עוד יום עצוב.(ט`)

[אופטימיות קסומה 1]

עוד יום עצוב.(ט`)

עצוב לי.מאד.אני די דבוקה לתפריט,את מה שאין לי בבית אני מחליפה בדברים אחרים.אני מרגישה בסדר עם הגוף שלי.לא חושבת שאני רזה אך בהחלט לא מתכוונת לחזור להרעבות ולבולמוסים.רע לי בפנים.המצב של אמא שלי מתדרדר. אבא שלי מתקשר אליה לאמר שהוא יצא לבלות בחג המולד עם הפיליפינית שלו,שוב אנחנו קיבלנו צו פינוי מהבית,בקיצור לא קל לה.אחי מרוסק אבל הוא לא מאלה שמראים את זה.הוא שומר בלב,נאכל עם עצמו.אני חייבת להיות חזקה.חייבת. בא לי לבכות,להשבר קצת,אני רוצה חיבוק שיחזיק אותי ויש רק מישהי אחת שיכולה לתת לי אותו.היא לא לידי כרגע וכשאנחנו מדברות אני אומרת לה שאני בסדר.קשה לה במילא ואני לא רוצה שתדאג.אז אני מראה לכולם שאני בסדר,מחזקת את אמא שלי ואח שלי ואז נכנסת למקלחת ומוסיפה עוד חתך. פאק!

 

[להבה ירוקה]

../images/Emo24.gif את אדם מאד חזק

תזכרי את זה. אני קוראת ורואה כמה את חזקה. לא בגלל שאת מסתירה מאמא שלך את מה שאת באמת מרגישה (זה אגב, בסוף מחליש אותך). אלא בגלל שאת מתאמצת בכל הכוח לשמור על עצמך, ועל התפריט, למרות כל מה שקורה מסביב. מה יהיה עם החתכים? אולי תתאמצי גם שם? רק אתמול היה כאן שרשור ממש מפחיד על הנזק שיכול להיגרם. ואת תרגישי כ"כ הרבה יותר טוב עם עצמך כשתפסיקי עם זה.

את פשוט מדהימה

 

[כבר לא לבדי]

אוייש מאמי שלי....../images/Emo24.gif

אני נורא אוהבת אותך..את כל כך חזקה ואמיצה...כל הכבוד לך..את לא לבד אנחנו פה..אני פה...כל הכבוד שאת מקפידה על התפריט..ותפסיקי עם החתכים אני נורא דואגת עכשיו...אני לא רוצה שיקרה לך משהו.... את חשובה לי....תהיי חזקה....

מחבקת אותך חזק....

 

[אופטימיות קסומה 1]

להבה,

תודה.אני פשוט לא רוצה להיות חזקה יותר,אני רוצה את מינימום הרוגע.מה יהיה עם החתכים? השירשור הבהיל אותי,אבל כשאני חותכת,אין היגיון, אין פחד,רק כאב ובדידות.אני לא עושה הנחות לעצמי עם התפריט,אולי אצליח גם עם החתכים,רק שהמצב קצת ירגע.

 

[אופטימיות קסומה 1]

ט`

צריכה אותך כל כך! רוצה לדבר,לשפוך, לשמוע אותך אומרת שיהיה בסדר!לא רוצה לחתוך,רוצה לדבר.לא רוצה לדמם,רוצה לשפוך. לא רוצה להחניק יבבות של כאב,רוצה לבכות.די,כבר לא רוצה להיות חזקה.רוצה להיות מאושרת.זה כבר לא יקרה,אה?כואב לי כל כך.

 

[כבר לא לבדי]

מאמי את מי את צריכה?

מאמי את מי את צריכה ולמה היא לא שם? תדברי איתי אני רוצה להקשיב לך..אני פה...

 

[נשמת]

נטלי,אני כאן,זה עוזר?

אני יכולה לעזור איכשהו? את רוצה שנדבר? אני רוצה לשמוע אותך לא שאת מוסיפה לעצמך חתכים. בבקשה. קבלי את העזרה. את חזקה.את יכולה.אני איתך.

