על גינות כלבים ואנשים
שוב שלום וכו'.
במסגרת הרפתקאותיי הראשוניות עם דיפסי, הכלבונת החמודה שאימצתי לפני שבוע וקצת, נתקלתי היום בבעיה הראשונה שלי בגינת הכלבים הקרובה. תוהה מה נהוג לעשות במקרים כאלה, ולכן פונה אליכם לעצות או סתם הרגעות.
דיפסי עצמה היא כלבה בינונית, גורה מתבגרת (בת קצת פחות משנה), מאוד חברותית ומאוד עדינה. אתמול הבאתי אותה לראשונה לגינת הכלבים שזו הייתה מלאה בכלבלבי השכונה. בהתחלה היא מאוד פחדה ולא זזה ממני, אז ישבתי איתה בפינה. ברגע שהגינה קצת התרוקנה ונשארו שם רק עוד 2-3 כלבים נוספים היא "נפתחה", התחילה לשחק ולהינות ולהתחבר עם הכלבים הנוספים. בשום מקרה, גם כשהיא פחדה, היא לא הייתה תוקפנית: פשוט נצמדה אליי עם זנב בין הרגליים, והשפילה את ראשה כשהכלבים הנוספים ריחרחו אותה כשהיא נכנסה (אבל, כאמור, לא תקפה, רק חיכתה בסבלנות עד שיעזבו אותה).
היום הגעתי שוב לגינה, בשעה קצת יותר רגועה. בהתחלה היה שם רק עוד כלב אחד נוסף, אחד מאלה שהיא שיחקה איתם אתמול. היא מייד התחילה לשחק איתו. אחרי כמה דקות הגיעה עוד כלב, איתו היא פחות התחברה, אבל המשיכה לשחק עם הכלב הראשון. ואז הגיע כלב נוסף, גדול הרבה יותר מדיפסי. הוא הגיע ורחרח את דיפסי - ואז תקף אותה. לשמחתי לא מספיק בשביל לפצוע - אבל בהחלט בשביל להפחיד אותה מאוד (!).
הבעלים של הכלב התוקפני הפריד, לקח אותו לצד וניסה להרגיע אותו (אני באותו הזמן ניסיתי להרגיע את דיפסי כמובן, עם ליטופים וניסונות להרים לה בחזרה את הביטחון) - אבל אחרי כמה דקות אותו סיפור. הכלב התנפל על דיפסי במטרה לתקוף ולא לשחק. שוב, לא הייתה פציעה, אבל כן היו חשיפות שיניים והשכבה לא ידידותית על הרצפה. שוב הבעלים של הכלב התוקפני הפריד, והפעם הוציא אותו מהגינה. השארתי את דיפסי מספר דקות נוספות בגינה, במיוחד כדי לנסות להרים לה את הבטחון ושלא "תחטוף טראומה" ותסרב לחזור אליה שוב. ליטפתי אותה ודיברתי איתה - כל זאת בזמן שבעלי הכלב התוקפן הסתכלו עליי מבחוץ וגרמו לי להרגיש מאוד לא נעים, כאילו אני זה שצריך לעזוב כי הם "קבועים" ואני חדש בגינה.
אחרי כמה דקות אכן עזבתי. דיפסי היתה עדיין מפוחדת, עם זנב בין הרגליים שהתרומם רק כשהתרחקנו מאוד מהגינה. בבית היא נשכבה מייד על הריצפה ועכשיו היא ישנה - בשלב מסויים כשניסיתי ללטף אותה כשהיא עדיין לא נרדמה היא היתה מאוד חרדתית וקפצה בבהלה מהמגע שלי. באופן כללי, נראה שכל העסק השאיר אותה נסערת.
מה נהוג לעשות במקרים כאלה - הן לטובת הכלב והן לטובת האינטראקציות האישיות בגינות הכלבים הנ"ל? דיפסי אוהבת מאוד (!) כלבים אחרים, והמשחק איתם עושה אותה עייפה ומרוצה (ומונע ממנה לנשוך ולמשוך את הרצועה, התחביב החדש שלה שאני מנסה לגמול אותה ממנו ובינתיים לא כל כך מצליח). מה הנוהל אם כלבים בגינה לא מסתדרים? האם הכלב התוקפן הוא זה שצריך לעזוב, או שמא הכלב החדש ש"מפר את האיזון"? כמה פעמים שווה לנסות להפגיש בין דיפסי לבין הכלב התוקפן לפני שנכנעים ומבינים שהם לא אמורים להיות ביחד? אני הרי רוצה להמשיך להגיע לגינה ומקווה שההיתקלות הזאת היתה חד פעמית ושאולי הם יהפכו לחברים - אבל מפחד שזה יהפוך לריטואל קבוע.
אשמח לעצות ומחשבות.
