עוד לגבי סיום שנת הלימודים - בשנה הבאה רחל התינוקת עולה לכיתה ב'

[קלייטון.ש]

רחל תהיה בת 6. היא הוקפצה השנה לכיתה א'. בכיתה א', כצפוי, לא תרמו לה שום דבר.
את רוב מה שמלמדים שם היא יודעת מזמן, ואת מה שלא, היא משלימה בדקות במקום בחודשים.
אני אמרתי שאין טעם להמשיך לכיתה ב', גם את זה היא כבר עברה.
אמרתי שהיא בבירור מחוננת, בדרגה העליונה ביותר. לכן צריך להכניס אותה לבית ספר למחוננים.
אז אומרים לי - לא אי אפשר. קטנה מדי. רק השנה אולי תוכל לעשות איזה מבחני מיון של איזה משרד חינוך כלשהו. ורק אז החצופים יקבעו. אולי.
אמרתי אז לפחות תקפיצו אותה לכיתה ג'.
אמרו לי, אבא, היא קטנה מדי!
אז אומרים לי היא הולכת לחוגי העשרה, אפשר להביא לה מורים פרטיים.
אז בשביל מה היא הולכת לבית הספר? כדי לשחק בהפסקות עם אחיותיה התאומות?
איזו טפשות ואיזה בזבוז.

 

[כוכבית מצויה]

רחל תהיה בת 6. היא הוקפצה השנה לכיתה א'. בכיתה א', כצפוי, לא תרמו לה שום דבר.
את רוב מה שמלמדים שם היא יודעת מזמן, ואת מה שלא, היא משלימה בדקות במקום בחודשים.
אני אמרתי שאין טעם להמשיך לכיתה ב', גם את זה היא כבר עברה.
אמרתי שהיא בבירור מחוננת, בדרגה העליונה ביותר. לכן צריך להכניס אותה לבית ספר למחוננים.
אז אומרים לי - לא אי אפשר. קטנה מדי. רק השנה אולי תוכל לעשות איזה מבחני מיון של איזה משרד חינוך כלשהו. ורק אז החצופים יקבעו. אולי.
אמרתי אז לפחות תקפיצו אותה לכיתה ג'.
אמרו לי, אבא, היא קטנה מדי!
אז אומרים לי היא הולכת לחוגי העשרה, אפשר להביא לה מורים פרטיים.
אז בשביל מה היא הולכת לבית הספר? כדי לשחק בהפסקות עם אחיותיה התאומות?
איזו טפשות ואיזה בזבוז.

בית ספר נועד גם כדי לפתח מיומנויות חברתיות.
יש משמעות גם לכך שהילד יהיה בחברת ילדים אחרים באותה רמת בגרות רגשית.

 

[קלייטון.ש]

חברת ילדים אחרים

היא צמודה אל התאומות. בהפסקות האחיות נפגשות ומבלות את כל הזמן ביחד.
רחל לא בנתה יחסי חברות עם בני כיתתה בכלל.
זה גם היה עדיף אם היתה הולכת לבית ספר עם בני גילה, אבל שנמצאים ברמה השכלית שלה.
או קרוב לזה בכל אופן, לא חושב שיש עוד ילד בכזה גיל שיגיע לרמה שלה.
ואז גם התלות באחיות תפחת.
אבל "אי אפשר היא קטנה מדי".

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

היא צמודה אל התאומות. בהפסקות האחיות נפגשות ומבלות את כל הזמן ביחד.
רחל לא בנתה יחסי חברות עם בני כיתתה בכלל.
זה גם היה עדיף אם היתה הולכת לבית ספר עם בני גילה, אבל שנמצאים ברמה השכלית שלה.
או קרוב לזה בכל אופן, לא חושב שיש עוד ילד בכזה גיל שיגיע לרמה שלה.
ואז גם התלות באחיות תפחת.
אבל "אי אפשר היא קטנה מדי".

