלום חברים


 
לגמרי

לא מצליחה להבין הורים שנותנים לילדה בת 13 לחגוג את העצמאות עם אלכוהול ובחברה מפוקפקת.
לא מבינה הורים שהולכים לצימר עם בריכת שחיה ולא משגיחים על פעוט בן שנתיים שטובע בבריכה...
כל שנה אותו סיפור טרגי על פעוטות ותינוקות שטובעים בבריכות של הצימרים כי שם אין מציל שמשגיח, אלא רק הורים שעסוקים עם הניידים שלהם ולא מרימים ראש לבדוק איפה הילד שלהם.
כמובן שאפשר להאשים את מערכת החוק ואת השופטים על העונשים הקלים,
אבל בלי חינוך ובלי הורים אחראיים, לא שווה כל מערכת המשפט.
 
מערכת המישפט היא מקור החינוך האמיתי .

אם יושת על שימוש בסלולרי בזמן נהיגה שנת מאסר
אם חציית צומת באור אדום = 5 בפנים
אם נער/ה שיכור ייבלה חודש בכלא
אם מי שאינה יוצאת מהג'קוזי כשהמציל אמר תיזרק מהמלון מיידית
אם למי שרוכב על אופניים חשמליים על המדרכה ירסקו אותם על-המקום
אם מי שמכה צוות רפואי יאבד את הזכות לטיפול רפואי
וכן הלאה וכן הלאה............................................
החטאים ייפחתו ב-90% .
 
בקיצור אתה רוצה לגור בדיקטטורה...

אסור שימוש בקנאביס
אסור שימוש באלכוהול
אסור להתערטל בציבור
אסור לרצוח
אסור לגנוב
אסור לחיות
אסור למות....

&nbsp
 
דיקטטורה זו המדינה שאתה רוצה לחיות בה . מדינה שבה

מותר לך לשקר בייחס למה שלא כתבתי .
מדינה דימיונית שבה מותר לך לטעון שמותר לרצוח ומותר לגנוב .
מדינה שבה להתערטל בציבור היא דרך חיים .
מדינה שבה מזיגת סם אונס היא דבר ראוי .
מדינה שבה לשתות מעט אלכוהל שווה ערך לשכרות עד מוות .

המדינה שלך היא מדינה בלי חוש מידה כמו שאתה בלי חוש מידה . המדינה שלך היא המקום שבו מכים צוות רפואי . מדינה שבה תלמידים והוריהם מכים את המורים . מדינה שבה מנוולים דורסים על המידרכה הולכי רגל . זו המדינה שלך . טיפש .
 
והורים שקונים לילד בן 13 קורקינט חשמלי?

או רובה אוויר?
וכן הלאה.

הכול הורים.
לא בית ספר, לא שר החינוך
חינוך מתחיל (ומסתיים) בבית.

יש לי חברים בעלי צימר יפה ומושקע. קיץ שעבר התארחו אצלם 3 משפחות של ישראליות עם בני נוער. מראש החלו בעיות כאשר הם לא לנו בלינה משפחתית, אלא כל בני הנוער התנקזו ל2 צימרים וההורים לנו בשלישי. כמובן שהרעש, המוסיקה, האלכוהול היה בלתי נגמר. ההורים לא התערבו למרות פניית בעלי הצימר כמה פעמים.
הצעירים התעוררו לקראת צהרים, ועכשיו רוצים ארוחת בוקר. בעלת הצימר הסבירה יותר מפעם אחת שארוחת בוקר היא מגישה עד 10.00. ההורים נבחו עליה ש"הילד רעב, מה את רוצה שהוא יעשה? "
השיא היה מסיבת בריכה שהנוער קיים בבריכה בשעות הלילה המאוד קטנות,כך שהמשטרה הוזעקה על ידי אחד השכנים.
ההורים ישבו במרפסת של הצימר שלהם---לא זזו אפילו ממקומם.
כאשר השוטרים הגיעו ,כמובן שהיה להם מה להגיד על "אז יאללה, חבר'ה צעירים,מבלים ,עושים שטויות, מה אתה לא עשית שטויות? "
השוטר חזר פעמיים עד שהחגיגה הסתיימה .
 
מובטח לך שענישה מתאימה הייתה מונעת התנהגות זו .

והשוטרים - הם חלק מהמערכת המשפטית שנגדה אני יוצא .
קורקינט חשמלי הנוסע במהירות שעולה על 6 קמ"ש הוא קורקינט לא חוקי . מי שמוכר אותו
לכלא . מי שרוכב עליו
לכלא .
 