תודה!
שוב שלום וכו'.
במסגרת הרפתקאותיי הראשוניות עם דיפסי, הכלבונת החמודה שאימצתי לפני שבוע וקצת, נתקלתי היום בבעיה הראשונה שלי בגינת הכלבים הקרובה. תוהה מה נהוג לעשות במקרים כאלה, ולכן פונה אליכם לעצות או סתם הרגעות.
דיפסי עצמה היא כלבה בינונית, גורה מתבגרת (בת קצת פחות משנה), מאוד חברותית ומאוד עדינה. אתמול הבאתי אותה לראשונה לגינת הכלבים שזו הייתה מלאה בכלבלבי השכונה. בהתחלה היא מאוד פחדה ולא זזה ממני, אז ישבתי איתה בפינה. ברגע שהגינה קצת התרוקנה ונשארו שם רק עוד 2-3 כלבים נוספים היא "נפתחה", התחילה לשחק ולהינות ולהתחבר עם הכלבים הנוספים. בשום מקרה, גם כשהיא פחדה, היא לא הייתה תוקפנית: פשוט נצמדה אליי עם זנב בין הרגליים, והשפילה את ראשה כשהכלבים הנוספים ריחרחו אותה כשהיא נכנסה (אבל, כאמור, לא תקפה, רק חיכתה בסבלנות עד שיעזבו אותה).
היום הגעתי שוב לגינה, בשעה קצת יותר רגועה. בהתחלה היה שם רק עוד כלב אחד נוסף, אחד מאלה שהיא שיחקה איתם אתמול. היא מייד התחילה לשחק איתו. אחרי כמה דקות הגיעה עוד כלב, איתו היא פחות התחברה, אבל המשיכה לשחק עם הכלב הראשון. ואז הגיע כלב נוסף, גדול הרבה יותר מדיפסי. הוא הגיע ורחרח את דיפסי - ואז תקף אותה. לשמחתי לא מספיק בשביל לפצוע - אבל בהחלט בשביל להפחיד אותה מאוד (!).
הבעלים של הכלב התוקפני הפריד, לקח אותו לצד וניסה להרגיע אותו (אני באותו הזמן ניסיתי להרגיע את דיפסי כמובן, עם ליטופים וניסונות להרים לה בחזרה את הביטחון) - אבל אחרי כמה דקות אותו סיפור. הכלב התנפל על דיפסי במטרה לתקוף ולא לשחק. שוב, לא הייתה פציעה, אבל כן היו חשיפות שיניים והשכבה לא ידידותית על הרצפה. שוב הבעלים של הכלב התוקפני הפריד, והפעם הוציא אותו מהגינה. השארתי את דיפסי מספר דקות נוספות בגינה, במיוחד כדי לנסות להרים לה את הבטחון ושלא "תחטוף טראומה" ותסרב לחזור אליה שוב. ליטפתי אותה ודיברתי איתה - כל זאת בזמן שבעלי הכלב התוקפן הסתכלו עליי מבחוץ וגרמו לי להרגיש מאוד לא נעים, כאילו אני זה שצריך לעזוב כי הם "קבועים" ואני חדש בגינה.
אחרי כמה דקות אכן עזבתי. דיפסי היתה עדיין מפוחדת, עם זנב בין הרגליים שהתרומם רק כשהתרחקנו מאוד מהגינה. בבית היא נשכבה מייד על הריצפה ועכשיו היא ישנה - בשלב מסויים כשניסיתי ללטף אותה כשהיא עדיין לא נרדמה היא היתה מאוד חרדתית וקפצה בבהלה מהמגע שלי. באופן כללי, נראה שכל העסק השאיר אותה נסערת.
מה נהוג לעשות במקרים כאלה - הן לטובת הכלב והן לטובת האינטראקציות האישיות בגינות הכלבים הנ"ל? דיפסי אוהבת מאוד (!) כלבים אחרים, והמשחק איתם עושה אותה עייפה ומרוצה (ומונע ממנה לנשוך ולמשוך את הרצועה, התחביב החדש שלה שאני מנסה לגמול אותה ממנו ובינתיים לא כל כך מצליח). מה הנוהל אם כלבים בגינה לא מסתדרים? האם הכלב התוקפן הוא זה שצריך לעזוב, או שמא הכלב החדש ש"מפר את האיזון"? כמה פעמים שווה לנסות להפגיש בין דיפסי לבין הכלב התוקפן לפני שנכנעים ומבינים שהם לא אמורים להיות ביחד? אני הרי רוצה להמשיך להגיע לגינה ומקווה שההיתקלות הזאת היתה חד פעמית ושאולי הם יהפכו לחברים - אבל מפחד שזה יהפוך לריטואל קבוע.
אשמח לעצות ומחשבות.
תודה!
