ערב טוב

[תמר דגן 1]

עזרה ראשונה נפשית

מצטערת, הגבתי ויצאתי מהבית.
אכן ער"ן זו הכתובת לעזרה ראשונה נפשית.
תודה abc.
עם זאת, תוכלי לכתוב לי במסר האישי.
סביר להניח שאגיב רק מחר.

 

[רגישה27]

ערב טוב

ערב טוב לכולם שמי נופר בת 28 גרושה עם ילד מבאר שבע אני במצב נפשי מאד מעורער לפני 8 ימים איבדתי חבר שנפטר מדום לב איבחנו אצלי חרדה חברתית אשר גורמת לי בקושי מציאת עבודה אני מפחדת לנהל תקשורת חדשה עם אנשים ומרגישה ממש לא טוב זקוקה לעזרה ויעוץ ואפילו יותר מזה בבקשה עזרו לי

 

[תמר דגן 1]

עזרה דחופה

שלום רב לך נופר,

אכן שילוב קשה של כמה אבדנים קשים, שמצטרפים לחרדה החברתית, ובוודאי יוצרים תחושה קשה של משברים מצטברים.

האם מי שאבחן את החרדה החברתית המליץ על טיפול תרופתי? טיפול פסיכולוגי?
ניתן לטפל בחרדה חברתית בשילוב של שני טיפולים אלה.
גם במשברים של גירושים ואבדן חבר ניתן לטפל.
אינני רואה כרגע ייעוץ שיכול לסייע למעט חיפוש טיפול טוב.

האם בדקת את אפשרויות העזרה הנפשית דרך קופת החולים בה את חברה?
נכון להיום, את זכאית לטיפול נפשי דרך הקופה, גם פסיכולוגי וגם תרופתי. אם אין פסיכולוגים זמינים העובדים בהסדר עם הקופה, ניתן למיטב ידיעתי לפנות לפסיכולוג פרטי ולקבל החזר חלקי מהקופה, אבל בדקי זאת עם הקופה שלך לפני שאת פונה לפסיכולוג פרטי.

גולשים מוזמנים להמליץ במסר פרטי על פסיכולוגים טובים באיזור באר שבע.

האם זה סוג העזרה שחיפשת?

 

[רגישה27]

היי תמר

היי תמר האם יש אפשרות לקבל עזרה איכשהו עכשו אני ממש שבורה קשה לי ויש לי ילד בו שבע ואני ממש עם קושי התמודדות רק בוכה אין לי חשק לכלום

 

[נעמי טאובר]

מצב של משבר

שלום לך רגישה
כנראה נבהלת מאד ממה שקרה לחבר, בנוסף לחסרונו בחייך. כרגע את מתארת תגובה של אבל, שמתאימה ולמצב כזה, אני מבינה שאולי נוספת לכך בהלה שתתקשי לצאת מהמצב. אז במצב משבר חשוב לקחת נשימה עמוקה בתוך הלחץ, ולהסתכל על המצב כמשהו שמורכב משלבים - מדרגות בדרך ליציאה ממנו לתחושת התחזקות ויכולת.
כעצה ל"עזרה ראשונה"- לכי לרופאת המשפחה ובקשי ממנה תרופה למצב הדיכאון. קחי בחשבון שייקח קצת זמן עד שהתרופה תשפיע. זו עזרה ראשונה- כשמצבך ייתיצב- תוכלי לוותר עליה.
האם יש חברים משותפים עם אותו חבר שמת בפתאומיות שאיתן ניתן לדבר עליו? להיות שותפים באבל וב"עיכול" ההלם?
האם זה מציף תחושות ממצבים קודמים בחייך בהם חויית הלם מ"הפתעה רעה"?
המשיכי לשתף אותנו ונמשיך לחשוב איתך על דרכי התמודדות

 

[רגישה27]

צהרים טובים נעמי

היי נעמי קודם כל רוצה להודות לך על התגובה ..
אני כמובן אמשיך לשתף הקושי שלי הוא לא רק שהוא לא נמצא אלא עוד שתי סיבות גם שלא היתה הכנה בכלל וגם החבר הזה נתן לי את החיים שלו ובאמת העניק לי יותר מאשר ההורים שלי העניקו לי וגם ככה אין לי אמונה באנשים כי נפגעתי המון

 

[נעמי טאובר]

