על נכות מעבודה ונכות כללית.

[Brendan]

על נכות מעבודה ונכות כללית.

מיקרה בו אדם ניפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. במסגרת התביעה נגד המל"ל בעניין תאונת עבודה, זכה התובע ב-20 אחוזי נכות (פסיכיאטרי). במסגרת תביעה נגד המל"ל בעניין נכות כללית (כתוצאה מאותו אירוע תאונה), זכה התובע ב-40 אחוזי נכות. לאחר קביעת הנכות במל"ל, פנה התובע לביהמ"ש והגיש את תביעתו זו, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "הפלת"ד"). התובע ציין בתביעתו את שתי הנכויות שנקבעו לו במל"ל. התובע מסכים, כי קביעת הנכות של 20% במסלול הנכות בעבודה היא קביעה "לפי דין" כמשמעות דיבור זה בסעיף 6ב לפלת"ד. התובע גם מסכים, כי קביעת הנכות של 40% במסלול הנכות הכללית איננה קביעה "לפי דין" לצורך סעיף 6ב לפלת"ד. ואולם בקשתו של התובע היא להתיר לו להביא ראיות לסתור לפי סעיף 6ב סיפא לפלת"ד. התובע מבקש לשכנע, כי הפער הניכר בין קביעת המל"ל במסלול הנכות בעבודה לבין קביעת המל"ל במסלול הנכות הכללית - פער זה יוצר את הנסיבות החריגות, המהוות טעם מיוחד להבאת ראיות לסתור, ופער זה אף מחייב מסקנה זו משיקולי הצדק. הנתבעת חולקת. לטענתה, פער בין חוות-דעת, כשלעצמו, איננו טעם מיוחד המצדיק הבאת ראיות לסתור – שאחרת, יפתח פתח ענק, ויורם הסכר, ובתיהמ"ש יוצפו בבקשות להבאת ראיות לסתור, תוך סיכול מטרת החוק לייעל ההליכים. בענייננו, מדובר בשתי קביעות מל"ל שניתנו בסמיכות של מספר חודשים, בתום תהליכי בדיקה שהתנהלו במקביל. הפער הוא גדול ומשמעותי ביותר – 20% לעומת 40%. ולכן, נכון וראוי במקרה זה להתיר הבאת ראיות לסתור – וכך מחייבת שורת הצדק. סופו של הליך לפי סעיף 6ב סיפא הוא במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. כב' השופט ר. אמיר בית משפט השלום כפר-סבא החלטה

 

[doבי]

מבט מוזר על מל"ל נכה - כקובע נכות.

