עכשיו אני המפלצת...

עכשיו אני המפלצת...

הבת שלי, כמעט בת 11, ביקשה להזמין חברות למסיבת פיג'מות. אבא שלה הרחמן, הסכים, אבל לא בסוף שבוע (בהתחשב בקדושתה של שנת הלילה שלי לפני רכיבת השבת). אני שמעתי את השיחה מתגלגלת, נזכרתי בבעתה במסיבת הפיג'מות הקודמת, אז התברר לי שבעצם מדובר בלילה לבן שבו חבורת בנות שלא סותמות את הפה מרעישות כל הלילה (ורק הנסיכה שלי נרדמה ביניהן עוד לפני 23:00). לילה לבן של חבורת רעשניות הוא גם לילה לבן שלי. הודעתי שאין מצב ואין מסיבת פיג'מות כל עוד אני אמורה לישון בבית. או שתקיים מסיבה עד השעה 22:00 ואז יתפזרו כולם הביתה, או שתמתין להזדמנות שבה אני נעדרת מהבית לרגל מחנה אימונים או תחרות כלשהם, ומצידי שתתהולל מרגע צאתי מהבית ועד שובי. לא דקה לפני ולא דקה אחרי. אכן, אני חרדה לשעות השינה שלי בעיקר בגלל האימונים, אם כי גם תיפקוד נורמלי בעבודה מחייב כמה שעות שינה. כמובן, האבא הרחום והחנון שלה טרח ליידע אותי כמה הילדה מאוכזבת מתשובתי. אני סיימתי את עידן האמא המושלמת. אה, סליחה, בעצם לא היה אפילו יום אחד כזה...
 
אני אפילו לא רוצה להתחיל שיחה על בנות מתבגרות

כל כך מוכרת הסיטואציה!!!! הגדולה שלי מחר (!!!!) בת 12. ההמלצה היחידה שלי היא הזמנה של חברה אחת בכל פעם. אצלנו זה עובד מעולה, שיש רק אחת אין רעש (והבית שלנו ממש לא גדול, אז אם היה רעש הייתי שומעת), היא לא מאוכזת ואני ישנה.
 

אלישקה

New member
אחלה פתרון!

עכשיו תארגני מחנה אימונים- טוב לאמא ואחלה לילדה... והכי הכי? אמא מושלמת יש רק באגדות... סליחה- גם שם הן לא משהו...
 

אלישקה

New member
את קטנונית...

מושלמת יותר או פחות.... העיקר שהילדה לא מצפה לזה יותר....
 
כי אם האמיתיות היו בחיים

הסיפור היה הרבה פחות מעניין. "השתגעת לשלוח אותם ליער לבד?" "נראה לך שהמפלצת הזאת תתקרב לילדה שלי?" "הלו, חושך וגשם וקר, שלא תעזי לצאת עם הגפרורים שלך ככה". ואז על מה יש לספר? שוב נשארנו בבית וסרגנו גרביים ובשמונה הלכנו לישון?
 
לי זה נשמע מעניין מאד. ../images/Emo13.gif

להישאר בבית, לסרוג גרביים וללכת לישון בשמונה נשמע לי כמו ערב אידאלי. חסרים קונפליקטים בבית?
 
בשעה טובה!

כן, זה בסוף מגיע! האשליה של הילדה שיש לה אמא מושלמת ואשליה של האמא שכל גחמותיה יתקבלו בהבנה על ידי כל בני הבית ובעיקר ע"י ילדה בת 11! במקום של האכזבה נולדים הפתרונות המיוחדים, שונים ומשונים. תאתגרי אותה שתמצא פתרון מאתגר... או שתחכה לאיזה מחנה אימונים / תחרות. ועוד משהו - מבלי להכנס לעינייני זוגיות טוב להחליט דברים כאלה ביחד אחרת נולדות סיטואציות בו הילדה תיצור "הפרד ומשול" או בלשון מקצועית - ספליט בינכם. וזה ממש לא טוב לזוגיות ולהורות. שמחה להצטרפותך למועדון.
 

קטליאה

New member
היא קראה את ספר בנוגע לשלבי ההתבגרות

לא להעלב אבל הבת ממש נורמטיבית(מיחודת חכמה ומדהימה בדרכה ,אבל רגשית ) ,זה בדיוק הגיל לפיתוח של לכאורה כעסים כלפי אימא על מנת ליצור מרחב,עצמאות ונפרדות .טוב שאת הרעה ושורדת את ה"רעות " שלך בלי להעלב ובלי להיות נקמנית...ואפילו תגובת האבא שהופעת אותו ל"טוב" בסיפור מאוד טיפוסית להתמודדות עם גלאי 11-12 .
 

efratramati

New member
יש כמה מטרות ראויות שבשבילן ראוי אפילו

להיות מפלצת. זכורה לי מסיבת פיגאמות מסוייטת במיוחד, ולמרות שעבר יותר מעשור מאז, הזיכרון של הלילה ההוא עדיין חי בזיכרוני. מבינה אותך לגמרי. ובכלל זה לא רע שהורה מציב גבולות
 
אני איתך. הלו, סליחה, שנת לילה זה קדוש!

וכדי להרגיע את המצפון האימהי - אם אני לא אשן, כולם יסבלו.
 

רצחצות

New member
מחשבה של גבר

כאשר המחשבה הראשונית לבקשה של הילד היא "איך זה משפיע על האימונים שלי", אני יודע שנסחפתי. בד"כ זה הרגע שאני לוקח צעד אחורה, נושם עמוק ונזכר מה סדר העדיפויות הנכון. לא אומר שהתשובה הסופית תהיה כן או לא. העיניין הוא אותה התגובה הראשונית ששמה את הספורט לפני המשפחה ומדליקה לי נורה אדומה "שוב נסחפת".
 
ואני חולקת.

במקרה הזה. האימונים שלי חשובים לי. אני מוותרת על דברים בשבילם. לילדים שלי יש דברים שחשובים להם. לא אני ולא הם מועדפים באופן אוטומטי. כל מקרה נשקל לגופו. יש דברים שבהם הילדים שלי בהחלט צריכים להתפשר כדי שאני אוכל להתאמן.
 
לא חולקת עלייך

העניין הוא האיזון. לא רואה סיבה שהילדים שלי לא יבינו שאני לא יכולה להענות לבקשה זו או אחרת שלהם כי אני מתאמנת. מצד שני, לא רואה סיבה שאוטומטית אשיב בשלילה בגלל תכנית אימונים. אם בלילה מסויים אשן פחות, אתאמן למחרת פחות או שלא אתאמן ואכוון לשם את יום המנוחה. הפשרות, לדעתי, חייבות להיות משני הצדדים. אהבתי במיוחד את המשפט: "לא אומר שהתשובה הסופית תהיה כן או לא". כלומר, שכשהילדים מבקשים משהו, לא אגיד להם מיידית "לא" בגלל תכנית אימונים ולא מיידית "כן" רק בגלל שהם ביקשו.
 
למעלה