עצוב מאוד. דוגמה נוספת לכך היא הקמת
"המוזיאון לסובלנות" שעתיד להבנות ב"כיכר החתולות" בין בריכת ממילא לנחלת שבעה. גוש האבן הענק והמגלומני הזה הולך להסתיר את בתי נחלת שבעה היפהפיים, להסתיר את הרקיע במקום בין היחידים במרכז העיר בהם ממש אפשר לראות אותו, להסתיר את הנוף לכיוון מלון המלך דוד וימקא, להרוס חלק מבית הספר הייחודי ליד הכיכר ולדעתי גם להרוס חלק ממתחם בריכת ממילא. המבנה הזה כל כך לא נחוץ... העיר הזו, ירושלים, סובלת כבר עשרות שנים מבנייה בלתי פוסקת, רעש ואבק וטרקטורים בכל מקום, וזה לא הולך להפסק. כתבתי מכתב מהלב למרכז שמעון ויזנטל שמקים את הקונגלומרט המיותר הזה, בתקווה שאצליח לפרוט על מיתר בליבו של הרב, אך כנראה מה שרואים מכאן לא רואים משם. קל לשבת בלוס-אנג'לס ולבנות מרחוק על חשבוננו. לא אביא את התשובה שקיבלתי מויזנטל ורק אציין שהם כתבו שהפרוייקט לא פתאומי, היה מספיק זמן להגיש התנגדויות בעירייה, שעיריית ירושלים בכלל הזמינה ובקשה את הפרוייקט (כן זה די ברור, אותה עירייה שמקדמת את תוכנית ספדי), ושלטענת מרכז ויזנטל המוזיאון יעצים את העיר, יחזק אותה (למה תמיד צריך לחזק את ירושלים? תעזבו אותה כבר בשקט) ויביא כבוד לעיר. מרכז לסובלנות בירושלים. היש יותר אירוניה מכך?
