"עוד חוזר הניגון"

Lady Eowyn

New member
"עוד חוזר הניגון"

"עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך וענן בשמיו ואילן בגשמיו מצפים עוד לך עובר אורח..." לא, זהו הוא לא עוד שרשור שירים. בן-זוגי היקר (באופן מפתיע אני מאמינה לו כשהוא אומר לי שהוא אוהבת אותי כפי שאני) אמר לי שהתקופה שהוא זוכר אותי הכי מאושרת היא כאשר הייתי בדיאטה. דיאטת חרמון ליתר דיוק. משום מה סבל והרעבה עצמית חסרת עגבניות עם צ'ופר אחד בשם תפוח, ליוו אותי בתקופה היחידה שלהגדרתו הייתי באמת שלמה עם הגוף שלי. הגעתי לפורום מהסיבות הנכונות. הגעתי למצב שבו אני רוכשת בגד-ים בעל שני חלקים. החלטתי שאני יכולה ללבוש לבן, ועוד חצאית לבנה שקופה מטבעה. קניתי גופיות לקיץ, הולכת זקופה עם השיער אחורה, מתאפרת רק במועדים ושמחות. אני נהנית מהחיים, לא מתביישת לקרוע את רחבת הריקודים בכל מועדון אפשרי בעמק חפר וברמת ישי, מצ'וגעת לכל הדעות... "לאכול לחם ולרזות" אני בטוחה שרובכן שמעו ואף ניסו את הדיאטה עם השם הקוסם הזה. מה? לאכול לחם ולרזות? יאללה, בואו נלך לקנות בגטים, נמרח אותם בגבינת שמנת ואבוקדו, ואז נרד על איזה קילו של בורקס גבינה או פטריות ובכלל יהיה סבבה. אז זהו, שלא. עכשיו, כאשר אני מסתכלת על עוד ספר דיאטה שגנבתי מהספריית ספרי דיאטות של אמו של בן-זוגי אני שואלת את עצמי - האם כניעה לספר הזה, הספר הכל כך קוסם הזה, תהווה כניעה לערכים שעבדתי קשה לבנותם בשנה האחרונה? האם ירידה במשקל ועליה חזרה תהווה הוכחה שכל מה שכתבתי בפורום, אינם אלא הגיגים חסרי משמעות מאחוריהם? איך עומדים בפיתוי? איך לא אוכלים לחם ומרזים? בתקווה שההודעה הזו לא תעלם במבול ההודעות האחרות, אוהבת,
 

שושה 24

New member
בקלות מאוד

עברת שלב אחד קדימה, את מודעת לעצמך, את יודעת כמה שאת נראית טוב, את מודעת לעצמך, ודווקא ממקום כזה של קבלה עצמית, הדיאטה תבוא לך הרבה יותר בקלות, כי את עושה אותה למען עצמך בלבד, לא כדי שיקבלו אותך יותר או פחות, את עושה את זה כי את רוצה, לא בשביל להשיג משהו ממישהו בשבילך. וזאת הדרך הטובה ביותר לעשות דיאטה, מתוך עצמך ודרך אגב לדעתי את בכלל לא צריכה דיאטה את מדהימה כמו שאת
 
לפני שאענה לך

הזכרת מה בן זוגן אמר...האם גם את הרגשת שתקופת הדיאטה הייתה הכי מאושרת מבחינתך?
 

Lady Eowyn

New member
ברגשות מעורבים...

אמנם רעבתי אבל אז הרגשתי שזה היה שווה את זה. הרגשתי הקלה כשראיתי שאני משילה קילוגרם ועוד קילוגרם. זה מה שגרם לי אז להרגיש מאושרת יותר. תלויה לו תמונה על הארון ממפגש משפחתי בזמן הדיאטה, והוא כל הזמן אומר לי שהוא רוצה לראות את החיוך הזה שוב על פניי... אני לא מבינה. אני יותר מאושרת, יותר שמחה... מה גרם לי לזהור בתקופה ההיא? אבל המחיר ששילמתי לאחר מספר שבועות היה קשה. סבלתי מבעיות עיכול שנמשכות עד עצם היום הזה.
 