לא הבנתי, הן שלישייה ואתה רוצה להפריד ביניהן לשכבות גיל שונות?
ממש לא בריא, יגרור קינאה ויתמרמרות.
צעד כזה יחסל את הקשר ביניהן.

 

[סופהו 1]

לא הבנתי, הן שלישייה ואתה רוצה להפריד ביניהן לשכבות גיל שונות?
ממש לא בריא, יגרור קינאה ויתמרמרות.
צעד כזה יחסל את הקשר ביניהן.

ממה שזכור לי יש תאומות ויש אחת.
האם הן אחיות? בחיי שצריך לבקש עץ משפחה.

 

[סופהו 1]

אז אומרים לי היא הולכת לחוגי העשרה, אפשר להביא לה מורים פרטיים.
אז בשביל מה היא הולכת לבית הספר? כדי לשחק בהפסקות עם אחיותיה התאומות?
איזו טפשות ואיזה בזבוז.

אגב, ההורים יכולים להתארגן לחינוך ביתי ולהגיש בקשה לפטור מחינוך במסגרת.
לא שכל בקשה נענית, אבל אולי כדאי לנסות.

 

[דקל נור*]

אגב, ההורים יכולים להתארגן לחינוך ביתי ולהגיש בקשה לפטור מחינוך במסגרת.
לא שכל בקשה נענית, אבל אולי כדאי לנסות.

חברה של בתי הושארה בבית לחינוך ביתי. ריחמתי עליה ועל אחיה. נראה לי נורא לגדול כך. הורים תמיד יכולים להשלים תכנים אחהצ, סופשים וחופשים. זו גזירת בדידות על הילדים.

 

[סופהו 1]

חברה של בתי הושארה בבית לחינוך ביתי. ריחמתי עליה ועל אחיה. נראה לי נורא לגדול כך. הורים תמיד יכולים להשלים תכנים אחהצ, סופשים וחופשים. זו גזירת בדידות על הילדים.

אבל , אבל כשבית הספר/מערכת החינוך כל כך דפוקים... וזו ההרגשה שמתקבלת פה, אולי זה פתרון.

אני לא בעד חינוך ביתי של 1 ל-1. זו באמת גזירת בידוד.
אני מכירה מקרה באיזור יחסית לא מרכזי, כשהיתה קבוצת ילדים, בני פחות או יותר אותו גיל וההורים החליטו להשאיר ביישוב לחינוך ביתי.
מכיון שביישוב היו הורים שידעו ללמד ו"לתחזק" חינוך ביתי, זה היה מוצלח ובכתה ז' נכנסו לחטיבה האיזורית.
היום יש חוגים, שיעורים להעשרה ולמיטב זכרוני, מכתה ג' יש שליפה של תלמידים לתכניות מיוחדות בכתה בבית הספר או בבית ספר אחר, אפשר גם מורים פרטיים, אם זה ממש נדרש.

 

[אבח"י]

רחל תהיה בת 6. היא הוקפצה השנה לכיתה א'. בכיתה א', כצפוי, לא תרמו לה שום דבר.
את רוב מה שמלמדים שם היא יודעת מזמן, ואת מה שלא, היא משלימה בדקות במקום בחודשים.
אני אמרתי שאין טעם להמשיך לכיתה ב', גם את זה היא כבר עברה.
אמרתי שהיא בבירור מחוננת, בדרגה העליונה ביותר. לכן צריך להכניס אותה לבית ספר למחוננים.
אז אומרים לי - לא אי אפשר. קטנה מדי. רק השנה אולי תוכל לעשות איזה מבחני מיון של איזה משרד חינוך כלשהו. ורק אז החצופים יקבעו. אולי.
אמרתי אז לפחות תקפיצו אותה לכיתה ג'.
אמרו לי, אבא, היא קטנה מדי!
אז אומרים לי היא הולכת לחוגי העשרה, אפשר להביא לה מורים פרטיים.
אז בשביל מה היא הולכת לבית הספר? כדי לשחק בהפסקות עם אחיותיה התאומות?
איזו טפשות ואיזה בזבוז.

