bluetartuga
New member
עולם קטן בעיות גדולות
קודם כל אציין שאני מעתיק את ההודעה הזאת לכמה פורומים מקבילים - לא כדי לחפור אלא פשוט כדי לקבל מגוון דעות ולשמוע כמה שיותר אנשים, כי באמת אין לי עם מי להתייעץ על כך ואני לא יודע בדיוק איזה פורום יוכל לתת לי מענה הכי טוב.אז אם ראיתם את ההודעה כבר אני מתנצל מראש.... ובכן- אני בן 31 (עוד מעט). בארון לגמרי. מהמרכז. עד לא מזמן גרתי לבד בשכירות וחזרתי לאחרונה לבית ההורים עד שהדירה שקניתי לאחרונה תתפנה מיושביה. מעולם לא הייתי קשור לקהילה ולא ממש קראתי או כתבתי בפורומים השונים. לא הרגשתי צורך, פחדתי, היה לי נוח במקום שהייתי (או כל תירוץ אחר שתבחרו...) לפני כשמונה חודשים החלטתי שנשבר לי מהמצב שאני לבד כל הזמן, בעוד שאנשים מסביבי מתחילים להסתדר בחיים, בעיקר מבחינה זוגית והחלטתי לעשות משהו. היות ואני כאמור בארון ולצאת ככה פתאום לא היה לי אומץ החלטתי לעשות צעדים קטנים ולזרום ולראות מה יקרה. אמרתי לעצמי "היי יש לך צלמת רשת והעולם שם גדול" והחלטתי לפתוח כרטיס באתר הכירויות לגייז בחו"ל. הרגשתי יתר נוח להחשף שם ולדבר עם אנשים שככל הנראה לא אפגוש מחר בסופרמרקט או שאח שלהם למד איתי בתיכון או משהו בסגנון.... פגשתי אנשים נחמדים יותר ונחמדים פחות ועם חלק אפילו שמרתי על קשר יום יומיים או מעט יותר. כמובן שלא ציפיתי לכלום ולא ממש הופתעתי שלא נוצר שום קשר רציני כי אחרי הכל בעיקר חיפשתי מישהו כמוני שאפשר לדברי איתו בפתיחות. ואז זה קרה - הדבר שבעקבותיו אני כותב פה: הכרתי את F (השם שמור במערכת....חחח) F הוא בחור בן 24 , סטודנט, חמוד אינטיליגנטי, רגיש ומקסים בכל מובן. הבעייה היחידה- הבחור מקולומביה, לא פחות ולא יותר. מייד כשהתחלנו לדבר באתר נוצר בנינו סוג של קליק מטורף. הוא מדבר אנגלית שוטפת וגם אני ככה שהשפה לא היוותה אף פעם מגבלה, יש דברים שמילים לא יכולות לבטא בכלל הרי. אחרי שעתיים עברנו למסנג'ר ומאז חצי שנה אנחנו בקשר יומיומי קבוע, ותודה למי שהמציא את המסנג'ר והסקייפ. אם אתם אומרים לעצמכם עכשיו שמדובר בסוג של אשליה ווירטואלית ואני חי בסרטים - אני חייב לעצור אתכם ולהדגיש- מדובר אכן בקשר מוזר ומשונה בגלל המרחק הרב, אבל הקשר הוא ממשי ביותר. כשאוהבים מישהו ויש את החיבור הקוסמי הזה, תרתי משמע, מרגישים את זה. אנחנו מדברים כל יום ולעיתים שעות.חצי שנה אחרי ועדיין לא משעמם לנו. הוא צחק ואמר פעם שהשיחות שלנו נשמעות כמו זוג נשוי שמספר אחד לשני איך עבר עליו היום. רק מה..הוא נמצא 8500 ויותר ק"מ מפה. שנינו לא טיפשים ומפוקחים ומייד כשהבנו שמתפתחת פה אהבה, אמרנו שזה עלול להסתיים רע מאוד. נשבענו והצהרנו והסכמנו שאם מי מהצדדים מוצא קשר ממשי בארצו שלו- נישאר ידידים ונאפשר לצד השני להמשיך את חייו. אבל מילים לחוד ומעשים לחוד- בנתיים אני מאושר מהקשר איתו ורוצה לקדם את הקשר (עוד בהמשך על זה) והוא טוען שלא מעניין אותו כרגע למצוא חבר בקולומביה וטוב לו ככה כרגע. חשוב שתדעו ש F מנוסה ממני והיה לו חבר רציני עד מעט לפני שהכרנו. לאחרונה שנינו הבענו רצון להפגש איכשהו ולנסות לפחות, לתת לקשר הכמעט בלתי אפשרי הזה סוג של צ'אנס. היות ואני כאמור בעל עבודה מסודרת ורכוש ולא יכול לעזוב הוא הביע נכונות לבוא לפה. כמובן הוא חושש מהשפה והמפגש עם ארץ ותרבות שזרים לו לחלוטין אבל סיפר על כך למשפחה שנתנה פחות או יותר את ברכת הדרך. מבחינה טכנית תוך חודשיים אני עובר לדירה שרכשתי והוא יוכל לבוא לטיול-ביקור פה שבמהלכו נבחן את הקשר ונראה אם יש לזה עתיד...