ספפו

New member
זוהר בדשא../images/Emo42.gif

אז מתי בעצם היית יותר מאושרת? אז או עכשיו? מצד שני למה בעצם את צריכה לבחור, הנה את יכולה להנות משני העולמות, העולם שבו את שמנה וזוהרת, והעולם שבו את אוכלת תפוח וזורחת. יש מקום לכל סוגי החוויות, אני מדמיינת את עצמי מונעת מעצמי אוכל, וכן יש בזה משהו נעים, מצד שני שזה נעים לרדת על קופסת ופלים ולהרגיש שזה מותר וזה בסדר. בקיצור אולי נפתחה עונת התפוחים?
 

ספפו

New member
שכחתי משהו חשוב

שורשרה פה שרשרת עניני חרמון, זה רע. את זה נראה לי שכדאי לעזוב, יש רעיונות אחרים שגם בהם יש תפוחים וגם בהם הקילוגרמים נושרים. פרט שולי, אם גם חשוב, את נורא יפה.
 

Lady Eowyn

New member
קודם כל - ../images/Emo9.gif

זוהי זכות גדולה, להיות מאושרת גם עם חסה וגם עם חפיס(ו)ת שוקולד. אל תדאגי, עם חרמון וחבריו אני לעולם לא אתעסק יותר, יתרה מכך, אני מאוד אשמח להראות להם מה אני חושבת על השיטות היקרות וההרסניות שלהם בעזרת אגרופי האימתניים. אבל אני חושבת, שהגיע הזמן לומר שלום יפה לאדון שוקולד וגברת במבה, לתת נשיקות אחרונות לעוגת הבית ולבורקס גבינה, וכמובן, ללחמניה ולפיתה שהיו חברות כה טובות שלי במשך כל חיי. במקומם אחבק את תפוח, מלפפון, עגבניה ואת שאר חברי הטובים שזנחתי לשווא. לא רוצה לספור קלוריות, רק לאזן את הגוף שלי. לא אכפת לי להשאר במשקל שלי היום, רק לחזק קצת שרירי בטן וישבן (ותאמינו לי, יש מה לחזק
) ובעיקר, לא מוכנה להגיע למצב שהאושר שלי תלוי בהצלחה בדיאטה הרסנית. לקח לי זמן רב לראות מהיכן יופי באמת מגיע, והוא לא ממאזניים. יופי אמיתי משתקף בעיניים - עיניים שמשדרות כנות ופרגון אמיתי, ויכולת לתת ולקבל אהבה. זה יופי בשבילי, והוא מצרך נדיר בימינו.
 
אם כך, אז רק בהצלחה.

כל עוד את עושה זאת בדרך שקולה ובריאה. וכל עוד את מבינה שיופיך ואושרך אינו תלוי בספרה(או ספרות ליתר דיוק) שיופיעו על צג במשקל אני כאן לתמוך ולעזור בהכל. שיהיה בהצלחה נסיכה.
 

AlteX

New member
יקירתי... ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

אני לא אוהב פרידות כל-כך מוחלטות, בטח לא מאוכל...
אני חושב שאת יכולה לחיות באושר ושובע בלי להזניח לשווא לא את המלפפון, ולא את הבורקס; לא את החסה ולא את הפיתה... תשלבי! כך לא תתגעגעי יותר מדי לאף אחד מהם. האושר שלך לא רק לא צריך תלוי בדיאטה הרסנית, אלא בשום דיאטה בכלל. בעצם, הוא לא צריך להיות תלוי בשום דבר! את לא צריכה סיבה להיות מאושרת - תהיי מאושרת כ-מ-ו-ש-א-ת! ומההכרות הקצרה שלי איתך, זה באמת מספיק! כשאת מאושרת כמו שאת בדיוק, כשאת לא צריכה שום דבר נוסף כדי להיות מאושרת, רק אז את באמת יכולה לעשות כל מה שבא לך. רק אז הבחירה שלך חופשית באמת, רק אז היא באה ממקום של שלמות אמיתית עם עצמך! כשתהיי במקום הזה... אם תרצי, תאכלי עגבנייה. אם תרצי, תאכלי סלט ביצים עם צזיקי של אלכס.
(אם תגידי שלום להם, אני בכלל אהרוג אותך!!!
) אם תרצי, תחזקי את שרירי הבטן ואם תרצי תרפי את שרירי הישבן. זהו. פשוט תהיי שלמה עם עצמך ומאושרת בכל מצב! אוהב אותך המון המון המון!
 

