עידוד מסיפור אישי לבעלות רזרבה שחלתית נמוכה
בוגרת הפורום ביקשה לעדכן אתכן בסיפור המשמח שלה:
רציתי לעודד את בעלות הרזרבה השחלתית הנמוכה.
אני זוכרת שבעבר נכנסתי לגוגל וחיפשתי את משמעות התוצאה FSH מעל... 20 ורעדו לי הרגליים.
עד שהגעתי לפורוםן פוריות ושם נשים טובות ויקרות העלו קישורים לסיפורים טובים, מעודדים, כאלה שאת נאחזת בהם כמו בטיפת האויר האחרונה רגע לפני טביעה.
אז לא טבעתי, חיה ובועטת וכאן כדי לספר, שבעברי ביצעתי בדיקות כלליות, ביניהן בדיקות הורמונליות עקב בעיה רפואית.
בדרך אגב הסתבר לי שיש סיכוי שאזדקק לתרומת ביציות.. !!!!
אני זוכרת שאמרתי לעצמי שאין מצב שלא יכול להיות.
בדיוק נפרדתי מבן זוגי. וכל העניין הזה היה קשה לעיכול.
כמו שאמרתי FSH 20 ואני לא צעירונת.
אם לקצר סיפור ארוך, הלכתי למספר רופאים ברמת הידיעה, להבין אם זה נכון.. כי רופא הנשים לא ידע מה לעשות עם הנתון הזה לבחורה שבכלל אל התכוונה להרות. כל הרופאים היו חמורי סבר, ברמה מפחידה. וגם המליצו על ניתוח מקדים ועוד פרוצדורות.
אני פשוט נבהלתי מכל הדבר הזה.
לא האמנתי למה ששמעתי.
אם לקצר סיפור ארוך, כל כך לא האמנתי שהמשכתי כמובן לקחת אמצעי מניעה והכל, מתוך הבנה שמעולם לא ניסיתי להרות אז איך אפשר להיות בטוחים כל כך.
אם לקצר סיפור ארוך -
כעבור תקופה ומבלי שהתכוונתי - הריתי, טבעי (!) בהריון מופלא ופלאי שכלל כמה אשפוזים ושמירה.
וילדתי תאומים.
שווה כל כך להאמין בעצמנו, לדעת שההכל בסדר ושזה יבוא.
באמת.
מאחלת לכולן הפתעות מהסוג הטוב ביותר.
בוגרת הפורום ביקשה לעדכן אתכן בסיפור המשמח שלה:
רציתי לעודד את בעלות הרזרבה השחלתית הנמוכה.
אני זוכרת שבעבר נכנסתי לגוגל וחיפשתי את משמעות התוצאה FSH מעל... 20 ורעדו לי הרגליים.
עד שהגעתי לפורוםן פוריות ושם נשים טובות ויקרות העלו קישורים לסיפורים טובים, מעודדים, כאלה שאת נאחזת בהם כמו בטיפת האויר האחרונה רגע לפני טביעה.
אז לא טבעתי, חיה ובועטת וכאן כדי לספר, שבעברי ביצעתי בדיקות כלליות, ביניהן בדיקות הורמונליות עקב בעיה רפואית.
בדרך אגב הסתבר לי שיש סיכוי שאזדקק לתרומת ביציות.. !!!!
אני זוכרת שאמרתי לעצמי שאין מצב שלא יכול להיות.
בדיוק נפרדתי מבן זוגי. וכל העניין הזה היה קשה לעיכול.
כמו שאמרתי FSH 20 ואני לא צעירונת.
אם לקצר סיפור ארוך, הלכתי למספר רופאים ברמת הידיעה, להבין אם זה נכון.. כי רופא הנשים לא ידע מה לעשות עם הנתון הזה לבחורה שבכלל אל התכוונה להרות. כל הרופאים היו חמורי סבר, ברמה מפחידה. וגם המליצו על ניתוח מקדים ועוד פרוצדורות.
אני פשוט נבהלתי מכל הדבר הזה.
לא האמנתי למה ששמעתי.
אם לקצר סיפור ארוך, כל כך לא האמנתי שהמשכתי כמובן לקחת אמצעי מניעה והכל, מתוך הבנה שמעולם לא ניסיתי להרות אז איך אפשר להיות בטוחים כל כך.
אם לקצר סיפור ארוך -
כעבור תקופה ומבלי שהתכוונתי - הריתי, טבעי (!) בהריון מופלא ופלאי שכלל כמה אשפוזים ושמירה.
וילדתי תאומים.
שווה כל כך להאמין בעצמנו, לדעת שההכל בסדר ושזה יבוא.
באמת.
מאחלת לכולן הפתעות מהסוג הטוב ביותר.