על השולחן. צועקת "הצילו". אף אחד לא שומע אותי. אין תגובה. אפילו לא מילה אחת. אפילו לא "חכי רגע, מגיעים לעזרה". לא מילת הרגעה אחת. כמה שזקוקה לה עכשיו. נשארת על השולחן. לבד. מהרהרת, האם יש טעם בצעקה?
עדיף לך לצעוק מאשר לאפשר לצעקה הלא נשמעת לקנן בתוכך יתרה מזו צעקה עדיפה על שתיקה, שכן יש בה בכדי לתת סיכוי לתקווה שהרי אם יעבור מישהו במקרה, באקראי, באופן לא מתוכנן הוא ישמע את צעקתך את השתיקה לא ישמע. גם אם יחלוף ממש בקרבתך