עידכון לגבי חיפוש מכתב מ- 1982
לא יודעת מי עוד זוכר, אבל עזרתם לי כאן לנסח מכתב לחוקר בגרמניה. מצאתי בניירת של סבתא שלי מכתב שכתב היסטוריון בשנת 1982 לסבתא רבה שלי וביקש שתספר לו על עיר מגוריה בגרמניה, כי הוא חוקר את היהדות המקומית. קיוויתי לקבל העתק של המכתב. ההתפתחות מאז הייתה כזאת: אחרי שעזרו לי כאן לנסח מכתב לתפארת, הצצתי עוד פעם אחת בספר עב כרס שיש לי ושאני יודעת שהסיפור שעבורו אני מחפשת פרטים נוספים כתוב בו, ושמתי לב שיש בסיפור הפניה להערת שוליים בסוף. עברתי להערה והתברר לי שהמקור לסיפור הוא גם ראיון עם סבתי (כך הנחתי) אבל גם מכתב שכתבה לחוקר הנ"ל בת-דודה של הסבתא-רבה שלי בשנת 1982. הנחתי שגם היא קיבלה ממנו מכתב ואולי הסבתא-רבה שלי לא ענתה, אבל היא כן ענתה ואפילו כתבה את הסיפור המשפחתי שלנו באותו המכתב. פניתי לכותב המאמר (שלא היה אותו חוקר), ביקשתי וקיבלתי את המכתב מאותה בת-דודה. כבר מפתיחת המכתב התברר לי שזה בעצם מכתב מהסבתא-רבה שלי. בת-הדודה פותחת בכך שהיא כותבת בשם בת-דודתה שנפצעה ביד ולא יכולה לכתוב. אחר כך היא מספרת את הסיפור שהכרתי, אבל מוסיפה פרטים מעניינים, שבשבילם ביקשתי את המכתב. לבסוף היא מעדכנת לגבי עצמה. מתברר שהחוקר ביקר אותה בביתה בישראל (למה לא קפץ לראיין גם את הסבתא-רבה שלי באותה הזדמנות? חבל!) והיא מעדכנת אותו לגבי שלומם. מה מתברר? ידעתי שהסבא-רבה שלי עזב את גרמניה במפתיע באמצע הלילה כי חבר שוטר הדליף לו שהוא ברשימה השחורה של הנאצים. לא ידעתי מה היה החטא של סבא. חשבתי שהבעיה הייתה עצם העובדה שהיה ציוני. על פי המכתב מתברר, שבסוף 1934 מצאו אצלו גיליון של עיתון "הארץ", שנחשב ל"תעמולת זוועה" (עד כאן היה כתוב גם בספר ולא ידעתי מה המקור לסיפור הזה. עכשיו אני יודעת). בעיתון התפרסמה תמונתו של היילמר שאכט, שהיה שר הכלכלה הנאצי. כפי הנראה נכתבה שם ביקורת עליו ובשביל הנאצים, החזקת עיתון כזה כבר הכניסה בן-אדם לרשימה השחורה. עכשיו מעניין אותי למצוא את אותו הגיליון. אצטרך להמתין שיעלו לרשת גליונות היסטוריים של "הארץ". שוב תודה לכל מי שעזר!
לא יודעת מי עוד זוכר, אבל עזרתם לי כאן לנסח מכתב לחוקר בגרמניה. מצאתי בניירת של סבתא שלי מכתב שכתב היסטוריון בשנת 1982 לסבתא רבה שלי וביקש שתספר לו על עיר מגוריה בגרמניה, כי הוא חוקר את היהדות המקומית. קיוויתי לקבל העתק של המכתב. ההתפתחות מאז הייתה כזאת: אחרי שעזרו לי כאן לנסח מכתב לתפארת, הצצתי עוד פעם אחת בספר עב כרס שיש לי ושאני יודעת שהסיפור שעבורו אני מחפשת פרטים נוספים כתוב בו, ושמתי לב שיש בסיפור הפניה להערת שוליים בסוף. עברתי להערה והתברר לי שהמקור לסיפור הוא גם ראיון עם סבתי (כך הנחתי) אבל גם מכתב שכתבה לחוקר הנ"ל בת-דודה של הסבתא-רבה שלי בשנת 1982. הנחתי שגם היא קיבלה ממנו מכתב ואולי הסבתא-רבה שלי לא ענתה, אבל היא כן ענתה ואפילו כתבה את הסיפור המשפחתי שלנו באותו המכתב. פניתי לכותב המאמר (שלא היה אותו חוקר), ביקשתי וקיבלתי את המכתב מאותה בת-דודה. כבר מפתיחת המכתב התברר לי שזה בעצם מכתב מהסבתא-רבה שלי. בת-הדודה פותחת בכך שהיא כותבת בשם בת-דודתה שנפצעה ביד ולא יכולה לכתוב. אחר כך היא מספרת את הסיפור שהכרתי, אבל מוסיפה פרטים מעניינים, שבשבילם ביקשתי את המכתב. לבסוף היא מעדכנת לגבי עצמה. מתברר שהחוקר ביקר אותה בביתה בישראל (למה לא קפץ לראיין גם את הסבתא-רבה שלי באותה הזדמנות? חבל!) והיא מעדכנת אותו לגבי שלומם. מה מתברר? ידעתי שהסבא-רבה שלי עזב את גרמניה במפתיע באמצע הלילה כי חבר שוטר הדליף לו שהוא ברשימה השחורה של הנאצים. לא ידעתי מה היה החטא של סבא. חשבתי שהבעיה הייתה עצם העובדה שהיה ציוני. על פי המכתב מתברר, שבסוף 1934 מצאו אצלו גיליון של עיתון "הארץ", שנחשב ל"תעמולת זוועה" (עד כאן היה כתוב גם בספר ולא ידעתי מה המקור לסיפור הזה. עכשיו אני יודעת). בעיתון התפרסמה תמונתו של היילמר שאכט, שהיה שר הכלכלה הנאצי. כפי הנראה נכתבה שם ביקורת עליו ובשביל הנאצים, החזקת עיתון כזה כבר הכניסה בן-אדם לרשימה השחורה. עכשיו מעניין אותי למצוא את אותו הגיליון. אצטרך להמתין שיעלו לרשת גליונות היסטוריים של "הארץ". שוב תודה לכל מי שעזר!
