מיטל בהריון
New member
עלילות השבוע האחרון.
הכל התחיל מגרד חזק בכל הגוף. (מי שזוכרת אני שאלתי פה על זה אז) וזה לא הרפה ממני כמה ימים, בשיחת טלפון עם הרופא קבלתי הפניה ישירות לבית חולים. כי לדבריו : "שבוע 35 ועוד עם תאומים זה לא זמן למשחקים, ויכול להיות שאפילו יצטרכו לילד, כי אנחנו לא אוהבים גרד בסוף הריון". רצנו מיד לבית חולים אבל שם לא כ"כ ידעו מה אנחנו רוצים, עשו מוניטור ואולרסאונד והכל נראה טוב. אין פתיחה ואין מחיקה. - הביתה -. ומאז הגירודים הפכו חלק ממני, אמנם קבלתי איזה כדור לקחת פעם ביום, והוא עוזר רק מהסיבה שבגללו אני שותה עוד כוס שתיה ביום, וממשיכה להתגרד כל היום, עד כדי איבוד הנשימה. בבקשה תנו לי פתרונות. וניסיתי כבר למרוח קרמים למיניהם, וזה לא משפיע בכלל. הגירוד הוא פנימי ואין בכלל סימנים חיצוניים על העור ולא יובש, אלא רק גירוד שמוציא את הבנאדם מדעתו. בכל מקרה הניתוח נקבע ליום ראשון עוד שבועיים, כך שיש לי לסחוב ככה עוד שבועיים שלמים... זה נראה לי דבר שאני לא אוכל לעמוד בו.
הכל התחיל מגרד חזק בכל הגוף. (מי שזוכרת אני שאלתי פה על זה אז) וזה לא הרפה ממני כמה ימים, בשיחת טלפון עם הרופא קבלתי הפניה ישירות לבית חולים. כי לדבריו : "שבוע 35 ועוד עם תאומים זה לא זמן למשחקים, ויכול להיות שאפילו יצטרכו לילד, כי אנחנו לא אוהבים גרד בסוף הריון". רצנו מיד לבית חולים אבל שם לא כ"כ ידעו מה אנחנו רוצים, עשו מוניטור ואולרסאונד והכל נראה טוב. אין פתיחה ואין מחיקה. - הביתה -. ומאז הגירודים הפכו חלק ממני, אמנם קבלתי איזה כדור לקחת פעם ביום, והוא עוזר רק מהסיבה שבגללו אני שותה עוד כוס שתיה ביום, וממשיכה להתגרד כל היום, עד כדי איבוד הנשימה. בבקשה תנו לי פתרונות. וניסיתי כבר למרוח קרמים למיניהם, וזה לא משפיע בכלל. הגירוד הוא פנימי ואין בכלל סימנים חיצוניים על העור ולא יובש, אלא רק גירוד שמוציא את הבנאדם מדעתו. בכל מקרה הניתוח נקבע ליום ראשון עוד שבועיים, כך שיש לי לסחוב ככה עוד שבועיים שלמים... זה נראה לי דבר שאני לא אוכל לעמוד בו.