עט כחולה? עט נובעת? אפשרי?

[Mידאס]

עט כחולה? עט נובעת? אפשרי?

אם דיו היא נקבה ועט הוא זכר, האם ניתן לומר "עט כחולה" (כלומר עט שהדיו שבה הוא בצבע כחול), או "עט נובעת"? (עט שהדיו שבה נובעת).

תודה מראש לעונים

 

[יאקים2]

ניֶיט! לא ולא! מוש מומכין! נֶוֶור!

אמנם דיו הוא ממין נקבה (אבל גם ממין זכר, בדומה ל:שמש, פנים, רוח, דרך ועוד), אך אין לכך כל קשר למינו של עט שהוא זכר מובהק - עט נובע זה יקר ונדיר!

 

[Mידאס]

אבל למה?

הרי העט עצמו לא נובע, זו הדיו שנובעת מתוכו.

פשפשתי קצת בגוגל וזו ההגדרה שקיבלתי למילה "נובע" - יוֹצֵא החוצה בזרימה, פּוֹרֵץ בזרם, קוֹלֵחַ.

אם כן, העט הוא לא זה שיוצא החוצה בזרימה, הוא לא פורץ בזרם והוא לא קולח. זו הדיו שיוצאת החוצה בזרימה ממנו, לא? אם כך מדוע אפוא יש לומר "עט נובע"?

ואם כבר, האם זה נכון לומר "מעיין נובע"? לפי ההסבר שסיפקתי לעיל, המים הם שנובעים מתוך המעיין/האדמה ולא המעיין נובע מתוך עצמו.

 

[מוגג]

אתה פותח דלת?

אתה סוגר אותה? הרי הפתח נסגר ולא הדלת?!
השפה אינה אלגברה צרופה.

 

[Mידאס]

ובכ"ז? תשובה קצת פחות מתלהמת

ועם קצת יותר הגיון?

 

[מוגג]

איני מסוגל.

מחל לי בטובך.

 

[Mידאס]

אם רק היה בי קצת טוב

אולי זה היה קורה. מכיוון שההפך הוא הנכון, אינך נמחל.

 

[יאקים2]

התשובות שקיבלת אינן מתלהמות.

הגיע הזמן שתבין שללשון ישנו "היגיון" משל עצמה, והוא אינו היגיון מתמטי, אלא עסקינן
בתהליכי לשון שהם במהותם סוציולוגיים, פסיכולוגיים, נטיות אישיות ועוד ועוד...

 

[Mידאס]

"הגיע הזמן"

זה לא שאני כל הזמן שואל פה שאלות, אתה יודע. אפשר לספור על כף יד אחת את כמות הדיונים שהשתתפתי בהם בפורום הזה, מאז ומעולם.

 

[Mits Petel]

יש צירופים שמשמעותם נבנית באופן

קומפוזיציונלי מתוך משמעות חלקיהם והדרך שבה הם מצטרפים, למשל:

בלשן ישראלי = מצביע על אובייקטים שנמצאים בקבוצת החיתוך של קבוצת הבלשנים וקבוצת הישראלים (ובמילים פשוטות: כאלה שהם גם בלשנים וגם ישראלים).

מצד שני יש צירופים שמשמעותם אינה נבנית באופן קומפוזיציונלי.

למשל: אקדח צעצוע זה לא אובייקט שנמצא בחיתוך בין קבוצת האקדחים וקבוצת הצעצועים (מדובר בצעצוע שצורתו כאקדח, והוא לא באמת אקדח).

גם משמעותו של הצירוף "עט נובע" אינה מחושבת באופן קומפוזיציונלי. רוב הסיכויים שבמקרה הזה אין חישוב כלל, אלא מדובר בצירוף כבול.

 

[Mידאס]

ומה עם הפתח?

האם כשאתה פותח את הדלת אתה פותח את הפתח? האם הפתח, מעצם היותו כזה, הוא לא פתוח כבר?

והאם ניתן בכלל לומר "לפתוח דלת"? כי הדלת הרי מסתובבת על ציר. האם לא נכון לומר "סובב את הדלת", או משהו בסגנון?

אני מבין מהתשובות פה, שיש לומר "עט נובע" ולא "עט נובעת", וכן שניתן לומר "לפתוח דלת", אך מהו ההסבר הלשוני, הרי לא קם אדם יום אחד והחליט ש"ככה אומרים וזהו". לשפה צריך שיהיה גם הגיון, ואני משום מה לא מוצא הגיון בדוגמאות שלעיל.

 

[איתי שלר]

שתית פעם כוס יין משובח?

אם כן אני בטוח שגם תצליח לפתוח דלת.
זה מה שנקרא מטונימיה.

 

[Mידאס]

לא הבנתי את ההקבלה

לא שותים את הכוס, שותים את היין, והיין משובח. לא?

 

[איתי שלר]

אבל

אומרים: שתיתי כוס, שתיתי חמש כוסות, אף על פי שרק אנשים בעלי הפרעה נפשית שותים את כוס הזכוכית עצמה.
זה הדמיון לפתיחת הדלת, ואמור זו מעין מטונימיה.

 

[איתי שלר]

ואמור>וכאמור

 

[יאקים2]

לעניות דעתי, "לשתות כוס יין" - אינו דוגמה

טובה, כי הכוס משמשת ככַמָּת, ולכן ברור שאין שותים את הכוס, אלא את כמות המים שהיא מכילה.
מן הצמדים הבאים ברור למה אני מכוון:
שתיתי כוס/ גביע/ צנצנת/ספל/ בקבוק מים/יין/ מיץ/סודה...(הכמתים הם לוואי, והנוזל הנו המושא התחבירי...)
שברתי כוס, גביע, ספל/ בקבוק מים/יין/ מיץ/סודה (הכוס/ הגביע/הבקבוק... הם המושא, ואילו הנוזלים שבתוכם הם הלוואים מבחינה תחבירית)

 

[איתי שלר]

אם

אם רצונך בדוגמאות חד-משמעותיות יותר:
הכוס נשפכה על הרצפה (לא כמת).
תסיים לשתות את הכוס (גם לא כמת שהרי אין ידוע מהי הכמות שבכוס).

 

[חוכך בדעתו 2]

אפשר גם ללכת בכיוון הפוך: מהתכולה אל הכלי.

- אכלתם משהו?
- כן, ניגבנו חומוס.

האם החומוס הוא ש"נוגב"? לא כי. הצלחת.

ואם תאמר אין כאן אלא השמטה, והכוונה היא ל"ניגבנו צלחת חומוס". אומר לך, שמא צלחית (צלחת קטנה) הייתה זו, או אולי כילינו רעבוננו בניגוב של שלוש צלחות. הנקודה החשובה כאן, לטעמי, שבאמצעות אובייקט אחד הקשור בקשר כלשהו לאובייקט אחר אתה מוסר מידע על האובייקט האחר.

 

[sailor]

בשביל מה להמציא צלחית אם יש צלוחית?

 

[חוכך בדעתו 2]

תודה. חשבתי שצלוחית משמעה רק מין בקבוק (לצור

על פי צלוחית), אך בעקבות הערתך התברר לי שיש לה כבר ל'צלוחית' במשמעה האחר (צלחת קטנה) אחיזה איתנה בשפה.
שוב תודה וחג שמח.