עצומה נגד תוכנית הלימודים במוסיקה
עקב החלטת משרד החינוך האחרונה בנוגע לבחינות הבגרות במוסיקה, אנו החתומים מטה מוחים בזאת ומתריעים בפני קריסת מערכות בפתח. השוני המרכזי והנורא במערכת הוא נושא הבחינות החיצוניות שנכתבות ע"י משרד החינוך תוך הכתבה מראש של נושאי הלימוד. ממש כשם שיש בחינת בגרות בתנ"ך, אנגלית, ומתמטיקה - כך תיראה בחינת הבגרות במוסיקה. ללא כל קשר ישיר לנגינה. תלמיד יכול לגשת לחמש י"ל בנגינה מבלי לנגן ולו תו בודד בכלי נגינה כלשהו. בעידן בו ילדים התרגלו להפוך לכוכבים נולדים וערך ההשקעה והבנייה העצמית לאורך שנים יורד לטימיון - אסון גדול הוא להרחיק מהם את החוויה האישית שבמגמות המוסיקה השונות. להכתיב לילדים חומר לימוד עיוני בתחום שאמור להיות יצירתי ופורה - יוביל את הילדים המורגלים בסיפוקי ערוצים מסחריים מיידיים לרוץ ולחפש אופציות בפיתוח קול פרטי ובבניית יח"צנות במקום להשקיע בלימוד כלי נגינה, טכניקות נגינה ועיסוק באילתורים וקומפוזיציות עצמאיות. צורת החשיבה של הוגי הרעיון לא רלוונטית והיא תטפח על פניהם הרבה יותר מהר מכפי שניתן לדמיין! עוד השנה יירשמו פחות מחמישים אחוז תלמידים למגמות המוסיקה השונות ביחס לשנה הקודמת. (דבר שחוויתי על בשרי בבית הספר בו מלמדת אשתי) הדבר יוביל מהר מאוד לסגירת מגמות מוסיקה מפותחות בבתי ספר שונים עקב מיעוט רישום תלמידים כי התלמיד/ה יחשבו לעצמם: אם ברצוני ללמוד את ההיסטוריה של תקופת הבארוק - אלך ללמוד היסטוריה של תקופת הבארוק. אם ברצוני ללמוד מי היה בטהובן - אקח אנציקלופדיה ואלמד מיהו בטהובן, אבל אם ברצוני ללמוד נגינה אלך למורה פרטי לנגינה. לצורך כך אינני נדרש ללמוד את כל הנושאים שמשרד החינוך המנותק החליט שהוא חינוכי עבורי. כי חינוכי - הוא אולי כן, אבל יצירתי - לא. בפירוש לא. יצירתי - זה להלחין ולאלתר, לקחת כלי נגינה לידיים ולהתחיל לנגן, ליצור, ליזום. ואף פסיק בתוכנית הלימודים החדשה לא מעודד את התלמיד לנושאים אלו. ההיסטוריה של המוזיקה והתיאוריה הן כלי חיוני שנועד להיות התיבול של עבודת היוצר, מקורות ההשראה שלו, אבל לא עיקר עבודתו. עיקר העבודה של יוצר מוזיקלי הוא יצירה מוזיקלית. נקודה. אי לכך ובהתאם לזאת באנו על החתום למנוע גזירה מיותרת זו ולהחזיר את שיטת הלימודים שהוכיחה את עצמה שנה אחר שנה, מחזור אחרי מחזור כשיטה שהביאה מספיק תלמידים לשורותיה והניבה תוצאות משובחות בשטח! באם יצטרפו לעצומה זו מספיק מורים ומורות למוסיקה - אגש עם רשימה זו לפתיחת מאבק מול מפקחי משרד החינוך. כל זמן שלא נפעל - מגמות המוסיקה ילכו וייגוועו לטובת עוד הראל מויאל ועוד נינט שיצמחו יש מאין. אם לכך הייתה כוונת משרד החינוך מלכתחילה - מה טוב. אבל לא כך הם פני הדברים. אז קדימה! הצטרפו. אפילו בעילום שמות ופרטים. כתובות אימייל שניתן יהיה לגשת איתם למשרד החינוך ברגע תחילת המאבק יספיקו לעת עתה.