ברנדן ידידי - אני נדהם! גולדה מאיר היתה מתהפכת מקברה ויוצאת כעת למלחמה - לו יכלה לקרוא ! ומה שאותי מעניין עוד יותר מ"הסיפור שהבאת" 0 זו התשובה שלך לשאלה - מה דעתך על כך? היש "מין חיה כזו"? מין כזה "נכה ב 20% של נכות בשביל א' אבל נכה בכפל אחוז מזה - בשביל ב' ג' ושופט מבימ"ש ד' שמחליט על כך - שצריך להראות שהוא מתאמץ ומטלבט?" התובע, בוא נסביר למי שעוד לא מבין - זה אדם נכה, שנפגע מתאונת דרכים שהיא גם פגיעה בעת שהיה עובד(גם נסיעה בעבודה או מהעבודה הביתה וחזרה - הן חלק מהעבודה כמקובל בחוק). היתכן שאותו אדם הוא אכן נכה 20% וגם נכה 40% ? זה "פטנט ישראלי של מל"ל ישראלי". ומל"ל זה ראשי תיבות של מוסד לביטוח לאומי. והנתבעת - זה עורך דין(לעיתים גם גבר)שמייצג חברה אחת - המשיב לתביעה "כאילו היה שתי חברות וגם ששתיהן מייצגות את עמדת המל"ל בפני התובע ובימ"ש" וכך - מבודדים את התובע ב"הסגר כמו לכלבים החשודים בכלבת"). אז כפי שציין השופט - שתי ועדות נכות שונות של מל"ל בדקו את "אותה חיה מוזרה" וכל אחת -רק לעניין שלה, וכל אחת הגיעה למסקנה שונה - אבל - כשמביאים זאת לבימ"ש - על השופט להחליט - על סמך קיום של תוצאות בדיקות המל"ל וקביתו. ומה עם התובע? הוא "מסכים עם האחוז הנמוך - אבל רוצה ומבקש רשות להביא השגותיו בפני בימ"ש" ולדעתי האישית זה ממש פסיכי-לוגי: מי שנקבעה לו נכות פסיכולוגית מבקש שיכירו לו בנכות "השניה, הלא- פסיכולוגית" אבל מבקש גם רשות לסתור אותה - ומה אומר השופט ומה הוא עושה ומחליט? כן, למי שלא מבין אותי בקטע הזה - אחזור על המוזר פה: העו"ד של התובע - הוא אשר קובע כאן , כי "לפי החוקים והתקנות יש לקבל אחד ולבקש לערער כאן על השני". ואת זאת יאמר מחר - אחרי הבדיקה של רופא/י חוות הדעת מטעם בימ"ש: הפסיכי הוא שהורה לי ועשיתי כהוראתו/בשבילו(בעצם - האם זה משנה לך?)!!! אז עכשיו נבוא על המוזר והאבסורד, שאותו - אני רוצה להבין ממך ברנדון, תשובה פשוטה בעברית של "דפ"ר 15": 1. הרי החלטה של בימש שלום - היא "להתראות" עבור בימ"ש מחוזי שהוא סמכות הערעורים לבית משפט שלום, ובוודאי שאין נקבעת "הלכה" לפיו.ללא חיזוק בהחלטה לפחות של בימ"ש עליון - אין ערך להחלטת השופט כהלכה מחייבת. השופט יודע את החוק - וגם את זאת. אז אמור לי ברנדן, למה החליט כך? 2. השופט הרי אינו פסיכי - ולא מציע שנכיר בו ככזה בהחלטת/המלצת מל"ל,אבל הוא מקבל כבקשה קוגניטיבית(חיובית מבחינה פסיכולוגית, בריאה לחלוטין, וללא נכות כלל)את בקשתו של תובע שמעיד על עצמו: "מסכים לשתי חוות דעת של נכות אבל רוצה לערער רק על אחת מהן". ומה בעצם כל "הסערה בכוס מים" כולה? ההחלטה- "שהרופא יבדוק, ימליץ ואאשר"- עם תשלום של התובע(לא של חלוקה חצי בחצי*). ולסיום - אדגים את המוזקות - בתחילת הודעתך וסיום פסק הדין: על נכות מעבודה ונכות כללית.ו Brendan מפורום תפוז/הוד השרון ומתחם – 8.2.02 מיקרה בו אדם ניפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. במסגרת התביעה נגד המל"ל בעניין תאונת עבודה, זכה התובע ב-20 אחוזי נכות (פסיכיאטרי). במסגרת תביעה נגד המל"ל בעניין נכות כללית (כתוצאה מאותו אירוע תאונה), זכה התובע ב-40 אחוזי נכות. … על נכות מעבודה ונכות כללית.ו Brendan מיקרה בו אדם ניפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. במסגרת התביעה נגד המל"ל בעניין תאונת עבודה, זכה התובע ב-20 אחוזי נכות (פסיכיאטרי). במסגרת תביעה נגד המל"ל בעניין נכות כללית (כתוצאה מאותו אירוע תאונה), זכה התובע ב-40 אחוזי נכות. הווה אומר - מי שלא פונה למל"ל - יכול להיות נכה בגוף ונפש כאחד - ויוכר כך בתאונת דרכים. ומי שפונה ודורש הכרה - יש נכות אחת לגופו ואחרת לנפשו? מוזר, אם זה לא היה מדובר בבן אדם, כבודו וחירותו - זה היה מצחיק ומבדר. אך לדעתי יש בכך היום, טעם לפגם גדול: אור לחוק הקיים - של זכויות החולה עם חוק כבוד האדם וחירותו - החלטת השופט וכל ההליך - הם לכאורה עבירה על חוקים אלו. הדיעה היא דעתי, אישית, ואינה בגדר המלצה משפטית לערעור או לביטול ההליך ככזה.

 

[Brendan]

מצטער, אבל לא הבנתי מה אתה רוצה.

 

[shiraa]

לברנדן

זה ידוע שהקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לנכות כללית שונים לחלוטין מהקריטריונים לקביעת נכות מעבודה. אדם הסובל מנכות כללית, שונה מנפגע עבודה. לדוגמא: יש נפגע עבודה שיהיו לו 100% אחוזי נכות והוא מסוגל לעבודה ואילו נכה נכות כללית שיהיו לו 100% נכות מן הסתם לא יהיה מסוגל לעבודה. גם משום מאחוזי הנכות לא רק רפואיים אלא גם כולל סעיף של כושר תעסוקתי. תפיסת אדם עובד מול אדם הסובל מנכות כללית היא פשוט שונה, ואינה נובעת מאטימות או חוסר הבנה של המערכת. כזכור, מדובר בחוק סוציאלי.