בדיוק בשביל זה, לשחק תוספת בהפסקות, להכיר ילדים בני גילה שרמת התפתחותם הרגשית דומה לשלה, אל תזלזל בזה.
הרבה מחקרים מצביעים שילדים מחוננים או גאונים כנכדתך, יש התעלמות ממצבם הרגשי, ומקפיציפם כיתות, נותנים להם ללמוד ממתמטיקה עם סטודנטים בני 20+, או אז עולמם הרגשי נדפק לגמרי, בטח לא היית רוצה את זה, נכון?
שום אסון לא יקרה לה, המחוננות הזו לא "תתקלקל" או "תתבזבז" - ובכל מקרה, היא תוצא לשיעורים מתקדמים אם תשאר במסגרת רגילה, ונכון, הרבה הורים כיום לילדים מחוננים מעדיפים שילמדו בבית ספר רגיל.
[כמאובחן רשמית כ-גאון/כמחונן אני יכול לומר שהסבל הרגשי אדיר גם כך כשמבינים שאו שונאים אותי או מעריצים אותי.. יאק]

 

[סופהו 1]

בדיוק בשביל זה, לשחק תוספת בהפסקות, להכיר ילדים בני גילה שרמת התפתחותם הרגשית דומה לשלה, אל תזלזל בזה.

נתקלתי במוסף לילדים של חינמון כלשהו:

"מה למדת היום בבית הספר, בני היקר?
אמא, אני חושב שלא למדתי דבר.
רק שיחקתי עם חבר, אולי בעצם שניים.
חפרנו תעלות ומלאנו אותן במים.
בשיעור רק ציירנו ושרנו שירים,
הייתי תורן והשקיתי עציצים.
את כריך החביתה שחיכה לי בתיק
חלקתי עם ילדה שביקשה ממני ביס.
אז אמא, נראה לי שלא למדתי משהו,
אבל היה לי כיף גדול."
"לא למדת משהו, בני? למדת הכל."
נועם שרון


כישורים חברתיים-שתו"פ, חיברות, חוקי משחק, שיחה, התמודדות עם הפסד, אולי התנהלות בניצחון, גם יצירתיות, אחריות, מילוי חובות, קצת מדע ופיסיקה- חפירת תעלות, זרימה.. התחשבות/נדיבות..

 

[קלייטון.ש]

כישורים חברתיים-שתו"פ, חיברות, חוקי משחק, שיחה, התמודדות עם הפסד, אולי התנהלות בניצחון, גם יצירתיות, אחריות, מילוי חובות, קצת מדע ופיסיקה- חפירת תעלות, זרימה.. התחשבות/נדיבות..

סוציאליזיה זה תפקיד מרכזי של מערכת החינוך, ודאי.
בנוסף למרכיב של בייביסיטר כדי לשחרר הורים לעבודה וקצת לנשום כמה שעות בלי הילדים שלהם.
מחנכים ילדים להיות מרכיב בחברה, להכיר את תכתיבי החברה, לרכוש יכולת למלא הוראות, למצוא את מקומם בהיררכיה, אם הם החלשים או החזקים.
בוודאי ללמוד דינמיקה של יחסים עם בני אדם אחרים, עם השווים להם - הילדים - וגם עם הנהלה ובירוקרטיה.
אבל במקרה של הילדים שלנו שחיים במשפחה בת 21 נפשות, עם עוד 15 ילדים שהם צריכים להסתדר ביניהם באופן שוטף, זה די מיותר. הילדים האלה לא צריכים שילמדו אותם את הדברים האלה בבית הספר.
התאומות נגיד עלו כמעט מיד למעמד של מנהיגות, אז נגיד שלהן זה טוב, לתרגל כישורי מנהיגות על אוכלוסיה גדולה יותר מאחיהן.
אבל רחל היא לא מנהיגה. להסתדר עם ילדים אחרים ועם שלל מבוגרים, היא יודעת.
היא צריכה מישהו או משהו שיקדם אותה מבחינת הכישורים השכליים שלה. זה לא יקרה במערכת החינוך. לא יקרה.

