עלילות התחבורה הציבורית בישראל.
עלילות התחבורה הציבורית בישראל.
היום כמדי יום ראשון בבוקר קמתי בבית הורי במכבים-רעות (הבית בת"א בשיפוצים) בדרכי לעבודה בבורסה ברמת גן. בדר"כ אני עולה על קו 101 של מרגלית, אבל מתבאס מהפקק תנועה שבמחלף שפירים. היום החלטתי להתחכם עם הפקק: לקחתי קו 150 של מרגלית לתחנת הרכבת בלוד, ושם עליתי על הרכבת הפרברית (היתה גם אחת ישירה ועתיקה). משום שאני עובד יחסית בצפון המתחם, החלטתי לרדת בתחנת ת"א השלום (עזריאלי) ושם לעלות על קו 42 עד רחוב אבא הלל פינת ביאליק ברמת גן. איך שהגעתי למחלף קפלן הסמוך לתחנה, הבחנתי בשתי מפרקיות 42 אחת אחרי השניה! וכמובן שפספסתי אותן (מוכשר שכמותי). ה-42 הבא בתור הגיע אחרי חצי שעה במקום אחרי 10 דקות!!!! אם אני אתבע את דן על האיחור שדפקתי, יש סיכוי שאני אזכה?
עלילות התחבורה הציבורית בישראל.
היום כמדי יום ראשון בבוקר קמתי בבית הורי במכבים-רעות (הבית בת"א בשיפוצים) בדרכי לעבודה בבורסה ברמת גן. בדר"כ אני עולה על קו 101 של מרגלית, אבל מתבאס מהפקק תנועה שבמחלף שפירים. היום החלטתי להתחכם עם הפקק: לקחתי קו 150 של מרגלית לתחנת הרכבת בלוד, ושם עליתי על הרכבת הפרברית (היתה גם אחת ישירה ועתיקה). משום שאני עובד יחסית בצפון המתחם, החלטתי לרדת בתחנת ת"א השלום (עזריאלי) ושם לעלות על קו 42 עד רחוב אבא הלל פינת ביאליק ברמת גן. איך שהגעתי למחלף קפלן הסמוך לתחנה, הבחנתי בשתי מפרקיות 42 אחת אחרי השניה! וכמובן שפספסתי אותן (מוכשר שכמותי). ה-42 הבא בתור הגיע אחרי חצי שעה במקום אחרי 10 דקות!!!! אם אני אתבע את דן על האיחור שדפקתי, יש סיכוי שאני אזכה?
