עוד סיפור על מתאים לי..

[not afraid to try]

עוד סיפור על מתאים לי..

היום עשיתי סיבוב באזריעלי.. ניכנסתי ל"מתאים לי"..(יעני ML).. אני מסתכלת לי.. נוגעת בבגדים.. לפתא פתאום דוהרת לעברי מוכרת ובלי שאני אשאל.. בלי שאבקש או אביע ענין בבגד מסויים אומרת לי את המילים הבאות " פה זה "for two" אין את זה במידה שלך.... אני כל כך התעצבנתי אין לכם מושג.. אמרתי לעצמי בפנים" מי בכלל שאל אותך.. יא פוסטמה? למה שאני ארצה בכלל לקנות את הבגדים המכוערים האלה?"... בקיצור.. הבגדים מכוערים.. המחירים מופרזים.. היחס גרוע..וכמובן הגישה של "לירוק לבאר שממנה הם שותים" אבל אני בטח לא מחדשת כלום לאף אחד פה.. אז סתם רציתי לספר....

 

[כתומית]

למה לא לענות?

למה להישאר עם גוש של עלבון או כעס בגרון? אני זנחתי את הגישה הזו לפני כמה שנים (לא הרבה) ואני לא נשארת חייבת ולא מביאה על עצמי מטענים של עלבונות. מוכרת כזו היתה מיד מקבלת ממני תשובה בסגנון - "ואם אני לא מסתכלת בשבילי?" או "אני מפנטזת - מפריע לך?" כולל הבעה של תימהון מהול בשחצנות (מעושה) - היית רואה את המוכרת המטומטמת חוטפת את הפאנצ' הקטן הזה בבטן, לכל הפחות אומרת סליחה ובוודאי שלא נוהגת כך להבא. לענות.

 

[ויקי38]

הייתי עונה

רק מקריאת מה שכתבת אני נזעמת. היתי עונה תשובה פשוטה כשאבקש את עזרתך או עצתך אני אפנה אליך בינתיים את יכולה להמתין בצד. מסתובבת ממשיכה לדפדף במדפים ולא רואה אותה ממטר. אם במידה ומצאתי משהוא שנשא חן בעיני היתי פונה למוכרת אחרת ומבקשת שרות ממנה אם הדבילית עם הערות היתה פונה אלי הייתי דוקרת אותה שכנראה בשביל עמלות צריך קצת יותר שכל והרבה יותר טאקט מה שלה כנראה אין ולא יהיה. חרא שאני אצא בהרגשה רעה? שהיא תשאר לה שם בכלוב שלה עם ההרגשה הרעה והפדיחה (כי אני אגיד את מה שיש לי בקול רם).

 

[ילדה של החיים 18]

מסכימה עם ויקי...

ומתה לראות אותך עונה לה ככה

 

[גלית35]

../images/Emo46.gif../images/Emo20.gif