 

[אופטימיות קסומה 1]

תודה חמודות.

זה מאד עוזר שאתן כאן,רק כדי לדעת שאני לא לבד.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

נטלי.

המצב בבית לא קל. והמצב שלך לא קל. אבל החתכים לא מקלים מהכאב. את כבר יודעת את זה. את גם יודעת שכל פעם שאת הורסת את עצמך באיזשהוא כלי של הרס עצמי- ולא משנה אם זה חתכים, הקאות, בולמוסים, צומות ועוד ועוד, את רק מדרדרת ומיואשת עוד יותר. אז למה את חוזרת אליהם? מה יש בהם ששוב נראה לך מבטיח? אני מאמינה שלמרות כל הקושי, את יכולה לוותר על זה. ואני גם יודעת שכשאת מצליחה להתגבר על משהו ולנצח אותו, את מקבלת המון כוחות. את מאושרת שגילית בתוכך את העוצמות להתגבר. את מאמינה שאת חזקה. ואני מאמינה שאת יכולה להתגבר על זה, ולעשות לעצמך טוב יותר....

 

[אופטימיות קסומה 1]

רחלי,

מתוקה,זה לא מקל על הכאב,זה לא משפר את המצב בבית,אבל זה או זה או להתפוצץ בצורה הרבה יותר מזיקה. אני מרגישה לבד. משהו מטורף!! מקווה מאד שזו תקופה שתעבור.זה מה שמחזיק אותי עכשיו.

 

[ירגזי כחול]

*חיבוק*

יודעת שזה קיטשי אבל, אין דרכים אחרות בהן את יכולה להתמודד עם כל הרגשות השליליים? דרכים שלא פוגעות בך..? ...בעצם, יש. אני יודעת שזה לא מרגיש כאילו משהו חוץ מהחתכים באמת יעזור כי הרי זה מה שאת רגילה אליו, אבל... זה יפגע בך פחות. קצת אבסודר שמה שמחזיק אותך גם פוגע בך כל כך, לא..? תחזיקי מעמד... חיבוק חזק.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

תגידי,

את קראת את ההודעה על החתכים השבוע? את ההודעה על החתך האחד היותר מדי עמוק? קראת אותה. וגם הגבת. כתבת "מזעזע, אבל זה בא לי בזמן". אז אולי את זקוקה שוב לזעזוע הזה. כמה את פוחדת מאיום האפילפסיה. את לא פוחדת מאיום של שיתוק יד? של איבוד דם עד מוות? לא הגעת עד לכאן כדי לאבד הכל, ואת לא מספיק טיפשה כדי להגיד "לי זה לא ייקרה". אז אל תגידי לי שזה מה שמחזיק אותך עכשיו, ואל תגידי לי שזו לא דרך מזיקה להתפוצץ בה, ואל תעצבני אותי. את צריכה שזה ייקרה גם לך כדי להבין? את לא יכולה ללמוד ממה שקורה לאחרים??? זה לא מספיק מזעזע וגרוע בשביל שתזכרי את זה בפעם הבאה שתחשבי שחתכים זה דבר לא מזיק??? ותסמני טריגרים לפני שאת קוראת לחתכים דבר לא מזיק שמחזיק אותך עכשיו. תודה.

 

[sick and tired1]

אופטימיות..

להוסיף עוד חתך... זה לא נראה לך להשבר? זה לא נראה לך שזה לא חזרה לאחור. זה לא דרך. זה לא פתרון, ובעיקר, זה לא אמור להיות... כשאת מפסיקה עם החולי הזה, זה כולל את החתכים. אין כזה דבר להפסיק רק חלק, ואת יודעת את זה... את צריכה גם להפנים את זה... את עוברת תקופה קשה, אחרי כל ירידה, יש עלייה, צריך רק לעבור את התקופה הקשה, רק לעבור אותה.

תשמרי על עצמך