עזרההה

nataliebnn

New member
עזרההה

ההקדמה שמחה ההמשך הרבה פחות- מדובר בילד בן שנה שיישן במיטתו אשר היתה בחדר הורים -לאחר בעיות במעבר משינה בחדר הורים לשינה בחדר הילד קיבלנו המלצות לעבור לישון עם הילד בחדרו על מנת שירגיש בטוח בחדרו. אנחנו כבר שבוע ישנים בחדרו של הילד ואכן יש שיפור משמעותי -הוא יישן לילה שלם ולא מתעורר (לא למוצץ ולא לבקבוק) בנוסף בשעת ההשכבה 19:30 הוא הולך לישון לבד, אנחנו מניחים אותו במיטתו לאחר שאכל את הבקבוק ולאחר רבע שעה הוא נרדם לבד .וכאן מתחילה הבעיה אתמול לאחר שהוא נירדם החלטנו להעביר את המזרון בחזרה לחדרנו. בשעה אחד וחצי בבוקר הילד התעורר וקלט שאנחנו והמיזרון לא בחדר ושוב חזרנו לסיפור הישן צרחות בלתי פוסקות גם כשהייתי בחדר וניסיתי להרגיע- ללא הועיל הילד פשוט פחד שאני יעזוב את החדר כשניסיתי לראות אולי הוא יירגע לבד -פתאום שמעתי אותו מקיא לבסוף החזרנו את המיזרון שלנו לחדרו והילד פשוט יישן כל הלילה. מה עלינו לעשות?הילד פשוט מפחד לישון לבד-כל עוד הוא יודע שאנחנו יישנים איתו בחדר הוא יישן בלי בעיות לילה רצוף ואפילו נרדם לבד אבל ברגע שהוא קלט בלילה שאין מיזרון ואין אמא ואבא הוא פשוט בחרדה
 
לדעתי התשובה נמצאת בתוך מה שכתבת

הילדון מפחד לישון לבד. שינויים שאתם עושים במהלך הלילה גורמים לו לפחד יותר (הייתם שם כשנרדם, כשהוא מתעורר כבר לא... למה לא להשאיר את המיטה שלו בחדר עד שהוא יהיה מוכן בעצמו למעבר הזה? לטפל בחרדה, להכין אותו למעבר ולעשות את זה איתו יחד ולא בהסתר.. גם אני לא אוהבת לישון לבד, יש גם מבוגרים לא אוהבים לישון לבד, יש ילדים שמתאים להם ויש ילדים שלא... גילוי נאות - הכותבת ישנה בלינה משותפת ב8 וחצי השנים האחרונות בכל פעם עם ילד אחר (כרגע למשל, שניים חולקים איתי את החדר, הקטנה בת רבע לשלוש והאמצעי בן חמש שמגיע קבוע בשעות הלילה)
 

mitmit11

New member
יש צורך בשינוי הרגלים הדרגתי

אצלי העברנו די מוקדם לחדר משלו אבל עד ממש לא מזמן היינו מחוייבים לשבת לידו + ליטופים + בקבוק במיטה שעה וחצי-שעתיים. הרעיון הוא לשנות הרגלים בהדרגה. מה שחשוב הוא שלא מתייאשים ולא הולכים אחורה. לדעתי היאשית - ותרו לחלוטין על עניין המזרן. שימו כורסא או כיסא די נוח ליד המיטה שלו. שבו שם עד שירדם. אם מתעורר שוב לשבת. לאט לאט מתחילים לצאת מהחדר גם כשהילד ער (אבל רגוע). אפשר להגיד לו "אמא כבר חוזרת" וכו, לא תמיד הם מפנימים. אני לא בגישה של לתת לילד לבכות. זו גם הסיבה שההדרגתיות של התהליך אצלנו לקחה מעל לחודשיים. הוא בכה - חזרנו מיד, הרגענו (בלי להוציא מהמיטה) ושוב ישבנו לידו קצת. אם אתם לא חזקים מספיק לעשות את זה לבד כדאי לשקול יועצת שינה שתכלס באה לפקח על ההורים. לפעמים כשצריך לתת דין וחשבון למישהו חיצוני יותר מקפידים על הכללים
 
למעלה