ולמה נדמה לך שההתרשמות שלי פחות ביקורתית משלך? כי יש לך תחושת בטן
יש לך סוג של טלפתיה?
כי לא כ"כ ברור לי איך אתה יכול לדעת שיש לי "תחושת בטן", אחרי שפעמיים אמרתי לך במפורש שאין לי...
בכל מקרה, לא כתבתי בשום מקום שההתרשמות שלך פחות ביקורתית.
מה שרשמתי הוא, שאיני יכול ליצור התרשמות משלי מחומר המקור, כי לא שיתפת את חומר המקור.
אני יכול לבקר רק את ההתרשמות שלך אותה שיתפת...
אני כותב ללא שום מטרה להונות או לצבור רושם - חשבת על זה?
אפה בדיוק טענתי שאתה רוצה להונות או לצבור רושם?
הנחתי שאתה רוצה לקיים דיון, אבל נראה שלא משנה מה הגבתי, עוותת את דברי כדי להתאים אותם לדעה שלך.
חשבת על כך שזו לא דרך לנהל דיון?
צברת ידע ונסיון? עשית עלי מחקר? בדקת תכתובות שלי באתר? ומה מעבר ל 200 מליון תאי העצב במעיים?
אני חושב שיש לך בעיה בהבנת הנקרא חבוב!
לא דיברתי עליך. דיברתי על הכתבה, ומדוע אני נוטה לחשוב שמדובר בשרלטן או פסודו מדע.
אין לי מושג מי אתה, וגם לא מעניין אותי מה אתה כותב בפורום מחוץ לדיונים שכאן.
הצגת משהו, והבאתי עת דעתי על מה שהצגת.
בכל מקום בגוף יש תאי עצב, ככה אנחנו מרגישים כל מגע, גם הכי זעיר.
לשיטתך אנחנו חושבים גם עם העור שלנו?
אני לא מנסה לטעון אלא הוכחתי לך שיש מאות מליוני תאי עצב עם זכרון ויש מהלכים שקשה להסביר רציונלית
אפה בדיוק הוכחת את זה?
למיטב זכרוני זו הפעם הראשונה בשרשור אתה מדבר בכלל על "מאות מליוני תאי עצב עם זכרון".
בכל מקרה, "רציונל" זה מה שאנחנו יודעים להסביר.
אף אחד לא מתווכח שלא ניתן להסביר את כל ההתנהגות האנושית, ידוע עוד מלפני פרויד שיש לנו תת מודע, ושהמוח שלנו מגיב לדברים שאנחנו לא מודעים להם.
אבל מפה, ועד לטענה שחלק מהפעילות המוחית מתבצעת בבטן ולא במוח, זו חתיכת תהום שלא הצגת שום "הוכחה" שיכולה לגשר עליו!
למה חלק מהציבור תומך פוליטית בנאשם פלילי - עד למה נדחקים להשתטח על קברים - זו תחושת בטן
שום קשר לרציונאל.
זה שאתה לא מבין משהו, לא אומר שהוא לא רציונלי!
אתה שוב מזכיר לי את כל הדתיים הלא מחונכים האלה שבאים לפה ומספרים איך "אבולוציה לא נראית להם הגיונית".
במקרה, יש לי חברים מהצד הימני של המפה, והם תומכים בנאשם בפלילים לא מתחושת בטן, אלא כי מבחינתם אין ראיות מספיקות לאשמתו, ויש ראיות מספיקות לכך שכל ההאשמות נגדו זויפו בניסיון להזיז אותו מכס השלטון.
זו לא תחושת בטן - זו נקודת מבט מבוססת על מידע מסוים.
למרות שאני לא שותף לעמדה הזו, איני יכול לפסול אותה לחלוטין, כי גם לי אין מספיק ראיות.
נראה יותר שאתה החלטת, אולי באמת לפי איזו "תחושת בטן", שהבן אדם אשם חד משמעית עוד לפני שבתי המשפט סיימו את עבודתם.
אבל זו לא באמת "תחושת בטן". זה יותר confirmation bias. (אתה מוזמן לגגל את המונח אם אתה לא מכיר אותו).
שיטוח על קברים הוא תוצאה של שטיפת מוח מגיל צעיר שנועדה לאפשר שליטה בציבור.
הראתי לך מאמר שכנראה לא קראת על 40% מהאוכלוסיה שבעיות מעיים משנות להן את הפסיכולוגיה
זה לא מה שכתוב במאמר!
כתוב שם שאחוז גבוהה יותר מאלה שסובלים מבעיות מעיים סובלים גם מדיכאון, כנראה שיש מתאם סטטיסטי משמעותי.
כתוב גם שחשוב להבין את הקשר (אם הוא אכן קיים) כי בין 30% ל-40% אחוז מהאוכלוסייה סובלים מסוג מסוים של בעיות מעיים.
אבל המספר 40% הובא כדי להסביר את החשיבות - זה לא אחוז של אנשים שבעיות מעיים שינו את החשיבה שלהם.
ושוב - המאמר רק מצביע על קשר אפשרי בין בעיות מעיים לדיכאון.
לטעון שזה אומר "אנחנו חושבים דרך הבטן" זה כמו שיש דתיים שאומרים שהמפץ הגדול זה אלוהים שאמר "ויהיה אור"...
וזה כבר גם לא אני אלא הבטן שלי.. מתנצל בשמה איבכא דריתחא שמעת? מה רותח המח או הבטן?
תמשיך מצידי אני אהפוך לך את המעיים..
אתה בטוח שאתה לא הופך לעצמך את הבטן?
באתי לכאן לקיים דיון על טענה כביכול מדעית שנשמע לי מעניינת, אבל אני רואה שאתה לוקח את זה קשה שאתה לא מצליח לשכנע אותי...
הכל בסדר אצלך?
מה בדיוק ידוע מזמן אם אתה לא חושב על הריחות והצלילים מי מביא את הטריגר?
הנה כתבה שעל פניו מסבירה את העניין בצורה סבירה:
לפי מה שכתבת, נראה שאתה כבר יודע שהמוח שלנו לא מאחסן מידע כמו שמחשבים עושים זאת, ולכן גם השליפה של הזיכרונות שלנו מתנהלת באופן שונה מהותית משליפת נתונים מזיכרון מחשב.
קלט חושי חשוב מאוד לתהליך השמירה והשליפה הזה!
כל חוויה שחוזרת מגיעה נטו אחד לאחד. מה שמשתנה אולי הפרשנות לגביה.
או, אבל למה שהפרשנות שלך תשתנה פתאום?
אם אתה עדיין בדיוק אותו האדם שהיית אז, למה שתפרשן את מה שחווית בצורה שונה?
תקרא לזה איך שאתה רוצה - "פרשנות", "רגשות", "דעה" - אתה אולי נזכר במדויקת במידע העובדתי - מראות, ריחות, וכו' (
גם זה לא בהכרח נכון, אבל אין לך דרך לדעת).
אבל מה לגבי איך המראות, הצלילים, והריחות גורמים לך להרגיש?
בוא ניקח דוגמה פשוטה יותר, אזוב זיכרון:
אם תיקח סדרת טלוויזיה שלא ראית מגיל צעיר, ופעם היית מתלהב ממנה, ותראה אותה בתור מבוגר, האם היא עדיין תהיה כ"כ מעניינת ומבדרת?
אם אתה לא השתנת, למה הסדרה, שבוודאי לא השתנת כי היא קבועה ומוחלטת, משפיע עליך באופן שונה?
