על חיות ותינוקות

דינגומט

New member
על חיות ותינוקות ../images/Emo107.gif../images/Emo95.gif

לבעלי הילדים/חיות ביניכם.. עד כמה בעלות על חיה מהווה אינדיקציה להורות? ומה זה אומר עלי שביום חמישי, אחרי 5 ימים אינטנסיביים עם מעט מאוד שינה, הקטנה הביאה אותי לידי בכי? האם זה אומר שאהיה חרא של אמא?
 
לא, זה אומר שאת עייפה.

ואנשים עייפים מגיבים ברגשנות יתר, בד"כ. זה טבעי, נורמלי ולא מעיד על שום בעיה פסיכולוגית חמורה אצלך
והאם זה מעיד - כן ולא. זה בהחלט מעיד על יכולת לאהוב בלי תנאים, להפגין חום ואהבה ולקחת אחריות. אבל הורות היא הרבה יותר מזה - כך שזו התחלה טובה אבל בהחלט לא כל המכלול.
 

shelycat

New member
שום אינדיקציה

ילד שלך הוא ילד שלך (בהנחה שתקלעי להגדרת ה"הורה הסביר") ובע"ח אהוב הוא בדיוק זה, חלקנו אנשים שטוב להם לאהוב ולטפל בחית מחמד וחלקנו לא, וביננו כמה מחברי הטובים ביותר, הורים לילדים בשלבים מסויימים של ההורות חיפשו איפה יש נקודת החזרה לתינוק שהתיש אותם אחרי ימים קשים, גם אצלהם היה בכי לעיתים הם יחד עם הילד. קורה זה רק אומר שאנושיים לא שהורים רעים ויותר מזה באמת שאין קשר בין עומק התחושות, עמוקות ככל שיהיו ועומק המסירות לבע"ח אהוב למה שאתה חווה ריגשית כהורה של ילד משלך, שגדל ומתפתח, מחייך ובוכה. וזה בלי להיות אמא אפילו.
 

ט ו ש ה

New member
אני ממש מקווה שזו לא אינדיקציה...

|אייקון של טושה מחבקת את החתול למוות, וקוראת לו בכינויי חיבה שלא תחזור עליהם בקול רם גם אם יכוונו לה אקדח לרקה...| וחוץ מזה, היא כזאת בובונונית מתוקית חמדושית
 

SILIVAS

New member
לא ../images/Emo13.gif

זה נורמלי מאוד לרצות לבכות כתוצאה מחוסר שינה מזכיר לי מה שעברנו עם החתולה בשבועיים הראשונים אחרי שהבאנו אותה ואחרי שקראתי כמה מסיפורי האמהות פה אז גם הן רצו לבכות מחוסר שינה והן אמהות טובות ואוהבות
 
איזו בובה קטנה ומתוקה

אנחנו כל הזמן תוהים ככה לעצמינו האם זה שלפקה (כלבנו האהוב) מכתיב כאן בבית את העניינים, האם זה אומר שכך יהיה גם עם ילדינו העתידיים? - והתשובה היא כנראה כן. אין מה לעשות, אי אפשר להגיד לו לא.
 

ronchooli

New member
רוצה לספר למה בכית?

זה לא אומר כלום זה אומר שאת אנושית ורגישה ואיכפתית ולדעתי אלה תכונות מצויינות גם לאמא וגם ללא אמא ואגב היא מהממת
 

עדידושש

New member
ממרומי כמעט 4 חודשי הורות

טריה, וכאמא לחתולים כבר די הרבה שנים, אני יכולה להגיד לך, שלפעמים הרגשתי אשמה ואמא גרועה לחתולים שלי, אבל אין מה להשוות לרגשות האשמה הפולניים של האמהות...זה מעודד אותך? בכל אופן, לי ההורות על החתולים עשתה סטאז' לא רע...כמה פעמים ניגבתי להם את הטוסיק, ניקיתי אחריהם, סלחתי להם על בלגנים שעשו בלי כוונה? המון. וזה בערך מה שאני עושה כאמא של מאיה...מה שכן, כמה שהלב שלי התרחב למראה החתולים שלי, אין מה להשוות לתחושות שמאיה מעוררת בי...
מעדי, שמתגעגעת נורא נורא לחתולים שלה, שנמצאים בבית אומן מקסים, ומפחדת שהם לא ירצו לחזור אליה עוד חמישה חודשים...
 

The Dallas Girl

New member
ואילו אנחנו מאז הולנטיין שקניתי לו

דגי זהב כל היום מסתובבים סביבם את לא מבינה יא דינגו כל היום נתת אוכל לדגים? ראית ששניהם אכלו? הצלחתי ללטף את הדג צריך להחליף להם מים בקיצור ימינו יפים
 
למעלה