במידה ויש לזה עתיד - אני גם אהיה חייב לספר לקרובים או למשפחה וזה יהיה טריגר טוב להגיד "שמעו - ככה אני וככה בחרתי" מבחינתו הוא אמר לי שכשהצעה קונקרטית ממני תגיע לבוא לבקר - הוא יקבל את ההחלטה שיכולה לשנות את חייו וכרגע הוא לא רוצה להלחיץ את עצמו בעניין, אבל שלא תטעו, הוא רוצה ופשוט חושש להלתהב יתר על המידה כדי לא להתאכזב בסוף אם דברים יתפקששו. אגב- ביררתי בנתיים כמה פרטים במשרד הפנים ובאגודה וסיפרו לי על התהליך הארוך והמורכב של קבלת אישורי שהיה וישיבת קבע. אני מבין שמדובר בתהליך ביקורקטי ארוך ומתיש אבל בשביל אהבת אמיתית וחיים חופשיים כמו שתמיד רציתי אני מוכן לקחת את הסיכון. עד כאן הסיפור שלי ואני ממש מעריך את מי שקרא את הכל - דפקתי חפירה
ושתבינו זהממש בקצרה כי קשה להכניס חצי שנה של קשר לפוסט בפורום אם מישהו רוצה לשאול משהו או חסרים פרטים אני אשמח להשלים. אז מה אני רוצה שאלתם? היות ואין לי כל כך עם מי לדבר על זה או ממי לשמוע עצה או דעה בדבר -אני אשמח לכל תגובה, הערה, רעיון או נקודות למחשבה. אם מישהו חווה דבר דומה אני אשמח ללמוד מהניסיון ולשמוע גם אם למישהו קרה דבר דומה והקשר הצליח - אני יותר מאשמח לשמוע על הקשיים או הלבטים שהיו לו ואיך זה הסתדר (או לא..) תודה מראש למי שיגיב. גיא
קודם כל אציין שאני מעתיק את ההודעה הזאת לכמה פורומים מקבילים - לא כדי לחפור אלא פשוט כדי לקבל מגוון דעות ולשמוע כמה שיותר אנשים, כי באמת אין לי עם מי להתייעץ על כך ואני לא יודע בדיוק איזה פורום יוכל לתת לי מענה הכי טוב.אז אם ראיתם את ההודעה כבר אני מתנצל מראש.... ובכן- אני בן 31 (עוד מעט). בארון לגמרי. מהמרכז. עד לא מזמן גרתי לבד בשכירות וחזרתי לאחרונה לבית ההורים עד שהדירה שקניתי לאחרונה תתפנה מיושביה. מעולם לא הייתי קשור לקהילה ולא ממש קראתי או כתבתי בפורומים השונים. לא הרגשתי צורך, פחדתי, היה לי נוח במקום שהייתי (או כל תירוץ אחר שתבחרו...) לפני כשמונה חודשים החלטתי שנשבר לי מהמצב שאני לבד כל הזמן, בעוד שאנשים מסביבי מתחילים להסתדר בחיים, בעיקר מבחינה זוגית והחלטתי לעשות משהו. היות ואני כאמור בארון ולצאת ככה פתאום לא היה לי אומץ החלטתי לעשות צעדים קטנים ולזרום ולראות מה יקרה. אמרתי לעצמי "היי יש לך צלמת רשת והעולם שם גדול" והחלטתי לפתוח כרטיס באתר הכירויות לגייז בחו"ל. הרגשתי יתר נוח להחשף שם ולדבר עם אנשים שככל הנראה לא אפגוש מחר בסופרמרקט או שאח שלהם למד איתי בתיכון או משהו בסגנון.... פגשתי אנשים נחמדים יותר ונחמדים פחות ועם חלק אפילו שמרתי על קשר יום יומיים או מעט יותר. כמובן שלא ציפיתי לכלום ולא ממש הופתעתי שלא נוצר שום קשר רציני כי אחרי הכל בעיקר חיפשתי מישהו כמוני שאפשר לדברי איתו בפתיחות. ואז זה קרה - הדבר שבעקבותיו אני כותב פה: הכרתי את F (השם שמור במערכת....