עייפה?

עייפה?

אוקיי אז אני על הרצף שבין בריאות נפשית לחוסר בריאות נפשית. אני כנראה לא total lost. עכשיו מרגישה משוגעת.
הבריאות הנפשית ממני והלאה. האם אני שייכת לפה? לפורום? לעולם פגועי הנפש?
אלו שאלות שמלוות אותי עכשיו. היום...

אני לא מרגישה חיה היום. לרגעים כן. התשישות הזאת פשוט מבלבלת.
אני מרגישה קריסה של המערכות. ממה אני עמוסה? מה קורה לי? מאיפה אמצא אנרגיות?
 
לנשום...

ימים מהסוג שתיארת זה דבר נורמלי בהחלט.
קריסה טוטאלית לא בהכרח מצביעה על שיגעון.
מה קרה היום? רוצה לספר?
 
את שייכת לכל מקום שתרצי להיות שייכת אליו

הפורום לא מיועד למשוגעים בלבד. ובכלל אני חושבת שאין בו בכלל משוגעים. יש אנשים שקשה להם. וזה הכי אנושי שבעולם. ויש אנשים שקשה להם קצת פחות ואז, כשקצת פחות קשה, אפשר להתפנות להגיב גם לאחרים ולעודד. גם את הרבה פעמים בצד המעודד, ואני חושבת שזה סימן טוב, שאת מוצאת את הכוחות לעודד אחרים.
את שואלת אם את שייכת לעולם פגועי הנפש. ואני שואלת אותך - את רוצה להיות שייכת אליו? כי את שייכת לאן שתרצי להיות שייכת. ואת יכולה לעבוד בהשמה נתנכת או במועדון תעסוקתי ולהיות שייכת לבריאים, לפגוש אנשים בריאים, למצוא תחביבים בריאים, לסדר לך יום עם פעילות בריאה, ואת יכולה לעבוד בהייטק ולהיות שייכת לעולם החולה, אם תרגישי שאת חולה ותקראי לעצמך בשמות גנאי של משוגעת וחולת נפש, ותשקעי בחוסר ניסיון לצאת מזה
ככה אני מרגישה
אני חושבת שההרגשה הזאת של תשישות מבלבלת וחוסר חיים וקריסת מערכות, היא לגיטימית וקשה וכואבת וצריך לנסות להיעזר כדי ליהפטר ממנה, אבל היא לא מעידה על שגעון. היא מעידה על סבל
הכרתי בחורה אחת עם מחלה נפשית מסויימת שנראתה מאד חולה ודיברה בצורה מוזרה והתנהגה מאד מוזר, היא לא ידעה לגמרי מה קורה איתה, היא הייתה יכולה להתחיל פתאום לצחוק לעצמה או למחוא כפיים בלי קשר או כל מני דברים מוזרים אחרים. היה לי וויכול עם חברה לגביה, חברה שלי אמרה - היא לא סובלת! היא לא מבינה כמה המצב שלה חמור טוב לה! ואני טענתי - לא יכול להיות שבן אדם בכזה מצב טוב לא. אז שאלתי אותה מה קשה לה והיא אמרה שלא קשה לה כלום. ניסיתי עוד, אמרתי לה - אם יכלת לשנות משהו, מה היית משנה? והיא אמרה לי - הייתי מחזירה את כל העולם בתשובה... שאלתי אותה - כמו מי היית רוצה להיות? חשבתי שהיא תצביע על איזה דמות בריאה ונורמלית שזה יגיד שהיא מבינה שהיא לא בריאה ונורמלית. ומה היא ענתה לי? - היא אמרה - כמו שרה אמנו... הבנתי פתאום שהיא באמת לא סובלת, היא מדי חולה בשביל להבין כמה המצב שלה עגום. למה אני מספרת לך את זה? בשביל לומר לך - אנשים חולים לא מבינים שהם סובלים. אם את סובלת, את לא חולה, לא במובן המשוגע של המילה, יש קשיים יש בעיות, אבל את נורמלית והסבל שלך הוא אנושי ומובן
אל תייסרי את עצמך בשאלות מיותרות של לאו באמת את שייכת
 
הייי


זה לא אומר שאת משוגעת אם את פה
המטרה זה לפרוק ושיתמכו בך
ושתתמכי את כמה שאת יכולה
את חייבת ללכת לסדנת צחוק היית פעם?
תקשיבי זה אחד הדברים זה נותן לך אנרגיה תוך שניה
ואני בנאדם הימפרקטיבי ואחריי זה חברים שלי היו ממש מסכנים כי דיברתי בלי סוף זה נו אנרג חותמת לך תנסי
מקווה שההודעה שלי הייתה קשורה
 
תודה על התגובות

תודה, אתם באמת מקסימים. אני חייבת כוחות כדי להבין את הקריסה..
כרגע אין לי כוחות... כנראה שזה עומס רגשי.
קשה לי בעבודה.
אני מתביישת לספר במה אני עובדת וזו גם חשיפה עבורי.
שוב תודה רבה לכל המגיבים.
 

navit4

New member
אני לא מרגישה חלק מפגועי נפגש וכותבת פה

אני נורמטיבית לחלוטין בכל היבט בחיי, זו אמירה קצת מעליבה. אין פה רק פגועי נפש. יש כאן הכל וזה לא המקום או הזמן לקבוע שאולי אינך מתאימה לפה כי את לא פגועת נפש.
 
מצטערת שנעלבת

זו נקודה רגישה אצל אנשים מסוימים. כתבתי את זה מתוך מצוקה וכי זו נקודה רגישה אצלי.
 