 

[סופהו 1]

היא צריכה מישהו או משהו שיקדם אותה מבחינת הכישורים השכליים שלה. זה לא יקרה במערכת החינוך. לא יקרה.

משרד החינוך מפעיל כיתות/בתי ספר /תכניות למצטיינים/מחוננים ושאר מתקדמים רק מכתה ג. אריקה לנדאו מפעילה חוגים מגיל הגן.
שישקלו באמת חינוך ביתי. פחות תלונות על מערכת החינוך (והיא רק בהתחלה, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע).

................................................................................................................
לא שאני מתנחמת בזה, אבל ישראל אינה חריגה בנושא.
מחברים ומשפחה אני יודעת שבארה"ב רק בחלק מהמדינות יש תכניות מגיל הגן ובדרך כלל איבחון פורמלי בכתה ב'.
באוסטרליה איבחון פורמלי מכתה ב' או ג'. נדמה לי שתלוי מדינה.
יש סיבה לכך שרק בכתה ג נערכים האיבחונים.
עד אז, אם לסבא יש זמן, יכולת ללמד בצורה נכונה, סבלנות ורצון, שיבקש רשות מההורים וילמד, או יאלץ לקטר בשקט.

 

[קלייטון.ש]

שישקלו באמת חינוך ביתי

כתבתי את זה לבת שלי. בינתיים לא ענתה. נראה לי שחסמה אותי.

 

[אבח"י]

סוציאליזיה זה תפקיד מרכזי של מערכת החינוך, ודאי.
בנוסף למרכיב של בייביסיטר כדי לשחרר הורים לעבודה וקצת לנשום כמה שעות בלי הילדים שלהם.
מחנכים ילדים להיות מרכיב בחברה, להכיר את תכתיבי החברה, לרכוש יכולת למלא הוראות, למצוא את מקומם בהיררכיה, אם הם החלשים או החזקים.
בוודאי ללמוד דינמיקה של יחסים עם בני אדם אחרים, עם השווים להם - הילדים - וגם עם הנהלה ובירוקרטיה.
אבל במקרה של הילדים שלנו שחיים במשפחה בת 21 נפשות, עם עוד 15 ילדים שהם צריכים להסתדר ביניהם באופן שוטף, זה די מיותר. הילדים האלה לא צריכים שילמדו אותם את הדברים האלה בבית הספר.
התאומות נגיד עלו כמעט מיד למעמד של מנהיגות, אז נגיד שלהן זה טוב, לתרגל כישורי מנהיגות על אוכלוסיה גדולה יותר מאחיהן.
אבל רחל היא לא מנהיגה. להסתדר עם ילדים אחרים ועם שלל מבוגרים, היא יודעת.
היא צריכה מישהו או משהו שיקדם אותה מבחינת הכישורים השכליים שלה. זה לא יקרה במערכת החינוך. לא יקרה.

"בנוסף למרכיב של בייביסיטר כדי לשחרר הורים לעבודה וקצת לנשום כמה שעות בלי הילדים שלהם."
מורים ומורות, גננות וגננים זכו ביושר להערה הנוראה הזו.
מערכת החינוך במהותה איננה שמרטף או "מתן חופשה" מהילדים. בכלל התיחסות לילדים, שאדם, בטח בחברה המערבית, בוחר להוליד ולגדל כאיזה עול, שצריך מנוחה ממנו, בעיניי תמוהה לגמרי.
הנכדה שלך תזכה לקידום ולשיפור המיומנויות האקדמיות שלה בכל מסגרת ציבורית בה תהיה. מאידך, עולמה הרגשי, שאינו פחות חשוב, לא יזכה אם יעבירו אותה ללמוד עם ילדים בעלי עולם רגשי, שאליו טרם הגיעה.

