תיקח בחשבון שמדובר על תקופה
שבה לא היו שום חוקים. לא היתה ציוויליציה. לא היתה תורה. כל אחד עשה מה שהוא רוצה, וגם את 7 המצוות שה' נתן לבני נוח, כולם כבר שכחו. בא אברהם, ובעצם גילה מעצמו את אלקים. ואז אלקים בא ומלמד אותו דברים, ומבקש ממנו בקשות, ונותן לו את יצחק בצורה נסית מדהימה (אחרי שהוא ואשתו היו כבר מאוד מבוגרים), ומבטיח לו שתהיה לו המשכיות מיצחק - ואז פתאום אלקים מבקש ממנו את יצחק בחזרה. הלוגיקה של אברהם היא כזו: מצד אחד, הוא אוהב את יצחק, בן הזקונים שלו. מצד שני, אלקים נתן לו את יצחק, ועכשיו אלקים מבקש את יצחק בחזרה. מה לעשות? וגם תזכור שיצחק לא היה ילד קטן. הוא היה אדם מבוגר, וגם הוא הסכים מרצונו להיות קרבן בשביל ה', והוא ואביו הלכו שניהם יחדיו, באהבה, לעשות את רצון ה'. וגם תזכור שבעולם של אז, שלפני מתן תורה, חיי אדם לא היו נחשבים לדבר מקודש בכלל. לדוגמא: חוקי המדינה במצרים היו, שאם זוג בא לעיר חדשה והאישה מספיק יפה, הורגים את הבעל, ולוקחים את האישה.