עונג שבת - מדרשים פנינים וסיפור לשולחן שבת

עונג שבת - מדרשים פנינים וסיפור לשולחן שבת

"אדם כי יקריב מכם..." (ויקרא, פרק א' פסוק ב') "מכם" בגימטריה מאה, רמז למה שאמרו רבותינו שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. בספר שו"ת תירוש ויצהר הביא רמז שאפשר לצאת ידי חובה בשמיעת ברכות של ספר תורה. שנאמר: "האלף לך שלמה" (וכל ברכבה שווה עשרה זהובים, ולמאה ברכות הרי הם אלף זהובים) ובשבת יחסרו עשרים ברכות, שנוסיף על הברכות של כל יום, ברכות הקידוש וסעודה שלישית, ויש להשלימם בפירות ומגדים, וזהו "מאתיים לנוטרים את פריו" ומי שאין לו פירות וישב בבית הכנסת ומקשיב לברכות התורה וההפטרה בכך משלים המנין וזהו "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני" סיפור לשבת אחד מגדולי חשובי ורבני תוניס הלך עם שניים מתלמידיו ולפתע בא מולם שודד ערבי, וחוסם דרכם ומאיים להרוג את הרב, התלמידים ניסו לשדלו אך הוא בשלו. הרב שראה כי כלתה אליו הרעה ביקש מתלמידיו להתרחק, קודם שיהרוג את הרב ניתן לו שהות לבקש בקשתו האחרונה. הרב ביקש כוס מים ובירך בהתלהבות עצומה ברכת "שהכל נהיה בדברו" וראה זה פלא, באותו זמן הגיחה חבורת שודדי דרכים שונאי ישראל ומנהיג החבורה אמר לערבי: "את כל היהודים אתה יכול להרוג רק לא את רבם". בינתיים חיפש הערבי את שני התלמידים שברחו ונעלמו מהמקום. אחר כך סיפר הרב לתלמידיו: "לא לכוס המים הייתי זקו אלא לברכת "שהכל" שכך מקובלני שעל ידי ברכת "שהכל" בכוונה ניתן לקרוע גזר דין קשה ואין בריה יכולה לעמוד מולו. ("עונג שולחן שבת")
 
למעלה