עוד כמה מילים על גורל

[Celaeno]

עוד כמה מילים על גורל

אז ראינו את Destiny והזכרתי שזו הפעם הראשונה שהרעיון של גורל ומה פירושו עולה בצורה כזו ברורה בסדרה. זה כמובן מתפתח להיות נושא חשוב מאד בסדרה במשך העונות השונות. רציתי לדעת איך אתם רואים את כל נושא הגורל - גם בחיים שלכם, וגם בסדרה. אני אתחיל, כי אני שאלתי. אני לא מאמינה בגורל במובן שיוליוס קיסר הציג - כדבר בלתי משתנה שחייב לקרות כי ככה. אני מקבלת את הגישה של מ`לילה, שאני מאמינה שזינה אימצה באיזשהו שלב, שאם יש גורל, הוא משהו שאנחנו בוחרים לעצמנו, כמו לבחור מסלול מסוים בחיים (The Way) ואז כל מה שקורה לך כשאתה על המסלול הזה מתפתח מהבחירה ההיא שעשית. כמובן שמכיוון שבכל יום אנחנו מבצעים אלפי בחירות קטנות שאנחנו בקושי מודעים אליהם, אנחנו בשליטה לא רעה על הגורל שלנו, גם אם נדמה שלא. (ויש לי דוגמא נהדרת איך בחירה יומיומית לכאורה טפשית ולא חשובה literally שינתה את חיי).

 

[אלעד אברון]

שאלה מעולה

עד לפני לא כל כך הרבה זמן, האמנתי קשות במונח ``גורל``. האמנתי כי יש דברים שאנחנו מיודעים אליהם, ושאם לא נצליח להגשים אותם, חיינו יהיו אומללים. היום אני יודע שזה הכל אשליה. הרעיון של ``גורל`` הוא תרוץ בשביל אנשים לעשות דברים שאחרת לא היה להם את האומץ לעשות, או דרך בשביל אנשים להסביר דברים שהם לא יכולים להסביר. מצד שני, אני גם לא מסכים ש- ``אנחנו יוצרים לעצמנו את הגורל``. אם זה היה נכון, כולנו היינו מאושרים. פרויד אמר בזמנו - ``האישיות היא הגורל``. אני לא מסכים עם זה, כי אחרי הכל, יש דברים שלא תלויים בנו. נניח שחס ושלום לא עלינו מחר יש פיגוע, ומישהו סך הכל יצא לקניות וזה תפס אותו. האם זאת אשמתו? האם הוא יצר לעצמו את הגורל הזה? אני חושב שהבנתם את כוונתי -אלעד

 

[Celaeno]

תגובה

קודם כל, אתה צריך להזהר כשאתה אומר שהיום אתה ``יודע שהכל אשליה`` או ש````גורל`` הוא תרוץ בשביל אנשים לעשות דברים שאחרת לא היה להם את האומץ לעשות, או דרך בשביל אנשים להסביר דברים שהם לא יכולים להסביר`` כי יש אנשים שמאמינים בגורל, וזה עלול להעליב אותם. (זה כמו להגיד שאתה יודע שאין אלוהים אם אתה מאמין שאין אלוהים. זה תלוי אמונה.) מה שהתכוונתי כשאמרתי שהגורל הוא בידינו זה שיש לנו השפעה על הגורל שאנחנו לא מודעים לה - עצם העובדה שביום מסוים הקדמנו או איחרנו לצאת לדוגמא, ונקלענו לתאונה או פיגוע. אבל איך שאני מסתכלת על גורל הוא יותר רקטרואקטיבית. זה יותר בקשר לאיך אני מפרשת ומתייחסת לדברים שכבר קרו ושאין ביכלתי לשנות. אם קרה לי משהו רע, למשל, האם אני משתמשת בזה כתירוץ להיות איומה לאנשים אחרים (כמו זינה ב-10 השנים אחרי התקפת קורטז על אמפיפוליס) או סתם לרחם על עצמי או האם אני משתמשת בדברים שקרו באופן שמתאים עם התפיסה שלי של מה הגורל שלי (שוב, בהקשר של זינה זה כל מה שהיא עברה - טוב ורע - שהופך אותה ללוחמת הדגולה שהיא היום. היא מעניקה משמעות למה שהיא לא יכולה לבטל, או במקרה שלי, אני מקווה שכל מה שעברתי - טוב ורע - יעזור לי לעזור לאנשים אחרים וגם לבסס את הכתיבה שלי.) אני מאמינה שכשאתה בוחר צורת התייחסות, אתה במידה רבה בוחר גורל. מה דעתך?

 

[אלעד אברון]

שהוצאת את המילה ``גורל`` מהקשרה

ולא רק את, הרקולס וזינה באופן כללי. ההגדרה של המילה ``גורל`` היא ``כח עליון המשפיע על אורך חיינו``. ברגע ש- ``את`` קובעת את אורך חייך, זה לא גורל, זה החלטה - זה בחירה - זה רצון, או שזה צרוף מקרים. כשאת בוחרת צורת התיחסות את לא בוחרת ``גורל``, את בוחרת אורח חיים, את בוחרת אופי. אם היה אפשר לבחור גורל, הוא לא היה גורל. ונכון, כמו שאמרתי, אני מאמין שהגורל הוא בדיוק כמו אלוהים - המצאה של האדם על מנת שיוכל להסביר לעצמו דברים שהוא לא יודע איך, ועל מנת שיהיה לו על מה להסתמך כשהוא עושה דברים שאחרת לא היה לו אומץ לעשותם, כי כל אחד צריך להאמין במשהו, אחרת היינו מרגישים נורא בודדים וחסרי אונים מול העולם הקשה הגדול והמסובך הזה. אבל את צודקת שלא ביטאתי את עצמי כמו שצריך. כשאמרתי ``אני יודע`` נסחפתי קצת ונכנסתי לפנים אישיים, ועל כך אני מתנצל. התכוונתי להגיד ``שאני מאמין``. -אלעד

 

[Celaeno]

אתה צודק (בקשר להוצאת דברים מהקשרם), אבל אני בכל אופן אוהבת את הצורה שבה משתמשים במושג ``גורל`` ב``זינה.`` וכן, כל אחד צריך להאמין במשהו, קטן ואישי ככל שיהיה. העולם מדכא ומפחיד מספיק גם עם זה.