עוד חודש האזכרה- שלוש שנים כבר
ושוב אני מרוקנת, פשוט בלי אנרגיות. זאת הבמה להתנצל על כך שאני לא כל כך קומוניקטביית בתקופה האחרונה, אמנם אני קוראת פה, אבל ברוב המקרים לא מוצאת את הכוחות להשתתף בדיונים. אז אתכן הסליחה בנות יקרות. למרות שכל הזמן קשה, עכשיו קשה יותר. רציתי שהשנה נעשה אזכרה יותר מיוחדת, רציתי לסדר את התמונות שלה מכל מיני תקופות בחיים ולהזמין את המשפחה ואת החברים אליי אחרי האזכרה שיבואו לראות ולהעלות זכרונות. ואני לא מסוגלת. כאילו, אני עדיין לא מקבלת את המוות שלה באמת. אני מרגישה רע שאני לא משתדלת בשבילה. למרות שאני בטוחה שהיא לא הייתה רוצה שיהיה לי קשה, אבל בכל זאת, זה כל כך מגיע לה, היא היתה כזאת אמא מיוחדת. שלוש שנים עברו והחיים שלי שונים לחלוטין, אני שונה לגמרי, גם אחיי, והיא לא פה בשביל לראות. פשוט קשה.
ושוב אני מרוקנת, פשוט בלי אנרגיות. זאת הבמה להתנצל על כך שאני לא כל כך קומוניקטביית בתקופה האחרונה, אמנם אני קוראת פה, אבל ברוב המקרים לא מוצאת את הכוחות להשתתף בדיונים. אז אתכן הסליחה בנות יקרות. למרות שכל הזמן קשה, עכשיו קשה יותר. רציתי שהשנה נעשה אזכרה יותר מיוחדת, רציתי לסדר את התמונות שלה מכל מיני תקופות בחיים ולהזמין את המשפחה ואת החברים אליי אחרי האזכרה שיבואו לראות ולהעלות זכרונות. ואני לא מסוגלת. כאילו, אני עדיין לא מקבלת את המוות שלה באמת. אני מרגישה רע שאני לא משתדלת בשבילה. למרות שאני בטוחה שהיא לא הייתה רוצה שיהיה לי קשה, אבל בכל זאת, זה כל כך מגיע לה, היא היתה כזאת אמא מיוחדת. שלוש שנים עברו והחיים שלי שונים לחלוטין, אני שונה לגמרי, גם אחיי, והיא לא פה בשביל לראות. פשוט קשה.
בשבילך תמיד..