ערב טוב. שאלה....

  • פותח הנושא RNG
  • פורסם בתאריך

RNG

New member
ערב טוב. שאלה....

בני מטופל בפרחי באך בשל בעיות רגשיות וסומטיות שונות. המטפלת, אמרה שהוא צובר הרבה כעס ושתלך בעיקר על זה בטיפול בפרחי באך. היא גם הדריכה אותי איך לעשות לו מסאז. בפגישה השניה שלנו לאחר כשלושה שבועות היא עשתה לו מסאז' בעצמה, כשאני בחדר השני ודובבה אותו ארוכות על מה מציק לו. הילד נפתח אליה ובכה. שאלתי, האם זה מקובל בטיפול מעין זה, שלא מבוסס על פגישות קבועות ותכופות (כמו בטיפול פסיכולוגי) וקשר של אמון שנוצר בהדרגה, אלא על מספר פגישות קטן לדובב ולהעמיק בבעיות רגשיות? היא אומרת שדיבבה אותו לצורך איבחון והחלטה מה לתת לו, אך גם כי "הוא צריך להוציא" אך בכל זאת אני חושבת מה הוא מרגיש, אחרי שנחשף ובכה ואין לכך המשך ברור. האם תפקידו של מטפל בפרחי באך לעזור "להוציא", או שאת זה צריך להשאיר לפסיכולוגים ו/או להורים? אני תרפיסטית במקצועי. אודה לכם על התייחסותכם.
 

SideKick

New member
בכי...

בכי בטיפול יכול לצאת גם כשלא מדובבים. בכי יכול לצאת בזמן מסאז', כי משהו שם ננגע, אדם יכול לבכות אפילו בזמן הילינג ללא מגע. אצלי בשיעורים קורה שאנשים בוכים בזמן ריקוד, כי דברים עולים להם ונוגעים. לא הייתי שם בחדר עם בנך ואינני יודעת מה נאמר או מה נשאל. את מספרת שהמטפלת אמרה שדובבה אותו בעיקר לצורך איבחון והחלטה. ייתכן שיצאו דברים בזכות המסאז' שלה, ייתכן שהיא גם עזרה בדיבוב לדברים לצאת. אני הייתי מציעה לך ללכת עם תחושות הבטן. אם את סומכת עליה, אז אפשרי לעצמך לסמוך על התהליך. נראה לי שבנך סומך עליה, וזה סימן טוב. אולם אם יש לך ספקות באשר למהימנותה, הפסיקי את הטיפול. לי נשמע שניתנה לך שם הזדמנות. את יכולה לשוחח עם בנך על מה שעלה, לבקש ממנו לספר. אם את מרגישה שהוא צריך המשך (כדבריך) - לתפוס את קצה החוט שכבר נחשף ולעשות בו שימוש טוב.
 

freearth10

New member
כמובן שעדיף טיפול קבוע

אבל הבחירה לטפל בו רק פעם בשלושה שבועות בטח נובעת ממגבלות מסויימות שמונעות טיפול קבוע. האמת היא שהילד לא לגמרי בלי טיפול כי במשך שלושת השבועות הוא לוקח תמצית שיש לה מטרה מסויימת ומטפלת בבעיות הרגשיות שלו. אל תפחדי מהבכי. בכי מוציא לפעמים מועקה גדולה החוצה, משחרר ומפנה מקום לשינוי דפוס ולמחשבות בהירות יותר. חלק מפרחי באך אכן נועדו להוצאת משקעי העבר שגורמים לקבעון הן ברמה הפיזית, הן ברמה הרגשית, הן ברמה הקוגניטיבית.
מאיה
 
אצל המטפלים שטופלתי

היתה קופסאת טישו על השולחן גם אצל המטפל בדיקור וגם אצל ההומאופתית אני לא מטפלת אלא מטופלת ודעתי שמטפל צריך לדעת באמת מה עובר על המטופל ואם המטופל מרשה לעצמו לבכות לייד המטפל אז סימן טוב, סימן שהוא חש איזושהיא פתיחות עם המטפל.
 
למעלה