 

[שיח סלימאן]

רחל תהיה בת 6. היא הוקפצה השנה לכיתה א'. בכיתה א', כצפוי, לא תרמו לה שום דבר.
את רוב מה שמלמדים שם היא יודעת מזמן, ואת מה שלא, היא משלימה בדקות במקום בחודשים.
אני אמרתי שאין טעם להמשיך לכיתה ב', גם את זה היא כבר עברה.
אמרתי שהיא בבירור מחוננת, בדרגה העליונה ביותר. לכן צריך להכניס אותה לבית ספר למחוננים.
אז אומרים לי - לא אי אפשר. קטנה מדי. רק השנה אולי תוכל לעשות איזה מבחני מיון של איזה משרד חינוך כלשהו. ורק אז החצופים יקבעו. אולי.
אמרתי אז לפחות תקפיצו אותה לכיתה ג'.
אמרו לי, אבא, היא קטנה מדי!
אז אומרים לי היא הולכת לחוגי העשרה, אפשר להביא לה מורים פרטיים.
אז בשביל מה היא הולכת לבית הספר? כדי לשחק בהפסקות עם אחיותיה התאומות?
איזו טפשות ואיזה בזבוז.

עם הבת הגדולה היה לנו מצב הפוך. כמו כל בני המשפחה היא קראה וכתבה כבר בגיל 5 אבל הייתה קטנה מאד מבחינה פיזית ואשתי החליטה להשאיר אותה בגן עוד שנה.

אחיה שגדול ממנה בשנה עלה בנתיים לכתה ב ויצא שכשסיימה את הגן כבר שלטה בחומר של כתה ב. למרות זאת היא השתלבה יופי בכתה שגם שם הייתה מהנמוכות ורק אחרי כמה שנים עברה ללמוד במסגרת למחוננים.

בזמנו לא כל כך נראה לי להשאיר אותה שנה נוספת בגן אבל מאחר ובשנים האלו בקושי הייתי בבית השארתי לאשתי את ההחלטה שבדיעבד הסתברה כנכונה מאד.

 

[סופהו 1]

לכל מי שיש ילד/ה או נכד/ה במערכת החינוך יש תלונות/שאלות מהסוג הזה..

ענו לך שהיא קטנה מדי, כי נערך איבחון והוחלט שאינה בשלה ריגשית, או שברור שזה לא מתאים?
כי להיות סופר אינטליגנט וחסר בשלות ריגשית, בכתה עם ילדים שגדולים ממנה בשנתיים, לא מתכון טוב.

 

[קלייטון.ש]

הוחלט שאינה בשלה ריגשית

הבת שלי (הקטנה) אומרת לי שרחל היא בגיל רגשי שתואם לגיל הביולוגי.
אני אומר לה, שטויות.
תמיד כשאני בא, רחל מתנהגת ומפגינה בגרות ובשלות הרבה מעבר לגילה.
אומרת לי - סבא (היא קוראת לי רק סבא, בלי להוסיף את השם כמו עם שאר הסבאים), סבא מה שלומך? ספר לי על העבודה, רבת עם הרבה לקוחות?
ככה היא אומרת.
מספרת לי על הלימודים, על ספר שהיא קוראת, מסבירה לי מילים של שירים, מבינה ומתייחסת לכל מה שאני אומר כאילו היא בת 40.
הבת שלי אומרת על זה - זה רק איתך. כשאתה הולך היא חוזרת להתנהג כמו בת 5 ואפילו פחות. נעלבת שהשניצל בצד ימין ולא בצד שמאל של האורז, מתחבאת מתחת לשולחן על כל דבר הכי קטן שקורה, פורצת בבכי עם כל תסכול, ורצה אל "אמא אמא".
כן היא חכמה, והיא יודעת להשתמש בחוכמה שלה, גם עליך כדי להשיג ממך חוויה מסוימת.
אבל היא לא יכולה להיות בין ילדים שגדולים ממנה בוודאי בכמה שנים.
זה הבת שלי אומרת.
אז אולי אני אקח את רחל התינוקת ואני אגדל אותה. אולי זה יהיה עדיף לה.

