ערב טוב לכם עם משהו נחמד שקיבלתי - מתאים מאוד לחג

[Sודית]

ערב טוב לכם עם משהו נחמד שקיבלתי - מתאים מאוד לחג

הון ולשון - חידוש נחמד (עבורי לפחות) בעינייני החג והשפה

חנוכה הוא הזמן כמעט היחידי שקיים בו מנהג הקשור לכסף - מתן דמי חנוכה.

איננו מסוגלים לדמיין עולם ללא כסף.
אולם לפני שנים רבות כך התנהלו החיים, בעולם נטול כסף.
כיצד הייתם יכולים לקנות מעדר?
באמצעות "סחר חילופין". כלומר - תרנגולת תמורת 50 ביצים,
גמל תמורת 20 כבשים וכו'.....

דבר זה יצר שתי בעיות מרכזיות:
האחת - בעיית אומדן - כמה שווה גמל? כמה שווה שק קמח?
השנייה - הימצאות של סחורה מרובה במקום אחד.
לכן היו צריכים למצוא פתרון לבעיות: - הכיצד?
לקחו מתכות, התיכו אותן ובצעו מהן חתיכות. חתיכות אלה נקראות בצעים
וביחיד - בצע - מכאן הביטויים: "בצע כסף", "רודף בצע".

על מנת לשמור את הבצעים האלה צריך היה ארנק. אך מה עושים כשאין ארנק?
שמו את הבצעים בתוך קרן של בעל חיים.
מכאן הביטויים: - קרן חיסכון, קרן פנסיה, קרן השתלמות ועוד ועוד.....

מי שלא היה חכם במיוחד שם את כספו בקרן הצבי שהיא חלולה ופתוחה
משני צידיה. מכאן הביטוי: "שם את כספו על קרן הצבי"

מי שהיה לו הרבה מאוד בצעים, היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל
הבצעים בתוכן. לכן השתמש בקרניים של ראם שנקראות "תועפות".
מכאן הביטוי "הון תועפות".....

ה י ד ע ת ם ? - אני לא.... ולכן אהבתי מאוד.

ובינתיים אאחל לכולכם כאן חג חנוכה שמח ומואר

האם גם אתם נותנים דמי חנוכה או מתנות בחג?
זה מאוד דומה למנהג בקריסמס שכולם נותנים לכולם מתנות.

 

[אורי גפני]

דמי חנוכה נתתי לבתי עד שהודיעה לי שהיא כבר לא ילדה קטנה

ובבקשה שאפסיק...

נשאר לי רק לחכות שתחזור עם ילדים משלה.

 

[אריק בד חביב]

איזה יופי - תודה רבה

עדיין נותנים גם לצאצאים הבוגרים וגם לנכדות

.

 

[סופהו]

נחמד...אבל,

הכותב קצת התבלבל..
בצע, קרן, סחר חילופין- נכון.
תועפות אינו שמן של הקרניים.
תועפות= שפע, עוצמה, כוח, גובה רב:
"אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם--וְחִצָּיו יִמְחָץ." (במדבר, כד', ח')
"אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, מֶחְקְרֵי-אָרֶץ; וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ" (תהילים, צה', ד').

וחוצמזה, כיף לקבל ולתת דמי חנוכה. (ולפעמים, לגדולים שמשתכרים ומוותרים-דמי החנוכה מסתתרים מאחורי מתנה קטנה).

ראם התועפות (שמורת החי בר יטבתה):





http://www.tatzpit.com/site/pages/inPage.asp?catID=532&subID=540&subsubID=1120

 

[יוסי יערי]

לגבי "תועפות"

אכן קרניים.
" לדעת האבן עזרא, פירוש הפסוק הוא שה' הוציא את ישראל ממצרים ונתן לישראל כח כתועפות ראם- כקרני ראם."
http://ybm.org.il/upload/balak 3.pdf
לעומת זאת, הביטוי "שם את כספו על קרן הצבי", אינה נובעת (להערכתי) מהסיבה של "שם את כספו בקרן הצבי שהיא חלולה ופתוחה משני צידיה" אלא מהסיבה שקרני הצבי נושרות ולא בטוח שתמצא אותן (ואולי מהסיבה שהצבי מהיר ורוב הסיכויים שלא תצליח להגיע אליו).

 

[סופהו]

לגבי תועפות (2)

כמספר הפרשנים, מספר הפירושים..
רש"י:"כתועפות ראם - כתוקף רום וגובה שלו" וגם "דבר אחר תועפות ראם תוקף ראמים".
אבן עזרא:"כתועפות - כמו קרני ראם".
אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם--וְחִצָּיו יִמְחָץ." (במדבר, כד', ח')
מבעלי התוספות: " כתועפות - כלומר כפל כפלים, כחו כפול משל ראם".
רשב"מ- חוזק.
"וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ; וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ." (איוב, כב', כה')- שפע, הרבה.

- הניח מעותיו על קרן הצבי. הפסיד את כספו. מקור הביטוי בדרך בה נהגו האיכרים: היו שמים את רכושם על קרן השור. מי ששם את כספו על קרנו של צבי, הפסיד אותו, כי הצבי יברח. השקיע כספו בעסק חולף, בלתי בטוח; איבד מעותיו (כתובות ק"ז, ב).

אפשר לחשוב שהגענו לישיבה..

 

[Sודית]

תאמינו לי שאם יהיה לי..... "הון תועפות"

ממש לא ישנה לי מאיפה הגיע המושג הזה.....העיקר שיהיה לי

אגב חיפשתי בויקי "תועפות" - לא מצאתי

 

[אורי גפני]

נו בבקשה, מיס S, תראי מה עשית פה

איזה דיון מעשיר עוררת פה. יש לךאת זה, אין אפס.

 

[Sודית]