Lady Eowyn

New member
אתה באמת חושב...

שאני אי-פעם אוותר על הצזיקי שלך? אוי, כמה שום, כמו שרק רוסיה כמוני יכולה לאהוב
 

AlteX

New member
אוקיי... אבן ירדה מליבי... ../images/Emo3.gif

אני מקווה שאותו הדבר נכון לגבי הביצים עם הפטריות והבצל המטוגן...
 
ליידי היפה

את האמת זה נישמע לי כמו סוג של סחיטה רגשית........ אני רוצה לומר לך שבעיניני אושר אף אחד לא יכול להחליט לנו מתי אנחנו מאושרים... אולי הוא ראה את מה שהוא רצה לראות.. ולאו דווקא היה קשוב לתחושות שלך... תבחני את עצמך ואז תחליטי איפה טוב לך יותר.... אני יודעת כמה זה קשה לקבל את עצמך...לאהוב את עצמך.. תמיד נימצא לנו תרוצים להאניש את עצמינו... אז הוא חושב שהיית מאושרת.. אז מה??? תעמדי בזכות עצמך.. תבחני את התחושות של עצמך.. ואז תחליטי האם את יותר מאושרת עכשיו או אז..
 
על זוגיות ודיאטה../images/Emo13.gif

קודם כל נעים מאוד, חדשה פה
קראתי את ההודעה שלך עוד אתמול ולא לגמרי החלטתי מה אני חושבת עליה. מצד אחד, אם את אוהבת את הבחור, וחשוב לך ללכת כברת דרך לקראתו, מי אני שאגיב בכלל? מצד שני, אני רואה את הזוגיות בדרך שונה ממך, נכון, יש קורבנות קטנים, יש התפשרויות, אבל כל כך כואבות? האם את אמורה להתפשר גם על עצמך, אישיותך, אהבותייך? האם זו הדרך שבה את רוצה ללכת עם בן זוג? אם אינך אוהבת את עצמך, איך תאהבי אותו? לסיכום - שום דיאטה לא שווה את שמחת החיים והאושר - וביננו היא גם לא אמורה להיות הדרך אל האושר. שיהיה לך בהצלחה
 

Lady Eowyn

New member
אני מסכימה עם כל מילה... רק...

שזו לא הייתה הנקודה שלי. הבחור שאני איתו כבר מספר שנים הוא האיש הכי הכי מדהים שיש. הוא לעולם לא רמז שהוא רוצה שאני אשיל גרם ממשקלי, רק אמר שהייתי הכי מאושרת כאשר הייתי בדיאטה. הוא מכיר אותי טוב, הוא רואה מתי אני מאושרת ולכן המשפט שלו צרם לי. לעולם לא הייתי מתפשרת על אישיותי במערכת יחסים, אבל אני אכן מאמינה שיש מערכות יחסים ששווה להקריב גם קורבנות גדולים עבורן, את יודעת מה, גם דיאטה. אם הוא היה אומר לי שהוא היה רוצה שאני אהיה רזה יותר, הייתי עושה את המאמץ. לפעמים אני מקווה שהוא יגיד משהו, רק כדי לתת לי את הדחיפה הרצויה. תודה
 

AlteX

New member
רק הערה אחת כאן...

אם את צריכה את הדחיפה שלו, זאת לא הבחירה החופשית שלך! זאת שוב בחירה שנובעת מהתנייה (התנאי = הדחיפה שלו).
 

עופר 123

New member
קצת לא הבנתי (אולי זה בגלל השעה...)

האושר שלך נובע מלהיות בדיאטה?
 

