זה נפלא בעיני שהוא יכול להתבטא
באופן בהיר וברור כל כך, מבלי לחשוש - שהרי לעתים קרובות, הילדודים שלנו חוששים להגיד מה הם באמת מרגישים, מחשש שיפגעו בנו, ואז לא נרצה בהם או נכעס עליהם. כנראה שהוא מרגיש בטוח מספיק לבטא את החששות והחרדות שלו, ואפילו לבקש באופן מפורש שתתנו לו זמן להסתגל. חתיכת נסיך לתפארת את מגדלת
העצה המאד לא מקצועית שלי היא, הרגיעי אותו והסבירי לו שאת מקומו של אביו אף אחד לעולם לא יתפוס (כי בדיוק כמו שיוסי כתב - אמא, אבא וקציצה יש רק אחד). מלבד זה, תנו לו את האפשרות להסתגל, הרי הוא כבר אמר שהחבר נחמד