 

[אבח"י]

הבת שלי (הקטנה) אומרת לי שרחל היא בגיל רגשי שתואם לגיל הביולוגי.
אני אומר לה, שטויות.
תמיד כשאני בא, רחל מתנהגת ומפגינה בגרות ובשלות הרבה מעבר לגילה.
אומרת לי - סבא (היא קוראת לי רק סבא, בלי להוסיף את השם כמו עם שאר הסבאים), סבא מה שלומך? ספר לי על העבודה, רבת עם הרבה לקוחות?
ככה היא אומרת.
מספרת לי על הלימודים, על ספר שהיא קוראת, מסבירה לי מילים של שירים, מבינה ומתייחסת לכל מה שאני אומר כאילו היא בת 40.
הבת שלי אומרת על זה - זה רק איתך. כשאתה הולך היא חוזרת להתנהג כמו בת 5 ואפילו פחות. נעלבת שהשניצל בצד ימין ולא בצד שמאל של האורז, מתחבאת מתחת לשולחן על כל דבר הכי קטן שקורה, פורצת בבכי עם כל תסכול, ורצה אל "אמא אמא".
כן היא חכמה, והיא יודעת להשתמש בחוכמה שלה, גם עליך כדי להשיג ממך חוויה מסוימת.
אבל היא לא יכולה להיות בין ילדים שגדולים ממנה בוודאי בכמה שנים.
זה הבת שלי אומרת.
אז אולי אני אקח את רחל התינוקת ואני אגדל אותה. אולי זה יהיה עדיף לה.

אתה לא אבאמא שלה, אין לך מספיק כלים כמו להוריה, חדל להציק להם.

 

[קלייטון.ש]

עדכון לסיפור, אחרי מספר ימים בהם הפצצתי את כל הגורמים בהודעות וואצאפ, כולל - בניגוד גמור לעמדתי המוסרית - הודעות מוקלטות.
וכן שלחתי מיילים, שלחתי ציטוטים מלאים של שיחות ארוכות עם ה-AI על האפשרויות שיש לילדה מחוננת בת 6.
כתבתי על חינוך ביתי, על קבוצות העשרה פרטיות, וגם על בתי ספר דמוקרטים/אנרופוסופים או מה שה-AI כתב, פשוט צילמתי ושלחתי.
אחרי כל ההודעות האלה עמדו בפני הגורמים (הבנות שלי, והפולניות כולל אשתי שהיא סבתא ביולוגית של רחל התינוקת), שתי אפשרויות:
אפשרות 1 מועדפת עליהם וגם יותר יעילה, לחסום אותי מכל ערוץ תקשורת, להגיש תלונה במשטרה ולהוציא צו הגנה בשל הטרדה מאיימת, וכן פניה דחופה לפסיכיאטר מחוזי.
אפשרות 2 לשמוע לי ולנסות להשיג לרחל התינוקת חינוך שתואם לכישוריה.
אחרי דיונים ארוכים וסוערים בהם כבר החזיקו את הטלפון עם המספר של המשטרה, החליטו ללכת בכל זאת על אפשרות 2.
סבא של רחל שהוא, כפי שראינו בטיפול במקרה אוריאנה, בחור מוכשר, הבטיח להפעיל קשרים, ויש בית ספר דמוקרטי או מה שזה שהסכים לפגוש אותנו, למרות שזה כבר לגמרי לגמרי מאוחר. והוא אמר שיש לו קשרים שהוא יכול גם במשרד החינוך לקדם עניינים. ורחל קרוב לוודאי תוכל לעבור לשם.