ספפו

New member
נוט אפרייד צודקת

כולנו תוהים מה את מרגישה, אמנם הוא זיהה אצלך אושר, אבל זה נראה דרך הפריזמה הצרה שלו..ולך הרי יש דעות משלך. ואיכשהוא קולן נחנק כאן.
 

כתומית

New member
עשייה ומחשבה../images/Emo25.gif

בכוונה כתבתי אותן הפוך (ולא מחשבה ועשייה) משום שהן במקרה הזה מנותקות זמ"ז. קראתי את כל השירשור אלפית, ויש לי הרגשה שמתערבבים כאן כמה דברים שאפשר אולי לעשות בהם סדר. צורת המחשבה שלך אודותייך, אודות מה שאת יכולה לעשות עם חייך, ההנאה מגופך כפי שהוא, כולם עברו תהליך נפלא ומבורך, שחררת כל מיני אמונות שהיו מיותרות לך בנוגע לאיך את צריכה לחיות ולמעשה (כך אני רואה זאת) הכנסת את הנפש שלך לכושר, היום את יודעת שאת יכולה לעשות כל מה שאת רוצה, כאשר את רוצה. הגוף שלנו (בעיניי) הוא כלי להגשמת החיים, כבר כתבתי את זה פה בעבר, וכל עוד הוא מונע ע"י נפש יציבה ולא נמצא במערכת יחסים קשה עם נפש מעורערת, זכותך המלאה לקבוע לו מטרות תוך קשב עצמי ושיתוף פעולה, ברגע שהנפש שלך מיוצבת וחזקה היא לא מפחדת משינויים במראה החיצוני, לא הרזיה לא השמנה לא תספורת (שלא תעיזי) איפור או לא וכדו' כי הכל בר שינוי פיזי לכאן או לכאן. אם תחליטי לתת תשומת לב שונה לדברים שאת אוכלת כאשר הנפש שלך משוחחרת מרעיונות של הגבלה אך מחוברת לרעיונות של איכות והרגשה, תראי שאין באמת צורך לשים תוויות על מאכלים ואין צורך לומר לשום דבר שלום, אלא לעשות את הבחירה לבד, כי את כבר ילדה גדולה ומסוגלת להקשיב לעצמך, סגנון אכילה משול בעיניי לכל הנאה פיזית אחרת, ורק תארי לעצמך שבריקוד תחליטי שכמה תנועות אסור לעשות, כמה זה יגביל את הריקוד המשוחרר של הגוף, הרי מלכתחילה לא תעשי תנועה שתגרום לך נזק ולא תאכלי רעל, הכל עניין של קשב לגוף. כשהיית בדיאטה זרחת, יכולות להיות לכך כ"כ הרבה סיבות, שחלקן אינן טמונות במלפפונים ותפוחים, או אפילו בק"ג שירד, הרעיון הוא למצוא את סגנון החיים (במלואו) שגורם לך לזרוח בבריאות, בדר"כ סגנון פחות חושב/מחליט ויותר חי/בוחר, שלב הביניים בין שני אלה הוא סגנון חיים של מסגרות חיצוניות, רשימה מוגדרת של מאכלים היא מסגרת כזו, אולי היא מתאימה לך, ותיהפך לחלק מאוכל חיים טבעי ואולי לא, את יכולה להתנסות בה לשם ההתנסות, תוך שאת יודעת שאולי משהו אחר יתאים, אולי שילוב, למעשה כמעט תמיד שילוב של בחירותייך. ובאשר למה שכתבת: "האם ירידה במשקל ועליה חזרה תהווה הוכחה שכל מה שכתבתי בפורום, אינם אלא הגיגים חסרי משמעות מאחוריהם?" אלה החיים שלך וזכותך להתנסות בהם, לבדוק ולהכיר, אני לא מאמינה בהליכה אחורה כדבר קיים, גם אם ההליכה נראית כמו שמיניות הן עדיין מתקדמות קדימה, ולא נראה לי שאם תגלי שהמסגרת המסוימת הזו אינה מתאימה תתחילי ללבוש בגדים ענקיים ושחורים ותעטי הבעת אומללות, כך ששום דבר מהגיגייך אינם חסרי משמעות. (קרן - האשה והצנצנת)
 
למעלה