נווית

אני מבינה מה שאת אומרת
אני מבינה שחלק פה אינם מאובחנים כפגועי נפש.
קוראים לזה ״ מתמודדים״ היום. אני וידיד שלי קוראים לזה ״ חנ״שים כדי לברוח מהמושג. ( חולי נפש).
הסטיגמה היא קשה בנושא והאמת שהסטיגמה העצמית של האדם שאובחן באבחנה פסיכיאטרית והינו ״ מתמודד״ היא לפעמים קשה ורק מוסיפה לפגיעה הנפשית שלו . ככה זה אצלי. אובחנתי בכל מיני אבחנות פסיכיאטריות כשהייתי באשפוז יום, מבלי שהוסברו לי האבחנות וגיליתי אותן כשהשתחררתי בכלל די במקרה.
האבחנות האלו הן רק טרמינולוגיה שמשתמשים בה כדי שלאנשי בריאות הנפש יהיה קל יותר לדבר על האדם.
אדם הוא מכלול וזה ברור לי. ואם הוא מאובחן זה לא כל מה שהוא. אפשר להיות עם מחלה נפשית ועדיין להיות אחלא בן אדם . להיות בן אדם מדהים.
הבעיה שלי היא שאני מתקשה מאוד לקבל את עצמי ואת הקשיים שלי וגם את המשברים שעברתי ולהגיד שזה בסדר, אני אדם יותר רגיש מהרבה אנשים ... ושזה בסדר.
ואני חושבת שמלא פה כותבים על זה. שהם מתקשים לקבל את זה שקצת יותר קשה להם מאחרים. זו לפעמים הרגשה די דפוקה.
המילה פגוע נפש היא רק מילה. זה מה שצריך לזכור.
 

אופירA

New member
מנהל
גם אני חשבתי על כך מיד, ושאלתי את עצמי -

ומה איתי? אני פגועת נפש או לא?
המכרים והחברות שלי לא מסוגלים להבין על מה אני מדברת כשאני אומרת שיש לי פגיעה נפשית. ועם אנשים שהקהילה מגדירה "פגועי נפש" אני לא מצליחה להגיע לשום חיבור.

אבל אני מטופלת בפסיכיאטריה, ויש לי "הגדרה של מחלה" (בעצם - 20 הגדרות שונות... רופאים לא הגיעו להחלטה ולהסכמה). אז זה אומר שאני פגועת נפש?
מצד שני אני נורמטיבית לחלוטין, והרבה יותר מרוב הנוכחים פה. אז אני לא פגועת נפש?
אבל הנפש שלי פגועה, ואני סובלת מכך. אז אני פגועת נפש?

ומה זה פגוע נפש? מה מעליב בזה? יש לי פגיעה בנפש, הנפש שלי פגועה, האם לא כל האנשים בחלד פגועים בצורה מסוימת ברגשותיהם ובנפשם? מישהו אחראי על המדידה כמה ואיזו פגיעה היא נורמטיבית ולא מעליבה וכמה פגיעה היא חריגה, ומגדירה אותך במקום שמעליב אחרים?
לדעתי זה איזה ציור שכל אחד מצייר לעצמו, ואין לו הגדרה אמיתית אובייקטיבית.
מבחינתי כל דרי העולם פגועים בנפשם, וגם אני. אני מודעת לכך וסובלת מכך, אז אני מטופלת בפסיכיאטריה. יש כאלו שלא מודעים. יש כאלו שלא מטופלים. יש כאלו שמעצם אישיותם לא סובלים מאותה פגיעה והתנהגות שאני מזדעזעת מהן בנפשי וסובלת מהן עד אימה. זה בכלל לא מוגדר אצלם כפגיעה, אלא כמצב בריא ותקין.

אז אין לי שום בעיה לא להרגיש חלק מפגועי הנפש, במידה שאני מגדירה פגועי נפש כאלו ששונאים את עצמם, לא מודעים לעצמם, ו/או סובלים מפיגור קוגניטיבי (הולכים ברחוב לכיוון המפעל המוגן, עם מבט מזוגג וריר נוטף וחצאית שלא מתאימה לחולצה), ו/או סובלים מקשיים רגשיים שונים לחלוטין משלי.
ובאותה נשימה לכתוב כאן, לבלוע לוסטרל בוקר וערב, לקבל קצבת נכות ולזכור את ההיסטוריה האישפוזית שלי, להמשיך לפחד להתחתן, ולהרגיש נורמלית לחלוטין.
בדיוק כמו שמרגיש כבד ראייה שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי, עובד במה שהוא יכול ומנהל חיים נורמטיביים. הוא לא פגוע נפש ולא מרגיש קשור לפגועי נפש.

יחד עם הלוסטרל אני בולעת גם קפסולות ענקיות נגד מחלה בכבד, ויטמינים, וכדור הורמונלי. אני פגועה בכבד, יש לי פגיעה הורמונלית, פגיעה תזונתית, ואינני מרגישה כלל בלתי נורמטיבית עקב כך.
אז לא מעליב אותי שאני "חולה" שפגועה בכבד ולא מעליב אותי שאני "חולה" שפגועה בנפש.
לא מעליב אותי שאני אני.
לא מפריע לי איך אדם קורא לי ואיך הוא מגדיר את הכינוי שהוא כינה אותי. אני מאחלת לכל אדם בחלד את הזכות להגדיר אותי בצורה חיובית וליהנות מהערך המוסף של חברתי.
 
שלום

האמיני ביכולתך בגלל אהבתך לעצמך. היי תמיד עם תקווה. נוחי ואספי כוחות, ואחר-כך גשי בכוחות מחודשים לביצוע השיפור שאת מאמינה בו. אני מאמין שלכל אדם הרבה כוחות.
 
למעלה