על כנות וחשיבותה של אותנטיות

גורין

New member
על כנות וחשיבותה של אותנטיות

"המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" נכתב על ידי מארק האדון כביכול מפיו של נער ספק מוגבל ולבטח גאון ומצטט מפיו אבחנות ואמירות חכמות. והשאלה היא האם "אפשר להאמין" לסיפור כזה ולהשתכנע בכנות כותבו? האם "כנות הכותב" היא מרכיב בהנאה מקריאה? האם צייר מקצועי מיומן יכול לצייר בסגנון נאיבי ולשכנע באמנותו?
 

גורין

New member
ההבדל הוא תהומי

ההבדל הוא במודעות. מאטיס למשל השתמש במרכיבים נאיביים במודע. רוסו, לעומתו, השתמש בהם כיוון שזאת היתה דרך הבטוי היחידה שידע. ההבדל הוא במודעות וההבדל הוא גדול
 

קא זו או

New member
אני לא מבין בציור

אבל בהחלט אני יכול לומר, שהרצון להפוך את ה"מִבְדֶּה" לאמין וכן מאפיין את הספרות הריאליסטית, את הריאליזם הפסיכולוגי ואני מניח שגם בספר שאתה קורא/קראת. אם התעורר בך ספק, יש לכך שתי סיבות בדר"כ [אגב, לא קראתי את הספר, אני מדבר מתוך ראיה תיאורטית-משהו]: המחבר[סופר] בכוונת תחילה שיבש את מנגנוני יצירת האמון של הקורא, כדי לטעון דבר מה כללי, או אסתטי או אחר. הסיבה השניה - התפקשש לסופר/מחבר.
 

H e r m i n a

New member
המקרה המוזר של הכלב..

אם תשים לב האמירות וה"אבחנות" החכמות כביכול המובאות בפי הנער הן תמיד מן הסוג הנרכש מתוך קריאה או למידה ממקור אחר, שאיננו מסתמך על נסיונו האישי . אולי ניתן להשוות לנער בסרט סיפורו של וויל הנטינג שם הפסיכולוג מנסה להראות/להמחיש לו את ההבדל בין ידע שנרכש מקריאה או ממקור חיצוני אחר לבין החוויה הרגשית שבמפגש עם הדבר עצמו. ספר מרתק . אגב בעיני חשובה ביותר כנות הדובר, כל האמינות של ספר יכולה ליפול על הסעיף הזה, אבל לא זה המקרה.
 

גורין

New member
אבחנה יפה וספר בעייתי

נכון, מקור האבחנות החכמות איננו נסיון אישי. נוכחתי בכך רק אחרי שהסבת את תשומת ליבי. תודה. עם זאת - לא מדובר בדוקומנט הבא לתעד את דרכי החשיבה של אוטיסט. יש כאן נסיון של סופר לדבר דרכו ולבטא בדרך זו את השקפת עולמו שלו. וזו, אכן טריוויאלית ופשטנית. אין בספר נסיון לתאר את התנהלותו של הנער התם הרואה דברים כפשוטם בעולם מורכב אלא נסיון של סופר להשתמש בו לצרכיו שלו ואלו, מה לעשות, מוגבלים וצרי אופק.\ אני מוכן להתפשר - הספר בהחלט קריא
 

פאביאן

New member
כנראה שבאמת מדובר בספר בעייתי.

אינני מכירה את הספר הנדון, אולם להערכתי כתיבה טובה וחכמה לא מותירה מקום להרהורי כפירה בנושאי כנות ואמינות ויכולה להצטייר כאותנטית להפליא. למשל, ברונו ממגרש האימונים של זידפריד לנץ לא עורר בי כל בעייה של אמינות, פשוט התאהבתי בלי שום פשרות :)
 
האמינות

המחבר טיפל בקבוצות אנשים מוגבלים (נערים ומבוגרים) לכן לפי דעתי הוא אמין. נהנתי לקרוא את הספר. ריגש אותי מאד.
 

גורין

New member
אמינות הסופר, לא הנושא

אני לא מומחה בטיפול בילדים מוגבלים ולכן אין בידי כלים לבדוק את מיומנותו (לא אמינותו!) של הסופר כאיש מקצוע\ אבל כסופר, שכמו סופרים אחרים לוקח דמות, נכנס לתוכה ומגיש אותה לקוראים - הוא נכשל\ ועם זאת - בהחלט ספר קריא, ספר טיסה, לקנות בלוד ולשכוח בפריז
 
למעלה