דבריך מיועדים לאנשים בלי שכל, כלומר כאלה שחייבים חוק כדי

להישאר בחיים ולשרוד את העולם הזה.
אם הורים זקוקים לחוקים ולעונשים כבדים מאוד כדי שילדיהם לא ימותו בדרכים או משתיית אלכוהול, סימן שמשהו דפוק במערכת החינוך וסימן שההורים גם גדלו במערכת חינוך דפוקה או שבכלל הם חסרי שכל לחלוטין. אי אפשר להכניס שכל בקודקודם של אנשים באמצעות חוקים ועונשים כבדים. אז מה תעשה כשהעונשים לא יעזרו? תתחיל להוציא להורג? אין לזה סוף.
רק חינוך בבתי הספר וגני הילדים ובמקביל חינוך מהבית ואיסורים מהבית.
הורים צריכים לדעת לעמוד על שלהם ולא לאפשר לילדים שלהם לצאת ולשתות אלכוהול או לוודא כל כמה שעות איפה הם ומה הם עושים ועם מי הם נמצאים.
אי אפשר לסבול את ההורים האלה שהם בעצמם מופרעים וערסים לא קטנים
שמפקירים את הילדים שלהם למות בדרכים ובמועדונים.
 
את חולמת על מציאות שחלפה ואיננה .

במציאות של ימינו נחוצה עבודה של זוג הורים כדי לקיים רמת חיים סבירה אחרי ששני ההורים נמצאים מחוץ לבית 10 שעות ויותר אין אפשרות לחנך בבית . כל צעיר יודע שאלכוהול מזיק ושיכרות זה רע . הם רק מתעלמים מזה בהחלטה מודעת .
אפילו כלב מכיר תודה למי שמטפל בו , אבל מי שמכה צוות רפואי הוא נמוך מכלב .
כשאין מוראה של מלכות - ייפרע עם . מי שרוכב עם אופניים חשמליים על המדרכה יודע שזה רע . הוא גם יודע שהוא עצמו לא יינזק .
כל מערכת המשפט בישראל היא לקולה . עונשים קלים , בסעיפים מקלים וכך ניראית הפשיעה בישראל .
 
אפשר להפוך את העדיפויות?

כתבת "רק חינוך בבתי הספר וגני הילדים ובמקביל חינוך מהבית ואיסורים מהבית.."
אני חושבת הפוך----רק חינוך מהבית וההורים.
אחריות ההורים לחינוך הילדים שלהם, לא האחריות של בנט או המורה שושנה עם 40 הילדים בכיתה.
בית ספר צריך לעסוק בהוראה- בלמידה - בהקניית השכלה ודרכים לרכישתה- בפתיחת אופקים-בפיתוח סקרנות-בגירוי החשיבה.... ועוד
אבל חינוך--הורים.
פעם בקורס קצינות לימדו אותי שאין אחריות בלי סמכות ואין סמכות בלי אחריות וכן הלאה. וגם ש"אין דבר כזה שני אחראים" יש רק אחד שאחראי והוא זה שמאציל סמכויות.
אז--אותו דבר בחינוך.
זה לא "גם" ההורים.
זה ההורים.
ברגע שהורים יהיו אחראים לחינוך הילדים שלהם--- המדינה(גם) תראה אחרת.

אנחנו לא חינכנו(מחנכים)ילדים? מי בגישה יותר שמרנית ומי בגישה יותר מתירנית?אבל החינוך עלינו.
שבית ספר יתעסק בלמידה- הלוואי ואת זה היו מצליחים לעשות כמו שצריך.
 
במצב אידיאלי אפשר היה להסתפק בחינוך של הורים

אך אנחנו יודעים שהמצב לא אידיאלי והורים רבים פשוט לא מסוגלים לחנך את ילדיהם ולכן כאן אנחנו נשארים עם מערכת החינוך כברירת המחדל.
 
אין ברירות מחדל -יש אחד שהוא אחראי

ובמקרה של חינוך-זה הורים.

הורים לא מסוגלים(?) לחנך את ילדיהם (?)
מאיפה זה ?

תסבירי לי מה במסוגלות ההורית-התקלקל במהלך 30-40-50 השנה האחרונות?
למה ב1970 /1980 וכו--הורים היו מסוגלים לחנך
והיום לא?

ההיגד של "הורים לא מסוגלים , ולכן מערכת החינוך היא ברירת המחדל" מורידה את האחריות מההורים.
הורים צריכים אולי לקבל הדרכה, הנחייה, סיוע? כן.
אבל מסוגלות קיימת.
 
למעלה