ענייני דיומא (לצחקק?)

ענייני דיומא (לצחקק?)

יום הדין מגיע. אמת. לכולנו. ולכם. אולי בגלל זה החלטתי להגיח. תמיד מטורפים באים קצת לפני ימי דין. מעניין למה? הם היו שם קודם והחליטו לצאת רק בגלל המאורע? אולי פשוט הם ציפו שתהיה הפקרות. זה תמיד הדבר הראשון שחושבים עליו בהקשר של סוף עולם ידוע מראש (תודו ממזרים בני טיפש-עשרה...). הפקרות זה טוב. לפחות ברעיון. הפקרות החזיקה אותי דרך כמה לילות קשים. (יותר מדי מרמז? הכול בתמימות - בונה פידה אנשים!). יש לי מקלדת חדשה. כמו הקודמת, אבל בלי כפתורי מולטימדיה מנוונים. הא הא! איזו מהירות כתיבה! אני כותב בשצף! שצף קצף! מדלג על הבהרות, מילים ומשפטים. רק המהירות חשובה. למען האמת, הקצב שלי לא משהו. מבחינת הדפסה. אמת. אבל אני מרגיש את המהירות. אני חי אותה. מהירות הדפסה זה לא מוחשי, זה אורח חיים. זו הרגשה. זה מצב נפשי. של המחשבה. אגב, איך נראה הקליפ של מר שוקו שהיה פעם? חשבתי על זה. בטח כול המרים היו בקבוקים מואנשים כאלו. קצת מזכיר את רדיו האד(שהפך לפרסומת של תנובה או משהו). שפל, לגנוב מאריק אינשטיין?! אוף. שוקו... שוקו... לה לה לה... לה לה... (יום הדין מגיע. אמת. לכולנו. ולכם. אולי בגלל זה החלטתי להגיח. תמיד מטורפים באים קצת לפני ימי דין. מעניין למה? הם היו שם קודם והחליטו לצאת רק בגלל המאורע? אולי פשוט הם ציפו שתהיה הפקרות. זה תמיד הדבר הראשון שחושבים עליו בהקשר של סוף עולם ידוע מראש (תודו ממזרים בני טיפש-עשרה...). הפקרות זה טוב. לפחות ברעיון. הפקרות החזיקה אותי דרך כמה לילות קשים. (יותר מדי מרמז? הכול בתמימות - בונה פידה אנשים!). יש לי מקלדת חדשה. כמו הקודמת, אבל בלי כפתורי מולטימדיה מנוונים. הא הא! איזו מהירות כתיבה! אני כותב בשצף! שצף קצף! מדלג על הבהרות, מילים ומשפטים. רק המהירות חשובה. למען האמת, הקצב שלי לא משהו. מבחינת הדפסה. אמת. אבל אני מרגיש את המהירות. אני חי אותה. מהירות הדפסה זה לא מוחשי, זה אורח חיים. זו הרגשה. זה מצב נפשי. של המחשבה. וכפי שבאתי, אע...
 
אני מוגבל?

בדיעבד, גיליתי שיש לי גדול מדי עבור תפוז. כינוי כלומר. אז אתן את הכינוי המלא שלי, ללא הגבלות, למען ידעונה. `הפסטה האלוהית (איל דנטה)`. זה הכול. המשיכו בעיסוקכם. תודה.
 

נעל

New member
פג תוקפה של הגבינה

אידיאולוגיה חדשה בהודעות מתקרבת? פואנטה? אכן, יום הדין קרב, אבל מה זה משנה. רובנו כבר נידונו מזמן, כל הקטע עם הכפרה הוא סתם תרמית, כאילו שבאמת יש זמן לעשות את כל החישובים והתיקונים ברגע האחרון. בדומה לשבועות האחרונים של יוני (הזכור לטובה מימי החטיבה), אפשר להתפרק ולהפקיר את גורלנו, שהרי במילא נקבע מראש. התעודה כבר חתומה. וגזר הדין תמיד אותו דבר, הרי כמה מפריעים כבר מעיפים מביה``ס? תנו להפקרות ולטירוף קצת חופש ודרור ותשאירו את המחשבה הטהורה בפורום נעל ;-)
 
למעלה