על חברה מהעבודה
אני אם לתינוקת בת 9 שבועות, לידה ראשונה אחרי טיפולים (אני בת 41). יש לי חברה לעבודה שאנחנו ביחסי חברות טובים (חברות מהעבודה, לא חברות ילדות ונפש). מאז שבתי נולדה היא מתעקשת (עד כדי התרגזות עלי) להביא את ביתה בת ה שלוש וחצי לראות את התינוקת שלי. מאז שבתי נולדה (בגיל שבועיים) היא כבר רצתה להביא אותה לראות את התינוקת. כשהזמנתי אותה לאחרונה לבוא לבקר אותנו היא שוב ציינה שהיא מביאה את הבת שלה. אגב עד היום היא לא הגיעה למרות שהזמנתי כמה פעמים, מתוך מעין "התרסה" מכיוון שלא כללתי את הבת שלה בעיסקה. גם אם אני מזמינה לערב - היא רוצה להיא אותה. מתעקשת. אני לא מעוניינת כרגע להביא את בתי במגע עם ילדים קטנים, מה שגם שהבת שלה תגיע אחרי הגן, וכן היא ילדה שמצוננת די הרבה. אני גם יודעת שביקור שלהן זה לא לראות את התינוקת מרחוק, הבת שלה מאד תובענית ותרצה להיות ליד בתי, וחוץ מזה אני חושבת שזה לא יהיה נעים לבת שלה לא להתקרב לילדה. אז אני בדילמה אם "להיכנע" למרות שאני לא רוצה, או שוב לבקש ביקור של "מבוגרים". אין לי מה להסביר את עצמי (ואני לא מבינה למה היא מתעלמת מבקשתי) שכן הסברתי לה כבר בעבר שאני לא מעוניינת כרגע מגע עם ילדים. אפשר לחכות עוד קצת. אני בטוחה שהייתי מבינה ומקבלת בלי לעשות מזה סיפור לו זה היה הפוך. אני יודעת שהיא גם מדברת על זה בעבודה, מציגה את הבקשה ה"מוזרה" שלי כלא הגיונית (יש עליה גם צד רכלני..אבל אני לא עושה מזה עניין). אודה על דעתכן.
אני אם לתינוקת בת 9 שבועות, לידה ראשונה אחרי טיפולים (אני בת 41). יש לי חברה לעבודה שאנחנו ביחסי חברות טובים (חברות מהעבודה, לא חברות ילדות ונפש). מאז שבתי נולדה היא מתעקשת (עד כדי התרגזות עלי) להביא את ביתה בת ה שלוש וחצי לראות את התינוקת שלי. מאז שבתי נולדה (בגיל שבועיים) היא כבר רצתה להביא אותה לראות את התינוקת. כשהזמנתי אותה לאחרונה לבוא לבקר אותנו היא שוב ציינה שהיא מביאה את הבת שלה. אגב עד היום היא לא הגיעה למרות שהזמנתי כמה פעמים, מתוך מעין "התרסה" מכיוון שלא כללתי את הבת שלה בעיסקה. גם אם אני מזמינה לערב - היא רוצה להיא אותה. מתעקשת. אני לא מעוניינת כרגע להביא את בתי במגע עם ילדים קטנים, מה שגם שהבת שלה תגיע אחרי הגן, וכן היא ילדה שמצוננת די הרבה. אני גם יודעת שביקור שלהן זה לא לראות את התינוקת מרחוק, הבת שלה מאד תובענית ותרצה להיות ליד בתי, וחוץ מזה אני חושבת שזה לא יהיה נעים לבת שלה לא להתקרב לילדה. אז אני בדילמה אם "להיכנע" למרות שאני לא רוצה, או שוב לבקש ביקור של "מבוגרים". אין לי מה להסביר את עצמי (ואני לא מבינה למה היא מתעלמת מבקשתי) שכן הסברתי לה כבר בעבר שאני לא מעוניינת כרגע מגע עם ילדים. אפשר לחכות עוד קצת. אני בטוחה שהייתי מבינה ומקבלת בלי לעשות מזה סיפור לו זה היה הפוך. אני יודעת שהיא גם מדברת על זה בעבודה, מציגה את הבקשה ה"מוזרה" שלי כלא הגיונית (יש עליה גם צד רכלני..אבל אני לא עושה מזה עניין). אודה על דעתכן.