עולמו של היהודי הלבן - חומר למחשבה
אני קורא באינטרנט טורי דעות רבים של היהודי הלבן. בכל פעם יש לו שם אחר, אבל עולמו הוא תמיד אחד – עולמו של יהודי לבן. צריך להקדים ולומר שהיהודי הזה הוא לא רק לבן, הלא גם חילוני, שמאלני, דובר עברית רהוטה ובמצב כלכלי טוב. כמו יאיר לפיד, אהרון ברק, משפחת אולמרט. אבל מכל התארים וההגדרות, הזהות היהודית והצבע הלבן הם החשובים. האחד נותן לו את הלגיטימציה לשלוט במדינת היהודים, והאחר נותן לו את תחושת הטוהר, הזוך והניקיון. כי יפים הם החיים בעולמו של היהודי הלבן. בעולם מושלם זה, הוא לבדו דואג לכל המיעוטים. אין קיפוח עדתי, אין רדיפה דתית, אין הטיה פוליטית, ואין התעלמות מגזרית. מקסימום קצת אפליית נשים בריאה. בכל אופן, כולם צריכים להיות שמחים בחלקם כי היהודי הלבן שולט במצב: יהודים לבנים שומרים על החוק, יהודים לבנים קובעים את השיח התקשורתי, ויהודים לבנים גם מגיעים לראש הפירמידה המחוקקת והמבצעת. בעולמו של היהודי הלבן אין ש"ס ואין מפד"ל, אין מפלגות עולים ואין מפלגות ערביות. בעולם קסום זה נציגי המיעוטים תופסים את מקומם ברשימות כלליות בעלות גוונים שונים של מדיניות חוץ, אבל כולן פטריוטיות ותומכות נלהבות בממסד. בעולם הזה, האנטי ממלכתיות נחשבת לעבירה על החוק. ומכיוון שהיהודי הלבן יודע לדאוג לנתיניו, אין לבני המיעוטים מה לדאוג – כל אחד יקבל את הפירורים המגיעים לו. אם המיעוט ישכח לרגע מאין הוא בא, הוא יוכל להיות אפילו שר בכיר או מגיש טלוויזיה מפורסם. אם הוא לא יישכח, הוא יוכל להיות סגן-שר בלי תיק, או שותף להגשת תוכנית רדיו עם יהודייה לבנה. והכי חשוב: בעולמו של היהודי הלבן, אין הוא נצרך למחשבה מורכבת, כמו כיצד נראה אותו עולם מנקודת מבטו של האחר. א.ס
אני קורא באינטרנט טורי דעות רבים של היהודי הלבן. בכל פעם יש לו שם אחר, אבל עולמו הוא תמיד אחד – עולמו של יהודי לבן. צריך להקדים ולומר שהיהודי הזה הוא לא רק לבן, הלא גם חילוני, שמאלני, דובר עברית רהוטה ובמצב כלכלי טוב. כמו יאיר לפיד, אהרון ברק, משפחת אולמרט. אבל מכל התארים וההגדרות, הזהות היהודית והצבע הלבן הם החשובים. האחד נותן לו את הלגיטימציה לשלוט במדינת היהודים, והאחר נותן לו את תחושת הטוהר, הזוך והניקיון. כי יפים הם החיים בעולמו של היהודי הלבן. בעולם מושלם זה, הוא לבדו דואג לכל המיעוטים. אין קיפוח עדתי, אין רדיפה דתית, אין הטיה פוליטית, ואין התעלמות מגזרית. מקסימום קצת אפליית נשים בריאה. בכל אופן, כולם צריכים להיות שמחים בחלקם כי היהודי הלבן שולט במצב: יהודים לבנים שומרים על החוק, יהודים לבנים קובעים את השיח התקשורתי, ויהודים לבנים גם מגיעים לראש הפירמידה המחוקקת והמבצעת. בעולמו של היהודי הלבן אין ש"ס ואין מפד"ל, אין מפלגות עולים ואין מפלגות ערביות. בעולם קסום זה נציגי המיעוטים תופסים את מקומם ברשימות כלליות בעלות גוונים שונים של מדיניות חוץ, אבל כולן פטריוטיות ותומכות נלהבות בממסד. בעולם הזה, האנטי ממלכתיות נחשבת לעבירה על החוק. ומכיוון שהיהודי הלבן יודע לדאוג לנתיניו, אין לבני המיעוטים מה לדאוג – כל אחד יקבל את הפירורים המגיעים לו. אם המיעוט ישכח לרגע מאין הוא בא, הוא יוכל להיות אפילו שר בכיר או מגיש טלוויזיה מפורסם. אם הוא לא יישכח, הוא יוכל להיות סגן-שר בלי תיק, או שותף להגשת תוכנית רדיו עם יהודייה לבנה. והכי חשוב: בעולמו של היהודי הלבן, אין הוא נצרך למחשבה מורכבת, כמו כיצד נראה אותו עולם מנקודת מבטו של האחר. א.ס