אז אחרי כל זה אמרו לרחל התינוקת שהנה אולי בשנה הבאה היא הולכת לבית ספר חדש.
מאד שמחה לשמוע, ושאלה לאיזו כיתה בבית הספר החדש הולכות התאומות.
הסבירו שהתאומות, שהן בהחלט ילדות נבונות, אבל מחוננות הן לא, ימשיכו בבית הספר הקיים.
על זה רחל הודיעה חד משמעית שהיא הולכת אך ורק איפה שהתאומות הולכות. חד משמעיות כפי שילדה בת 5-6 יודעת לייצר.
בעקבות זאת הראשונה אמרה לי "עכשיו אתה מבין למה הילדה צריכה קודם בשלות נפשית".
אני לא יודע לאיזו בשלות מצפים בעניין הזה. האחיות הרי לא ייפרדו לעולם. כפי שהאימהות שלהן לא נפרדות.
בכל אופן לשלב זה נגמר הסיפור. אני יכול בכיף להילחם בבנות שלי ובנשים. אני לא אלחם בילדה.

 

[צליליתה1]

עדכון לסיפור, אחרי מספר ימים בהם הפצצתי את כל הגורמים בהודעות וואצאפ, כולל - בניגוד גמור לעמדתי המוסרית - הודעות מוקלטות.
וכן שלחתי מיילים, שלחתי ציטוטים מלאים של שיחות ארוכות עם ה-AI על האפשרויות שיש לילדה מחוננת בת 6.
כתבתי על חינוך ביתי, על קבוצות העשרה פרטיות, וגם על בתי ספר דמוקרטים/אנרופוסופים או מה שה-AI כתב, פשוט צילמתי ושלחתי.
אחרי כל ההודעות האלה עמדו בפני הגורמים (הבנות שלי, והפולניות כולל אשתי שהיא סבתא ביולוגית של רחל התינוקת), שתי אפשרויות:
אפשרות 1 מועדפת עליהם וגם יותר יעילה, לחסום אותי מכל ערוץ תקשורת, להגיש תלונה במשטרה ולהוציא צו הגנה בשל הטרדה מאיימת, וכן פניה דחופה לפסיכיאטר מחוזי.
אפשרות 2 לשמוע לי ולנסות להשיג לרחל התינוקת חינוך שתואם לכישוריה.
אחרי דיונים ארוכים וסוערים בהם כבר החזיקו את הטלפון עם המספר של המשטרה, החליטו ללכת בכל זאת על אפשרות 2.
סבא של רחל שהוא, כפי שראינו בטיפול במקרה אוריאנה, בחור מוכשר, הבטיח להפעיל קשרים, ויש בית ספר דמוקרטי או מה שזה שהסכים לפגוש אותנו, למרות שזה כבר לגמרי לגמרי מאוחר. והוא אמר שיש לו קשרים שהוא יכול גם במשרד החינוך לקדם עניינים. ורחל קרוב לוודאי תוכל לעבור לשם.

אז אחרי כל זה אמרו לרחל התינוקת שהנה אולי בשנה הבאה היא הולכת לבית ספר חדש.
מאד שמחה לשמוע, ושאלה לאיזו כיתה בבית הספר החדש הולכות התאומות.
הסבירו שהתאומות, שהן בהחלט ילדות נבונות, אבל מחוננות הן לא, ימשיכו בבית הספר הקיים.
על זה רחל הודיעה חד משמעית שהיא הולכת אך ורק איפה שהתאומות הולכות. חד משמעיות כפי שילדה בת 5-6 יודעת לייצר.
בעקבות זאת הראשונה אמרה לי "עכשיו אתה מבין למה הילדה צריכה קודם בשלות נפשית".
אני לא יודע לאיזו בשלות מצפים בעניין הזה. האחיות הרי לא ייפרדו לעולם. כפי שהאימהות שלהן לא נפרדות.
בכל אופן לשלב זה נגמר הסיפור. אני יכול בכיף להילחם בבנות שלי ובנשים. אני לא אלחם בילדה.