עצוב לי

nirity1

New member
עצוב לי

חברת ילדות נפטרה היום מסרטן בגיל 35.
לא יודעת איך לאכול את זה עדיין
 

shavririt

New member
מאד עצוב ומאד קשה..


ואין מה לעשות אלא לתמוך במשפחה ולזכור את כל הדברים הטובים שהיו.
וזה מנסיון. אני כבר מעל ל-30 שנה עולה פעמיים בשנה על קבר חברת ילדותי הכי טובה,
העצב לא נעלם לעולם, וגם לא הגעגועים.

יהי זכרה ברוך.
 

dina199

New member
כל כך עצוב

משתתפת בצערך

אין דרך 'איך לאכול את זה' גיל צעיר כזה זה בלתי נתפס. . רק לבכות
 

nirity1

New member
תודה לכולכם

יש בי איזה רגשות אשם שהזנחתי אותה בחודשים האחרונים
לפעמים אני לא יודעת לאן הזמן טס. בעיקר כששקועים בילדים ובבעיות של עצמנו...
 

dina199

New member
זה מאוד עצוב, אבל את לא אשמה

בשום דבר.
תמיד כשאדם נפטר מרגישים שלא עשינו מספיק.
אני מניחה שגם כשלא היית איתה פיזית, חשבת עליה
.
 
מכירה את ההרגשה


כמו שכתבתי כאן לא מזמן, לפעמים אני מרגישה שבתקופה האחרונה אני לא מצליחה לגייס אנרגיה לאף אחד שלא ילדתי בעצמי. ואני לא אוהבת את זה בכלל. ולפעמים אין הזדמנות לפצות על זה


אין מה להרגיש אשמה, אבל זה עצוב מאוד מאוד... שלא תדעו עוד צער.
 

nirity1

New member
היא לא נשאה ולא היו לה ילדים

מדובר בבחורה מקסימה שהכל היה לפניה עד שבגיל 19 גילו לה סרטן במח. הניתוח וההקרנות עשו איזהשו נזק והיא לא חזרה לעצמה לגמרי. לפני כמה חודשים אחרי 12 שנה ללא המחלה גילו שהגידול חזר. ניסו לעשות לה מרתון טיפולים מאוד מאוד אינטנסיבי והגוף שלה פשוט קרס.
 
למעלה