עוד כתבה מזעזעת מאד ממוסף הארץ

BellA עלמה

New member
אני חושבת שהמחקר הזה בעייתי

גם מבחינה משפטית יגרום להרבה חוסר ביטחון אצל בנות שעברו הטרדה\תקיפה מינית מה גם שהמחקר של לופטוס ממש לא חדש לכן אני תוהה למה זה עלה דווקא עכשיו לעיתון?
 
כתוב בכתבה למה דוקא עכשיו...

" לפני שבועיים ביקרה הדיווה בישראל. היא הוזמנה לכאן כעדה מומחית מטעם ההגנה על ידי עו"ד אביגדור פלדמן במשפט שמתנהל בדלתיים סגורות בבית משפט בתל אביב, בתיק שעניינו זיכרון מודחק של התעללות מינית במשפחה. " מסתבר שביהמ"ש יאלץ לתת פס"ד על הענין הזה, זה יכול לקחת חודשים או שנים, אבל בסוף יהיה פס"ד. להתרשמותי,לפי פס"ד שקראתי, רוב התלונות על התעללות מינית בילדות אינן של מתלוננות שטוענות על הדחקה ושפתאום אחרי שנים נזכרו, אלא של בחורות שטוענות שבעת שזה קרה היו ילדות חסרות ישע וגם כשבגרו היו חלשות מידי נפשית כדי להתלונן, אבל היה להן זיכרון רציף של הזוועה שנעשתה להן, גם מבחינה המעשה הפיזי וגם מבחינת ההבנה שמדובר במעשה רע ופגיעה, כשההבנה מתפתחת וגובר עם ההתבגרות, אבל הזכרון "הפשוט" של מה שקרה, מה שנעשה, היה אצלן כל הזמן.
 

potion

New member
הנדרסון פעם הערכתי אותך

ויש עיניינים שאתה אולי מבין בהם, אבל אני ממש מתביישת בדברים שאתה כותב כאן, כי כאחת שעברה את זה, אני רואה עד כמה אתה לא מבין מה זה התעללות מינית בילדות. הייתי מציעה לך להמשיך ולכתוב בנושאים שאתה מבין בהם ולעזוב את אלו שאתה לא.
 
תגובתך לא מובנת לי.

לא כתבתי שאני מסכים עם הטענה שאין כזה דבר זכרון מודחק או משהו דומה, שימי לב בדיוק מה כתבתי, כתבתי שכאחד שקורא פס"ד חדשים בכל התחומים, לרבות פס"ד על תקיפות מיניות, שמתי לב שברוב פס"ד שקראתי הנפגעת לא טענה לזכרון מודחק אלא טענה כי זכרה את הארוע כל השנים אבל פחדה לספר כי הרגישה חלשה מול האב או הדוד התוקף. ואני חוזר על דברי : "לא כתבתי שאני מסכים עם הטענה שאין כזה דבר זכרון מודחק " ואם כבר את שואלת: לדעתי בהחלט קיים כזה דבר זכרון מודחק שצף אחרי שנים. בכל אופן אם נפגעת מדברי אני מתנצל, למרות שאני לא ברור לי מה כתבתי שפוגע.
 

potion

New member
אני לא מכירה מקרים של אחרים ואני לא עובדת

בתחום המשפטי. אולם, אני כן יודעת, שלרוב התקיפות שכן מדווחות הן תקיפות ע"י אדם זר. הרבה יותר קל להאשים אדם זר, הרבה יותר קל להגיש תלונה נגד אדם זר, ולחברה הרבה יותר קל לתפוס שאדם זר פוגע. זה מאוד קשה לתפוס שאדם קרוב, מבוגר, מנצל את הסמכות שלו בכדי לפגוע בילדה שלו, נניח. גם מאוד קשה להוכיח את זה, וגם החברה מנסה להתנער מאחריות, משום (ויש טענה כזאת), שאין דרך לשלוט על מה שקורה מאחורי דלתות של בתים, אלא אם ישימו מצלמות כמו ב"אח הגדול" (הספר, הסרט והסידרה). ובדיוק משום כך, צריך גם להניח שזה כן קורה אולי. פרויד טען שהרבה מן המקרים של בעיות נפשיות אצל נשים, נובעות מפגיעה מינית בילדותן. אח"כ הוא חזר בו מטענה זו, משום שההדים הציבוריים היו כל-כך אנטי, שהוא העדיף להתנער מזה, למרות שהיום חוזרים וטוענים שזה כן נכון. הוא קצת הקדים את זמנו, ואני משוכנעת שבעוד כמה עשרות שנים (ואני מקווה שלא יותר), יצליחו גם להוכיח שזה נכון. וברגע שמעבר לכל ספק, יוכיחו שזה נכון, ושזה מאוד נפוץ, ניצול מיני של ילדים על ידי קרוביהם, אז זה יצור שני אפקטים מידיים: 1. האלימות המינית בתוך המשפחה התופעה הזאת תצתמצם. 2. לנשים שכן עברו זאת, תהיה יותר לגיטימציה לדבר על זה, משום שיאמינו להן. בכל אופן, הספר שאני ממליצה עליו שמדבר על העניין הזה באופן קונקרטי, כולל הזכרון המודחק, הוא: "טראומה והחלמה".
 

Vivace

New member
אוי, זה ממש מסוכן!

אנשים נוטים לקחת ברצינות ולהסכים ביתר קלות לדברים שנאמרים על ידי אנשי אקדמיה. במיוחד שלעיתים קרובות אין להם יכלת להפריך את טענות המחקר. זה מאד מזכיר לי את המיקרים שמראים שאבולוציה היא זו שגרמה לנשים וגברים להתנהג כפי שהם מתנהגים היום (ולמצב החברתי אין כמובן שום השפעה...)
 
למעלה