עקב החלטת משרד החינוך האחרונה בנוגע לבחינות הבגרות במוסיקה, אנו החתומים מטה מוחים בזאת ומתריעים בפני קריסת מערכות בפתח. השוני המרכזי והנורא במערכת הוא נושא הבחינות החיצוניות שנכתבות ע"י משרד החינוך תוך הכתבה מראש של נושאי הלימוד. ממש כשם שיש בחינת בגרות בתנ"ך, אנגלית, ומתמטיקה - כך תיראה בחינת הבגרות במוסיקה. ללא כל קשר ישיר לנגינה. תלמיד יכול לגשת לחמש י"ל בנגינה מבלי לנגן ולו תו בודד בכלי נגינה כלשהו. בעידן בו ילדים התרגלו להפוך לכוכבים נולדים וערך ההשקעה והבנייה העצמית לאורך שנים יורד לטימיון - אסון גדול הוא להרחיק מהם את החוויה האישית שבמגמות המוסיקה השונות. להכתיב לילדים חומר לימוד עיוני בתחום שאמור להיות יצירתי ופורה - יוביל את הילדים המורגלים בסיפוקי ערוצים מסחריים מיידיים לרוץ ולחפש אופציות בפיתוח קול פרטי ובבניית יח"צנות במקום להשקיע בלימוד כלי נגינה, טכניקות נגינה ועיסוק באילתורים וקומפוזיציות עצמאיות. צורת החשיבה של הוגי הרעיון לא רלוונטית והיא תטפח על פניהם הרבה יותר מהר מכפי שניתן לדמיין! עוד השנה יירשמו פחות מחמישים אחוז תלמידים למגמות המוסיקה השונות ביחס לשנה הקודמת. (דבר שחוויתי על בשרי בבית הספר בו מלמדת אשתי) הדבר יוביל מהר מאוד לסגירת מגמות מוסיקה מפותחות בבתי ספר שונים עקב מיעוט רישום תלמידים כי התלמיד/ה יחשבו לעצמם: אם ברצוני ללמוד את ההיסטוריה של תקופת הבארוק - אלך ללמוד היסטוריה של תקופת הבארוק. אם ברצוני ללמוד מי היה בטהובן - אקח אנציקלופדיה ואלמד מיהו בטהובן, אבל אם ברצוני ללמוד נגינה אלך למורה פרטי לנגינה. לצורך כך אינני נדרש ללמוד את כל הנושאים שמשרד החינוך המנותק החליט שהוא חינוכי עבורי. כי חינוכי - הוא אולי כן, אבל יצירתי - לא. בפירוש לא. יצירתי - זה להלחין ולאלתר, לקחת כלי נגינה לידיים ולהתחיל לנגן, ליצור, ליזום. ואף פסיק בתוכנית הלימודים החדשה לא מעודד את התלמיד לנושאים אלו. ההיסטוריה של המוזיקה והתיאוריה הן כלי חיוני שנועד להיות התיבול של עבודת היוצר, מקורות ההשראה שלו, אבל לא עיקר עבודתו. עיקר העבודה של יוצר מוזיקלי הוא יצירה מוזיקלית. נקודה. אי לכך ובהתאם לזאת באנו על החתום למנוע גזירה מיותרת זו ולהחזיר את שיטת הלימודים שהוכיחה את עצמה שנה אחר שנה, מחזור אחרי מחזור כשיטה שהביאה מספיק תלמידים לשורותיה והניבה תוצאות משובחות בשטח! באם יצטרפו לעצומה זו מספיק מורים ומורות למוסיקה - אגש עם רשימה זו לפתיחת מאבק מול מפקחי משרד החינוך. כל זמן שלא נפעל - מגמות המוסיקה ילכו וייגוועו לטובת עוד הראל מויאל ועוד נינט שיצמחו יש מאין. אם לכך הייתה כוונת משרד החינוך מלכתחילה - מה טוב. אבל לא כך הם פני הדברים. אז קדימה! הצטרפו. אפילו בעילום שמות ופרטים. כתובות אימייל שניתן יהיה לגשת איתם למשרד החינוך ברגע תחילת המאבק יספיקו לעת עתה.