עורבא פרח

  • פותח הנושא TJ
  • פורסם בתאריך

TJ

New member
עורבא פרח

'עורבא פרח' זהו שמו של עורב
ארמית ועברית עד מאוד הוא אוהב
מנקד ומגיה ומְפָסֵק בימים
ובלילה לומד בעל פה פתגמים

אם יונה ברחוב תברכו: 'בוקר טוב'
אזי 'צפרא טבא' יענה בלי לחשוב

ב'אסותא' ינחם ינשוף מתעטש
אם ימצא בדל סיגר – יאמר 'אין עשן בלי אש'

כשיראה חתלתול מחטט בתוך פח
יספר לו שאין בוכים כשנשפך

כשיפגוש בסוס שלועס רתמתו
יזכיר לצדיק נפש בהמתו

'ראי דרכיך וחכם' הוא יאמר לנמלה
ולקצין חולף ברחוב יציע שמלה

'על טעם וריח' יאמר לכלבלב
וכשימצא פירצה הוא יקרא לגנב

הוא לובש בגד כפת
וחוטף לו פתח
ויודע תמיד אם השווא נע או נח

יום אחד הוא נמנם על מרפסת קינו
קצת הסב לשמאלו, קצת שכח ימינו

עצם את עיניו, נחר וחלם:
איך ארח זרזיר אבל לא לחינם

משנתו התעורר למשמע ילדה שצורחת:
"שיואו באמשלי – איך אני מתפדחת!
פחחח..כאילו דא? או-אמ-גי, את שומעת?
אני בכזה במקל לא נוגעת!"

חמתו של עורבא בערה בו בזעם
שימי לב ללשונך! הוא גער בה כרעם

חייבת להפסיק, יש עורב מקרצץ
שמבלבל לי ת'מוח מצמרת העץ
אמרה הילדה וסימנה לו תנועה
ועורבא החליט כי הגיעה שעה

להציל את כבוד העברית הנרמסת
והחל להשליך על ראשה ממרפסת
תמונה ממוסגרת של אבשלום קור
גם כרכים של מילון בה צלף לפי תור
אבן שושן כרך אלף ועד מילואים
קונקורודנציה ושוויקה, מילון רב מילים

הוא שפך עליה מים [אם כי בלי התינוק]
ולא חדל להציק עד שהחלה לזעוק
על ראשה הוא צלל מאיגרא רמה לבירא
עד שאת כל חברותיה ילדה זו הזהירה:

יש עורב משוגע אז שימרו על הפה
בעברית השתמשו בקפידה ויפה
וזכרו תמיד את הכלל הראשון
החיים והמוות ביד הלשון!

© כל הזכויות שמורות למנשה מוקמאל.
 
ד"ר מנשה מוקמאל, מומחה ילדים, בני ברק. שאפו!


 

קלייטון.ש

Active member
לגבי לשפוך את המים עם התינוק

קראתי שמקור הביטוי במנהגי הרחיצה בימי הביניים (או בסביבה) לפיהם משפחה שלמה השתמשה באותם מי אמבטיה, החל מראש המשפחה, דרך הנשים, אחרי כן הילדים, ולבסוף התינוקות. ואז היו סוף סוף שופכים את המים, והיו אמורים להיזהר להוציא קודם את התינוק האחרון שרחצו.
 

TJ

New member
זה נמשך עד היום בהסעות

כשאת התינוק האחרון שוכחים במכונית.
 
למעלה