אובדן חבר שהעניק הרבה

שלום לך רגישה
עכשיו ברור לגמרי למה את מגיבה בבכי ועצב כה רבים, ברור שזה אובדן עצום, ונדרש זמן להתאושש ממנו בהדרגה. מה שצריך לשקם זה לא בהכרח אמונה באנשים אלא אמון בעצמך. האם את יכולה להעלות את התחושה של בטחון בעצמך (גם אם זה לא היה רציף) שחשת בזכות הענקתו של החבר? התחושה שהוא מאמין בך?
הזכרת גם את היעדר ההכנה. ה"שוק" שחווית מחמיר את תגובתך באופן טבעי,
ואולי גורם לך להיות יותר בחשש מהעתיד. גם בזה- מה שיחזק אותך זה לגלות את יכולת ההתמודדות שלך, כבר עשית צעד בזה שלא נשארת לבד אלא חיפשת ערוץ לבקשת עזרה, וכך הגעת לכאן. את תמשיכי לעשות צעדים לעזור לעצמך ובמשך הזמן תיווכחי שיש לך כוח התאוששות יותר משחשבת. זה הכוח האמיתי, כי בחיים תמיד יכולים להיות קשיים, ולאף אחד אין רק "גן של שושנים". הכוח הוא כוחות הנפש להתמודד עם כל מה שבא.
האם ייתכן שחלק ילדי שיש בך (כמו בכולנו) מרגיש נבגד מזה שהחבר לא בחייך, גם אם החלק הבוגר וההגיוני יודע שהוא לא בחר למות ולעזוב אותך?

אולי גם מורגש חסר באפשרות לדבר איתו, כפי שיכולת לדבר איתו כנראה על צרות אחרות אם היו... מה דעתך שתכתבי לו? גם אם הוא לא פה כדי לקרוא- זה יהיה דיבור עם החלק שלו שמופנם בנפשך, ויעזור לך לעבד בליבך את מה שקרה.
אולי בעתיד תוכלי לכתוב גם עליו, משהו שישמש כהנצחה עבורו?
זו יכולה להיות דרך לתת לו (או לפחות לזכרו) משהו כתודה.

 

[רגישה27]

נעמי יקרה

היי קראתי את מה שקראת ועלו לי דמעות את ממש הצלחת לעלות על חלק מהדברים שקשים לי הבטחון העצמי שלי שואף לאפס אני יכולה להגיד שאני ממש לא אוהבת את עצמי עברתי בחיים שלי כולל ניסיונות אובדניים בחיים שלי לא הרגשתי חשופה לגיעות כמו עכשו שלומי חברי היקר זכרו לברכה הוא היחיד שידע להיות שם בשבילי ונתן לי בטחון שהכל יהיה בסדר על אף אחד אני לא סמכתי כמו שסמכתי עליו היום אני פשוט לבד ואפילו באיזה מקום אני שונאת את עצמי בגלל היותי כזאת בעיתית מה עשיתי רע שלא מצליחה כלום שאני לא מסוגלת לעשות כלום למעני רק חברי זכרונו לברכה הצליח לעשות אותי מאושרת נורא קשה לי זקוקה למשהו להניח את הראש ולהרגיש ביחד עם משהו ולא לבד מפחדת מהסיטואציה שנותרתי בה בבקשהההה תנסו \תנסי לעזור לי

 

[נעמי טאובר]

צורך בעזרה

שלום לך רגישה
את מספרת על הרבה צרכים שיש לך, ונשארו בלי מענה . חשוב לי להבהיר שאף אחד לא יכול לענות על כולם, ובטח לא דרך אתר ובכתב. יחד עם זאת- תוכלי להיעזר אם את מוכנה להשקיע מאמץולהיות סבלנית , ולחפש מקורות עזרה שונים שבמשך זמן יוכלו לעזור לך להשיג לפחות חלק ממטרותיך..
רק ממה שכתבת אני מבינה שאת רוצה :
להיות מסוגלת לצאת ולפגוש אנשים חדשים
להסתדר בעבודה
לא להיות לבד
להרגיש בטחון
להיות מאושרת
רשימה מכובדת של מטרות, ואפשר בהחלט להתקדם להשגתן. אבל אף אחד לא יגיש לך אותן על מגש ללא מאמץ, תצטרכי להשקיע מאמץ ולהתגבר על חששות.
את צריכה קשר ממשי של מישהי שאפשר לדבר איתה באופן קבוע ומתמשך , פנים אל פנים, כדי לחזק אותך. אני מתכוונת לטיפול פסיכולוגי. את יכולה לפנות למרפאת קופת חולים הקרובה למגוריך או למרפאת בריאות הנפש, ולבקש טיפול (בחינם, בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש).
את לא מספרת בינתים על בנך. איך את מרגישה בנוכחותו? נכון שילד לא אמור להיות חבר, אבל זה בכל זאת משפחה ולא לבד...
את מתארת תופעות שקשורות לדיכאון עוד קודם, כמו שנאה עצמית, ביקורת עצמית, בטחון נמוך ואובדנות. האם ניסית תרופות? האם את נעזרת בהן כעת?
זה יכול לעזור כפי שהסברתי קודם.
מה דעתך על ההצעות ?