חחח) F הוא בחור בן 24 , סטודנט, חמוד אינטיליגנטי, רגיש ומקסים בכל מובן. הבעייה היחידה- הבחור מקולומביה, לא פחות ולא יותר. מייד כשהתחלנו לדבר באתר נוצר בנינו סוג של קליק מטורף. הוא מדבר אנגלית שוטפת וגם אני ככה שהשפה לא היוותה אף פעם מגבלה, יש דברים שמילים לא יכולות לבטא בכלל הרי. אחרי שעתיים עברנו למסנג'ר ומאז חצי שנה אנחנו בקשר יומיומי קבוע, ותודה למי שהמציא את המסנג'ר והסקייפ. אם אתם אומרים לעצמכם עכשיו שמדובר בסוג של אשליה ווירטואלית ואני חי בסרטים - אני חייב לעצור אתכם ולהדגיש- מדובר אכן בקשר מוזר ומשונה בגלל המרחק הרב, אבל הקשר הוא ממשי ביותר. כשאוהבים מישהו ויש את החיבור הקוסמי הזה, תרתי משמע, מרגישים את זה. אנחנו מדברים כל יום ולעיתים שעות.חצי שנה אחרי ועדיין לא משעמם לנו. הוא צחק ואמר פעם שהשיחות שלנו נשמעות כמו זוג נשוי שמספר אחד לשני איך עבר עליו היום. רק מה..הוא נמצא 8500 ויותר ק"מ מפה. שנינו לא טיפשים ומפוקחים ומייד כשהבנו שמתפתחת פה אהבה, אמרנו שזה עלול להסתיים רע מאוד. נשבענו והצהרנו והסכמנו שאם מי מהצדדים מוצא קשר ממשי בארצו שלו- נישאר ידידים ונאפשר לצד השני להמשיך את חייו. אבל מילים לחוד ומעשים לחוד- בנתיים אני מאושר מהקשר איתו ורוצה לקדם את הקשר (עוד בהמשך על זה) והוא טוען שלא מעניין אותו כרגע למצוא חבר בקולומביה וטוב לו ככה כרגע. חשוב שתדעו ש F מנוסה ממני והיה לו חבר רציני עד מעט לפני שהכרנו. לאחרונה שנינו הבענו רצון להפגש איכשהו ולנסות לפחות, לתת לקשר הכמעט בלתי אפשרי הזה סוג של צ'אנס. היות ואני כאמור בעל עבודה מסודרת ורכוש ולא יכול לעזוב הוא הביע נכונות לבוא לפה. כמובן הוא חושש מהשפה והמפגש עם ארץ ותרבות שזרים לו לחלוטין אבל סיפר על כך למשפחה שנתנה פחות או יותר את ברכת הדרך. מבחינה טכנית תוך חודשיים אני עובר לדירה שרכשתי והוא יוכל לבוא לטיול-ביקור פה שבמהלכו נבחן את הקשר ונראה אם יש לזה עתיד...במידה ויש לזה עתיד - אני גם אהיה חייב לספר לקרובים או למשפחה וזה יהיה טריגר טוב להגיד "שמעו - ככה אני וככה בחרתי" מבחינתו הוא אמר לי שכשהצעה קונקרטית ממני תגיע לבוא לבקר - הוא יקבל את ההחלטה שיכולה לשנות את חייו וכרגע הוא לא רוצה להלחיץ את עצמו בעניין, אבל שלא תטעו, הוא רוצה ופשוט חושש להלתהב יתר על המידה כדי לא להתאכזב בסוף אם דברים יתפקששו. אגב- ביררתי בנתיים כמה פרטים במשרד הפנים ובאגודה וסיפרו לי על התהליך הארוך והמורכב של קבלת אישורי שהיה וישיבת קבע. אני מבין שמדובר בתהליך ביקורקטי ארוך ומתיש אבל בשביל אהבת אמיתית וחיים חופשיים כמו שתמיד רציתי אני מוכן לקחת את הסיכון. עד כאן הסיפור שלי ואני ממש מעריך את מי שקרא את הכל - דפקתי חפירה
ושתבינו זהממש בקצרה כי קשה להכניס חצי שנה של קשר לפוסט בפורום אם מישהו רוצה לשאול משהו או חסרים פרטים אני אשמח להשלים. אז מה אני רוצה שאלתם? היות ואין לי כל כך עם מי לדבר על זה או ממי לשמוע עצה או דעה בדבר -אני אשמח לכל תגובה, הערה, רעיון או נקודות למחשבה. אם מישהו חווה דבר דומה אני אשמח ללמוד מהניסיון ולשמוע גם אם למישהו קרה דבר דומה והקשר הצליח - אני יותר מאשמח לשמוע על הקשיים או הלבטים שהיו לו ואיך זה הסתדר (או לא..) תודה מראש למי שיגיב. גיא